Structure du débat :Michna 1Baraïta 3Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: On lui apportait la cuiller et la pelle. Il prenait plein ses poignées [d’encens] et le mettait dans la cuiller : le grand selon sa grandeur et le petit selon sa petitesse ; telle était sa mesure. Il prenait la pelle dans sa main droite et la cuiller dans sa main gauche.
מתני׳ הוציאו לו את הכף ואת המחתה חפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וכך היתה מדתה נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו
GUEMARA: La pelle ? Il l’a [déjà] enseignée : « Il prenait la pelle, montait au sommet de l’autel, ramassait [les braises] et descendait. » Là, c’est la pelle des braises ; ici, c’est la pelle de l’encens. Comme on l’a enseigné dans une baraïta : on lui apportait une cuiller vide de la chambre des ustensiles et une pelle remplie d’encens de la chambre de la maison d’Avtinas.
גמ׳ מחתה תנא ליה נטל את המחתה ועלה לראש המזבח וחותה ויורד התם מחתה דגחלים והכא מחתה דקטורת דתניא הוציאו לו כף ריקן מלשכת הכלים ומחתה גדושה של קטורת מלשכת בית אבטינס
Il prenait plein ses poignées et le mettait dans la cuiller : le grand selon sa grandeur et le petit selon sa petitesse ; telle était sa mesure. Pourquoi faut-il une cuiller à Yom Kippour ? Le Miséricordieux a dit : « plein ses poignées […] et il apportera » (Lv 16, 12) !
חפן מלא חפניו ונותן לתוך הכף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וכך היתה מדתה כף ביום הכפורים למה לי (ויקרא טז, יב) מלא חפניו והביא אמר רחמנא
Parce que ce n’est pas possible. Comment ferait-il ? Qu’il entre [la pelle], puis entre de nouveau [avec l’encens] ? Le Miséricordieux a dit : un seul apport, et non deux apports.
משום דלא אפשר דהיכי נעביד נעייל והדר נעייל הבאה אחת אמר רחמנא ולא שתי הבאות
Qu’il prenne l’encens dans ses poignées, pose [la pelle] dessus et entre ? Arrivé là, comment ferait-il ? Qu’il la prenne avec ses dents et la pose sur la pelle ? Or, devant un roi de chair et de sang on n’agit pas ainsi ; à plus forte raison devant le Roi des rois des rois, le Saint, béni soit-Il !
נשקליה לקטורת בחופניו ונחתיה [למחתה] עלה וליעול כי מטי התם היכי לעביד נשקליה בשיניה ונחתיה למחתה השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה
C’est pourquoi ce n’est pas possible, et puisque ce n’est pas possible, nous faisons comme nous l’avons trouvé pour les princes [des tribus, qui apportèrent l’encens dans une cuiller].
הלכך לא אפשר וכיון דלא אפשר עבדינן כדאשכחן בנשיאים
« Il prenait la pelle dans la droite et la cuiller dans la gauche. » L’autochtone reste à terre et l’étranger [monte] jusqu’aux plus hauts cieux ? [L’encens, plus important, est pourtant dans la main gauche !]
נטל את המחתה בימין ואת הכף בשמאל יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא
[On répond :] celle-ci est lourde et celle-là légère ; et même quand toutes deux sont égales, et comme dans l’épisode de Rabbi Yichmaël ben Kim’hit, celle-ci est brûlante et celle-là froide.
זו מרובה וזו מועטת ואפילו בזמן ששניהן שוין וכמעשה דרבי ישמעאל בן קמחית זו חמה וזו צוננת
On a dit au sujet de Rabbi Yichmaël ben Kim’hit qu’il prenait quatre kav [d’encens] dans ses poignées, et il disait : « Toutes les femmes ont fait pousser, mais la pousse de ma mère est montée jusqu’au toit. » Certains disent : [elle l’a obtenu] par le gruau d’orge, comme l’a dit Rabba bar Yonatan au nom de Rabbi Ye’hiel : le gruau d’orge est bon pour le malade.
אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית שהיה חופן ארבעת קבין במלוא חפניו ואומר כל הנשים זרדו וזרד אימא עלה לגג איכא דאמרי בערסן וכדרבה בר יונתן דאמר רבה בר יונתן אמר רבי יחיאל ערסן יפה לחולה
Et certains disent : par la semence, comme [l’enseigne]Rabbi Abbahou. Car Rabbi Abbahou a opposé [deux versets] : il est écrit « Tu m’as ceint de force pour la guerre » (2 S 22, 40), et il est écrit « Celui qui me ceint de force pour la guerre » (Ps 18, 33). David dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, Tu m’as semé et Tu m’as rendu vigoureux.
ואיכא דאמרי בשכבת זרע וכדרבי אבהו דרבי אבהו רמי כתיב (שמואל ב כב, מ) ותזרני [חיל] למלחמה וכתיב (תהלים יח, לג) המאזרני חיל למלחמה אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע זריתני וזרזתני
On a dit au sujet de Rabbi Yichmaël ben Kim’hit : une fois, il s’entretint avec un Arabe au marché, et un jet de salive de sa bouche tomba sur ses vêtements ; Yechevav, son frère, entra et officia à sa place, et leur mère vit deux grands prêtres en un seul jour.
אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית פעם אחת סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד
Et on a encore dit au sujet de Rabbi Yichmaël ben Kim’hit : une fois, il sortit et s’entretint avec un seigneur au marché, et un jet de salive de sa bouche tomba sur ses vêtements ; Yossef, son frère, entra et officia à sa place, et leur mère vit deux grands prêtres en un seul jour.
ושוב אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית פעם אחת יצא וסיפר עם אדון אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו ונכנס יוסף (עם) אחיו ושמש תחתיו וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד
Nos maîtres ont enseigné : Kim’hit avait sept fils, et tous officièrent comme grand prêtre. Les Sages lui dirent : qu’as-tu fait pour mériter cela ? Elle leur répondit : de ma vie, les poutres de ma maison n’ont vu les tresses de mes cheveux. Ils lui dirent : beaucoup ont fait ainsi, et cela ne leur a pas servi.
ת"ר שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי אמרו לה הרבה עשו כן ולא הועילו
Nos maîtres ont enseigné : « de sa poignée » (Lv 6, 8) : qu’on ne fasse pas d’instrument de mesure pour la poignée. Ils se demandèrent : peut-on faire un instrument de mesure pour la prise à pleines mains ?
Là, il est écrit « de sa poignée » ; mais ici, où il n’est pas écrit « de ses poignées » mais « plein ses poignées d’encens aromatique fin » (Lv 16, 12), non ? Ou peut-être déduit-on « plein » de « plein » à partir de la poignée [de l’offrande] ?
התם הוא דכתיב בקומצו אבל הכא דלא כתיב בחפניו אלא (ויקרא טז, יב) מלא חפניו קטורת סמים דקה לא או דילמא יליף מלא מלא מקומצו
Viens et entends : « et telle était sa mesure ». N’est-ce pas que, s’il voulait faire une autre mesure, il la faisait ? Non, voici ce qu’il dit : c’est ainsi qu’il reprenait [l’encens] à pleines mains à l’intérieur.
ת"ש וכך היתה מדתה מאי לאו שאם רצה לעשות מדה אחרת עושה לא ה"ק וכך היה חוזר וחופנה לפנים
Nos maîtres ont enseigné : « plein sa poignée » (Lv 2, 2) : on pourrait penser [une poignée] débordante ; le verset enseigne « de sa poignée » (Lv 6, 8). Si c’est « de sa poignée », on pourrait penser même du bout des doigts ; le verset enseigne « plein sa poignée », comme les gens prennent une poignée. Comment donc ? Il replie ses trois doigts sur la paume de sa main et prend la poignée.
ת"ר מלא קומצו יכול מבורץ ת"ל בקומצו אי בקומצו יכול אפילו בראשי אצבעותיו תלמוד לומר מלא קומצו כדקמצי אינשי הא כיצד חופה שלש אצבעותיו על פיסת ידו וקומץ
Original : Yoma 47a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.