Il te répondra : Ce [verset vient enseigner] que la ceinture du grand-prêtre n’est pas la même que la ceinture du cohen ordinaire.
אמר לך ההוא אבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט
Yoma 6a יומא
Et selon celui qui dit : Aaron, puis ses fils, n’est-il pas écrit : « Tu les ceindras d’une ceinture » ? Il te répondra : Ce [verset] nous fait savoir que la ceinture du grand-prêtre est la même que la ceinture du cohen ordinaire.
ולמאן דאמר אהרן ואח"כ בניו והכתיב וחגרת אותם אבנט אמר לך ההוא קמ"ל אבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט
« Il le ceignit d’une ceinture » et « il les ceignit », pourquoi [les deux] ? Déduis-en : Aaron, puis ses fils. Et « en même temps », comment cela se trouverait-il ? Ce n’est nécessaire que dans le cas où il a fait [Aaron] en premier.
ויחגור אותו אבנט ויחגור אותם למה לי שמע מינה אהרן ואח"כ בניו ובבת אחת מי משכחת לה לא צריכא דאקדים
« On sépare le grand-prêtre, etc. » Pourquoi le sépare-t-on ? « Pourquoi le sépare-t-on » ? Comme nous l’avons dit : selon Rabbi Yo’hanan d’après son opinion, selon Rech Lakich d’après son opinion !
מפרישין כהן גדול וכו' למה מפרישין למה מפרישין כדקאמרי' אי לר' יוחנן כדאית ליה אי לריש לקיש כדאית ליה
Voici ce qu’on veut dire : de sa maison, pourquoi se sépare-t-il ? Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Yehouda ben Betéra dit : De peur que sa femme ne se trouve être peut-être nidda et qu’il n’ait des relations avec elle.
הכי קאמר מביתו למה פירש תניא ר' יהודה בן בתירה אומר שמא תמצא אשתו ספק נדה ויבא עליה
Nous occupons-nous donc de méchants ? Mais plutôt : de peur qu’il n’ait des relations avec sa femme et qu’elle ne se trouve [ensuite] être peut-être nidda.
אטו ברשיעי עסקינן אלא שמא יבא על אשתו ותמצא ספק נדה
Les Sages l’ont dit devant Rav ’Hisda : Selon qui [est cet enseignement] ? Selon Rabbi Akiva, qui dit que la nidda rend impur celui qui a des relations avec elle [rétroactivement]. Car selon les Sages, ils disent bien que la nidda ne rend pas impur celui qui a des relations avec elle [dans ce cas].
אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא כמאן כרבי עקיבא דאמר נדה מטמאה את בועלה דאי רבנן הא אמרי אין נדה מטמאה את בועלה
Rav ’Hisda leur dit : Vous pouvez même dire [que c’est selon] les Sages. Les Sages ne sont en désaccord avec Rabbi Akiva qu’au sujet de « l’autre de l’autre » ; mais pour un seul « autre », ils sont d’accord avec lui.
אמר להו רב חסדא אפילו תימרו רבנן ע"כ לא פליגי רבנן עליה דר"ע אלא באחר אחר אבל בחד אחר מודו ליה
Rabbi Zeïra a dit : Déduis-en que celui qui a des relations avec une nidda n’est pas comme la nidda [elle-même], et qu’il s’immerge de jour.
אמר ר' זירא שמע מינה בועל נדה אינו כנדה וטובל ביום
Car si tu dis que celui qui a des relations avec une nidda est comme la nidda, quand s’immergerait-il ? La nuit ? Le lendemain, comment accomplirait-il le service, alors qu’il faut le coucher du soleil ? Déduis-en donc que celui qui a des relations avec une nidda n’est pas comme la nidda.
דאי אמרת בועל נדה כנדה אימת טביל בליליא למחר היכי עביד עבודה והא בעי הערב השמש אלא לאו שמע מינה בועל נדה אינו כנדה
Rav Chimi de Nehardea a dit : Tu peux même dire que celui qui a des relations avec une nidda est comme la nidda, car nous le séparons [de sa femme] une heure avant le coucher du soleil.
רב שימי מנהרדעא אמר אפי' תימא בועל נדה כנדה דמפרשינן ליה שעה אחת סמוך לשקיעת החמה
On objecte : Tous ceux qui sont astreints aux immersions s’immergent de jour ; la nidda et l’accouchée s’immergent la nuit. La nidda, oui ; celui qui a des relations avec une nidda, non !
מיתיבי כל חייבי טבילות טבילתן ביום נדה ויולדת טבילתן בלילה נדה אין בועל נדה לא
La nidda, et tout ce qui est inclus à partir d’elle.
נדה וכל דאתי מרבוייא
On objecte : Celui qui a eu un épanchement séminal est comme celui qui a touché un reptile ; celui qui a des relations avec une nidda est comme celui qui est impur par un mort. N’est-ce pas pour l’immersion ? Non, pour leur impureté.
מיתיבי בעל קרי כמגע שרץ בועל נדה כטמא מת מאי לאו לטבילה לא לטומאתן
Leur impureté est écrite explicitement à leur sujet : pour celui-ci une impureté de sept [jours] est écrite, et pour celui-là une impureté de sept [jours] est écrite !
טומאתן בהדיא כתיב בהו האי טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת שבעה כתיב ביה
Original : Yoma 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.