jaillissantes sortiront un jour de dessous le seuil de la Maison. À partir de là, elle grossissait et montait jusqu’à atteindre l’entrée de la maison de David ; une fois arrivée à l’entrée de la maison de David, elle devenait comme un torrent impétueux, dans lequel se baignent les zav et les zava, les nidda et les accouchées, comme il est dit : « En ce jour-là, il y aura une source ouverte pour la maison de David et pour les habitants de Jérusalem, pour [laver] le péché et l’impureté » (Za 13, 1).
מפכין עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית מכאן ואילך היה מתגבר ועולה עד שמגיע לפתח בית דוד כיון שמגיע לפתח בית דוד נעשה כנחל שוטף שבו רוחצין זבין וזבות נדות ויולדות שנאמר (זכריה יג, א) ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלם לחטאת ולנדה
Rav Yossef a dit : d’ici, une allusion que la nidda doit se tenir dans l’eau jusqu’au cou [pour son immersion]. Mais la halakha n’est pas conforme à son avis.
אמר רב יוסף מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים ולית הילכתא כוותיה
(Cela se comprend le jour de Kippour, où il n’y a pas de chaussure ;) le Chabbat, où il y a une chaussure, qu’en est-il ? Ne’hemia, le gendre de la maison du Nassi, a dit : moi, j’ai vu Rabbi Ami et Rabbi Assi arriver à un cours d’eau et le traverser avec leurs vêtements.
(תינח יום הכפורים דליכא מנעל) שבת דאיכא מנעל מאי אמר נחמיה חתניה דבי נשיאה אנא חזיתיה לרבי אמי ורבי אסי דמטו עורקומא דמיא ועברוה דרך מלבוש
Cela se comprend pour la chaussure ; pour la sandale, que peut-on dire ? Rav Re’houmi a dit : moi, j’ai vu Ravina traverser avec ses vêtements. Rav Achi a dit : avec une sandale, a priori, non.
תינח מנעל סנדל מאי איכא למימר אמר רב ריחומי אנא חזיתיה לרבינא דעבר דרך מלבוש רב אשי אמר סנדל לכתחלה לא
L’exilarque se rendit à Haguronya, chez Rav Natan. Rafram et tous les Sages vinrent à la leçon ; Ravina ne vint pas. Le lendemain, Rafram voulut dissiper [le mécontentement] de l’exilarque à l’égard de Ravina. Il lui dit : pourquoi le maître n’est-il pas venu à la leçon ? Il lui dit : j’avais mal au pied. — Tu aurais dû mettre des chaussures ! — C’était sur le dessus du pied.
ריש גלותא איקלע להגרוניא לבי רב נתן רפרם וכולהו רבנן אתו לפירקא רבינא לא אתא למחר בעי רפרם לאפוקי לרבינא מדעתיה דריש גלותא אמר ליה מאי טעמא לא אתא מר לפירקא אמר ליה הוה כאיב לי כרעאי איבעי לך למיסם מסאני גבא דכרעא הוה
— Tu aurais dû mettre une sandale ! Il lui dit : il y avait un cours d’eau sur le chemin. — Tu aurais dû le traverser avec tes vêtements ! Il lui dit : le maître ne tient-il pas compte de ce qu’a dit Rav Achi : avec une sandale, a priori, non ?
איבעי לך למרמא סנדלא אמר ליה עורקמא דמיא הוה באורחא איבעי לך למעבריה דרך מלבוש אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב אשי סנדל לכתחלה לא
Yehouda bar Garogrot a enseigné : il est interdit de s’asseoir sur de la boue le jour de Kippour. Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : et [il s’agit] de boue qui mouille. Abayé a dit : et qui mouille au point de mouiller [à son tour]. Rav Yehouda a dit : il est permis de se rafraîchir avec des fruits. Rav Yehouda se rafraîchissait avec une courge,
תני יהודה בר גרוגרות אסור לישב על גבי טינא ביום הכפורים אמר רבי יהושע בן לוי ובטינא מטפחת אמר אביי ובטופח על מנת להטפיח אמר רב יהודה מותר להצטנן בפירות רב יהודה מצטנן בקרא
Rabba se rafraîchissait avec un enfant, Rava se rafraîchissait avec une coupe d’argent. Rav Papa a dit : une coupe d’argent pleine, c’est interdit ; pas pleine, c’est permis ; [une coupe] d’argile, dans un cas comme dans l’autre, c’est interdit, parce qu’elle suinte. Rav (Papa) a dit : une coupe d’argent, même pas pleine, est aussi interdite, parce que [l’eau] déborde.
רבה מצטנן בינוקא רבא מצטנן בכסא דכספא אמר רב פפא כסא דכספא מלא אסור חסר שרי דפחרא אידי ואידי אסור משום דמישחל שחיל רב (פפא) אמר כסא דכספא חסר נמי אסור משום דמזדריב
Zeïra bar ’Hama était l’hôte de Rabbi Ami, de Rabbi Assi, de Rabbi Yehochoua ben Lévi et de tous les Sages de Césarée. Il dit à Rav Yossef, fils de Rabbi Yehochoua ben Lévi, fils de lion : viens, que je te dise une belle chose que faisait ton père. Il avait une serviette ; la veille de Yom Kippour, il la trempait dans l’eau et la rendait comme un objet sec, et le lendemain il s’en essuyait le visage, les mains et les pieds. La veille du 9 Av, il la trempait dans l’eau, et le lendemain il la passait sur ses yeux.
זעירא בר חמא אושפיזכנין דרבי אמי ורבי אסי ורבי יהושע בן לוי ודכולהו רבנן דקיסרי הוה אמר ליה לרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי בר אריא תא אימא לך מילתא מעליתא דהוה עביד אבוך מטפחת היה לו בערב יום הכפורים ושורה אותה במים ועושה אותה כמין כלים נגובין ולמחר מקנח בה פניו ידיו ורגליו ערב תשעה באב שורה אותה במים ולמחר מעבירה על גבי עיניו
De même, quand Rabba bar Mari vint, il dit : la veille du 9 Av, on lui apportait une serviette, il la trempait dans l’eau et la posait sous son chevet, et le lendemain il s’essuyait le visage, les mains et les pieds. La veille de Yom Kippour, on lui apportait une serviette, il la trempait dans l’eau et la rendait comme un objet sec, et le lendemain il la passait sur ses yeux. Rabbi Yaakov dit à Rabbi Yirmeya bar Ta’hlifa : tu nous l’as dit à l’inverse, et nous t’avons objecté [l’interdit] d’essorer.
וכן כי אתא רבה בר מרי אמר בערב תשעה באב מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ומניחה תחת מראשותיו ולמחר מקנח פניו ידיו ורגליו בערב יום הכפורים מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ועושה אותה כמין כלים נגובין ולמחר מעבירה על גבי עיניו אמר ליה ר' יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא איפכא אמרת לן ואותיבנך סחיטה
Rav Menachia bar Ta’hlifa a dit au nom de Rav ’Amram, au nom de Rabba bar bar ’Hana : on demanda à Rabbi Éléazar : [un Sage] âgé et siégeant à l’académie doit-il prendre une autorisation pour permettre [l’abattage] des premiers-nés [atteints d’un défaut], ou n’en a-t-il pas besoin ?
אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב עמרם אמר רבה בר בר חנה שאלו את רבי אלעזר זקן ויושב בישיבה צריך ליטול רשות להתיר בכורות או אינו צריך
Quelle était leur question ? Voici quelle était leur question : comme l’a dit Rav Idi bar Avin : on a laissé cette chose à la maison du Nassi pour qu’elle s’en distingue ; doit-on prendre une autorisation, ou peut-être, puisqu’il est âgé et siège à l’académie, n’en a-t-il pas besoin ? Rabbi Tsadok ben ’Haloka se leva et dit : moi, j’ai vu Rabbi Yossé ben Zimra, qui était âgé et siégeait à l’académie, se tenir devant le grand-père de celui-ci et prendre une autorisation pour permettre les premiers-nés.
מאי קא מיבעי להו הכי קא מיבעי להו כי הא דאמר רב אידי בר אבין דבר זה הניחו להם לבי נשיאה כדי להתגדר בו צריך ליטול רשות או דילמא כיון דזקן ויושב בישיבה אין צריך עמד ר' צדוק בן חלוקה על רגליו ואמר אני ראיתי את רבי יוסי בן זימרא שזקן ויושב בישיבה היה ועמד במעלה מזקנו של זה ונטל רשות להתיר בכורות
Rabbi Abba lui dit : ce n’est pas ainsi que l’affaire s’est passée, mais ainsi : Rabbi Yossé ben Zimra était cohen, et voici quelle était sa question : la halakha est-elle selon Rabbi Meïr, qui dit : celui qui est suspect en une matière ne peut ni la juger ni en témoigner ? Ou peut-être la halakha est-elle selon Rabban Chimon ben Gamliel, qui dit : il est cru pour [le premier-né] d’autrui et n’est pas cru pour le sien ? Et il lui trancha : la halakha est selon Rabban Chimon ben Gamliel.
אמר ליה ר' אבא לא כך היה מעשה אלא כך היה מעשה ר' יוסי בן זימרא כהן היה והכי קא מיבעיא ליה הלכה כר"מ דאמר החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו או דילמא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר נאמן הוא על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו ופשט ליה הלכה כרשב"ג
Et de plus, ils demandèrent : peut-on sortir avec une sandale de
ותו קא מבעיא להו מהו לצאת בסנדל של
Original : Yoma 78a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.