Pour l’imposition aussi, il est écrit « devant l’Éternel » ! — C’est possible : il fait entrer ses mains et appuie. — Pour l’abattage aussi, c’est possible : il se fait un long couteau et il égorge !
סמיכה נמי כתיב לפני ה' אפשר דמעייל ידיה וסמיך שחיטה נמי אפשר דעביד סכין ארוכה ושחיט
De qui est-ce ? C’est Chimon de Témane, comme il a été enseigné : « “Il égorgera le jeune taureau devant l’Éternel” : [le taureau doit être] devant l’Éternel, mais non celui qui égorge. Chimon de Témane dit : D’où [sait-on] que les mains de celui qui égorge doivent être à l’intérieur [par rapport] à l’animal égorgé ? L’Écriture dit : “Il égorgera le jeune taureau devant l’Éternel” : celui qui égorge le jeune taureau sera devant l’Éternel. »
הא מני שמעון התימני היא דתניא ושחט את בן הבקר לפני ה' ולא השוחט לפני ה' שמעון התימני אומר מנין שיהיו ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט ת"ל ושחט את בן הבקר לפני ה' שוחט את בן הבקר יהא לפני ה'
’Oula a dit au nom de Rech Lakich : Un impur qui a fait entrer sa main à l’intérieur [du parvis] reçoit la flagellation, car il est dit : « Elle ne touchera à aucune chose sainte et [n’entrera pas dans le Sanctuaire] » (Lv 12, 4). [L’Écriture] compare l’entrée au toucher : de même qu’un toucher partiel s’appelle toucher, de même une entrée partielle s’appelle entrée.
אמר עולא אמר ריש לקיש טמא שהכניס ידו לפנים לוקה שנאמר (ויקרא יב, ד) בכל קדש לא תגע וגו' מקיש ביאה לנגיעה מה נגיעה במקצת שמה נגיעה אף ביאה במקצת שמה ביאה
Rav Hochaya objecta à ’Oula : « Un lépreux dont le huitième jour est tombé la veille de Pessa’h, et qui a eu un épanchement séminal ce jour-là et s’est immergé :
איתיביה רב הושעיא לעולא מצורע שחל שמיני שלו להיות בערב הפסח וראה קרי בו ביום וטבל
les Sages ont dit : bien qu’un autre [impur] immergé du jour n’entre pas, celui-ci entre. Mieux vaut que vienne [l’accomplissement] d’un commandement positif passible de retranchement (karet) et qu’il repousse un commandement positif qui n’est pas passible de retranchement. »
אמרו חכמים אע"פ שאין טבול יום אחר נכנס זה נכנס מוטב יבוא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת
Et Rabbi Yo’hanan a dit : Selon la Torah, il n’y a même pas là de commandement positif, car il est dit : « Josaphat se tint dans l’assemblée de Juda et de Jérusalem, dans la maison de l’Éternel, devant le parvis neuf » (2 Ch 20, 5). Qu’est-ce que « le parvis neuf » ? Rabbi Yo’hanan a dit : [C’est] qu’on y a innové de (nombreuses) choses, et on a dit : l’immergé du jour n’entrera pas dans le camp des lévites.
ורבי יוחנן אמר דבר תורה אפי' עשה אין בו שנאמר (דברי הימים ב כ, ה) ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית ה' לפני החצר החדשה מאי חצר החדשה אמר ר' יוחנן שחידשו בה דברים (הרבה) ואמרו טבול יום אל יכנס למחנה לויה
Or si tu dis qu’une entrée partielle s’appelle entrée, comment fait-il entrer ses mains pour [recevoir le sang sur] les pouces ? Dans un cas comme dans l’autre, c’est un commandement positif passible de retranchement !
ואי אמרת ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה בבהונות אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא
Il lui répondit : C’est de ton grain [que tu m’objectes] ! Le lépreux est différent : puisque cela lui a été permis pour sa lèpre, cela lui a été permis pour son épanchement.
Rav Yossef a dit : ’Oula considère que si la majorité [de la communauté] est atteinte d’écoulement (zav) et devient [en plus] impure par un mort, puisqu’elle a été autorisée [à offrir] malgré son impureté [de mort], elle a été autorisée malgré son écoulement.
אמר רב יוסף קסבר עולא רובן זבים ונעשו טמאי מתים הואיל והותרו לטומאתן הותרו לזיבתן
Il lui dit : Peut-être le maître dit-il ainsi : si la majorité est impure par un mort et devient atteinte d’écoulement, puisqu’elle a été autorisée malgré son impureté, elle a été autorisée malgré son écoulement ? Il lui dit : Oui.
אמר ליה דלמא הכי קאמר מר רובן טמאי מתים ונעשו זבים הואיל והותרו לטומאתן הותרו לזיבתן אמר ליה אין
Et ce n’est toujours pas comparable : [le cas du] lépreux est une permission ; puisque cela a été permis, c’est permis. [Le cas de] l’impureté [communautaire] est une mise à l’écart [de l’interdit] : elle a été écartée pour celle-ci, elle n’a pas été écartée pour celle-là.
ואכתי לא דמי מצורע היתירא הוא הואיל ואישתרי אישתרי טומאה דחויה היא להא אידחאי להא לא אידחאי
Rava lui dit : Au contraire, c’est l’inverse qui est logique ! [Le cas du] lépreux est une permission : elle a été permise pour celle-ci et non pour celle-là. [Le cas de] l’impureté est une mise à l’écart : que m’importe une mise à l’écart, que m’importent deux mises à l’écart ?
אמר ליה רבא אדרבה איפכא מסתברא מצורע היתירא הוא להא אישתראי ולהא לא אישתראי טומאה דחויה הוא מה לי חד דחויא מה לי שתי דחיות
Original : Zevachim 32b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.