Mais il enseigne « que ce soit… que ce soit » ! C’est une difficulté.
והא בין בין קתני קשיא
Zeva’him 42b זבחים
Structure du débat :Michna 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le maître a dit : « Rabbi Meïr dit : c’est pigoul et on est passible à son sujet de retranchement. » Or on n’est passible de retranchement que lorsque tous ses permetteurs ont été offerts, car le maître a dit : « Comme l’agrément du valide, ainsi l’agrément de l’invalide : de même que l’agrément du valide [n’a lieu que] lorsque tous ses permetteurs ont été offerts, de même l’agrément de l’invalide [n’a lieu que] lorsque tous ses permetteurs ont été offerts. »
אמר מר רבי מאיר אומר פיגול וחייבין עליו כרת מכדי כרת לא מיחייב עד שיקרבו כל מתיריו דאמר מר כהרצאת כשר כך הרצאת פסול מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו אף הרצאת פסול עד שיקרבו כל מתיריו
Or, puisqu’il a pensé [hors de son temps] à l’intérieur [du Saint des saints], [le sang] est invalide ; c’est comme s’il n’avait pas aspergé ; quand il asperge de nouveau dans le Sanctuaire, ce n’est que de l’eau qu’il asperge !
והא כיון דחשיב ביה בפנים פסולה כמאן דלא אדי דמי כי הדר מדי בהיכל מיא בעלמא הוא דקא אדי
Rabba a dit : Tu le trouves avec quatre taureaux et quatre boucs.
אמר רבה משכחת לה בארבעה פרים ובד' שעירים
Rava a dit : Tu peux même dire avec un seul taureau et un seul bouc : il fait agréer [l’offrande] pour son pigoul.
רבא אמר אפילו תימא בפר אחד ושעיר אחד לפיגולו מרצה
« Quarante-trois » ? N’a-t-il pas été enseigné « quarante-sept » ? — Celui-ci est selon celui qui dit qu’on mélange [les sangs] pour les cornes, et celui-là selon celui qui dit qu’on ne mélange pas pour les cornes.
ארבעים ושלש והא תניא ארבעים ושבע הא כמאן דאמר מערבין לקרנות והא כמאן דאמר אין מערבין לקרנות
Mais n’a-t-il pas été enseigné « quarante-huit » ? — Celui-ci est selon celui qui dit que les restes sont indispensables, celui-là selon celui qui dit que les restes ne sont pas indispensables.
והא תניא ארבעים ושמונה הא כמאן דאמר שיריים מעכבין הא כמאן דאמר אין שיריים מעכבין:
On objecte : « De quoi s’agit-il ? Du prélèvement de la poignée, de sa mise dans l’ustensile et de son transport.
מיתיבי במה דברים אמורים בקמיצה במתן כלי ובהילוך
Mais [s’il] en est venu à la combustion, [et qu’]il a offert la poignée avec la pensée [hors de son temps] et l’encens en silence, ou qu’il a offert la poignée en silence et l’encens avec la pensée, Rabbi Meïr dit : c’est pigoul et on est passible à son sujet de retranchement ; et les Sages disent : il n’y a pas de retranchement, à moins qu’il n’ait rendu pigoul par tout ce qui permet. »
אבל בא לו להקטרה נתן את הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה או שנתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה רבי מאיר אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר
Il enseigne en tout cas : « la poignée en silence et l’encens avec la pensée », et ils sont en désaccord ! — Dis : il avait déjà offert l’encens avec la pensée.
קתני מיהא את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה ופליג אימא כבר נתן את הלבונה במחשבה
D’une part, c’est [le même cas que] le début ; et de plus, il a été enseigné : « et ensuite » ! C’est une difficulté.
חדא דהיינו רישא ועוד הא תניא ואחר כך קשיא:
MICHNA: Voici les choses pour lesquelles on n’est pas passible [de la peine] de pigoul : la poignée, l’encens aromatique, l’encens,
מתני׳ ואלו דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול הקומץ והקטרת והלבונה
Original : Zevachim 42b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.