« celui dont des inaptes ont recueilli et aspergé le sang » : n’est-ce pas que des inaptes ont recueilli et que des inaptes ont aspergé ?
שקיבלו פסולין וזרקו את דמו מאי לאו שקיבלו פסולין וזרקו פסולין
Zeva’him 87b זבחים
Structure du débat :Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Non : que des inaptes ont recueilli, ou bien que des inaptes ont aspergé.
לא שקיבלו פסולין א"נ שזרקו פסולין
L’espace aérien de l’autel est-il considéré comme l’autel ou non ? Viens entendre : « De même que l’autel consacre, de même la rampe consacre. »
אויר מזבח כמזבח דמי או לא ת"ש כשם שהמזבח מקדש כך כבש מקדש
Or, si tu dis que l’espace aérien de l’autel n’est pas considéré comme l’autel, l’espace aérien de la rampe non plus n’est pas considéré comme la rampe ; comment le fait-on monter de la rampe à l’autel ? Il serait descendu !
ואי אמרת אויר מזבח לאו כמזבח דמי אויר כבש נמי לאו ככבש דמי היכי מסיק ליה מכבש למזבח הוה ליה ירוד
— Lorsqu’il le traîne. — Mais il y a un espace d’air entre la rampe et l’autel ! — Si la majeure partie est [sur] la rampe, c’est comme la rampe ; si la majeure partie est [sur] l’autel, c’est comme l’autel.
דנגד ליה והא אויר יש בין כבש למזבח רובו לכבש ככבש רובו למזבח כמזבח
Tranche donc d’ici ce que Rami bar ’Hama a demandé : y a-t-il jonction pour ce qui monte [sur l’autel] ou non ? Tranche qu’il y a jonction ! — Cela n’est pas difficile : tranche-le.
תיפשוט מהא הא דבעי רמי בר חמא יש חיבור לעולין או לא תיפשוט דיש חיבור הא לא קשיא תיפשוט
Rava bar Rav ’Hanan objecta : Si tu dis que l’espace aérien de l’autel est considéré comme l’autel, l’holocauste d’oiseau qu’une intention disqualifie, comment le trouves-tu ?
מתקיף לה רבא בר רב חנן ואי אמרת אויר מזבח כמזבח דמי עולת העוף דפסלה במחשבה היכי משכחת לה
L’autel l’a déjà absorbé !
הא קלטה מזבח
Rav Chimi bar Achi objecta : Pourquoi ne le trouverais-tu pas ? Par exemple, s’il dit : Voici, je lui pince la nuque à condition de la descendre demain, de la remonter et de la faire fumer.
מתקיף לה רב שימי בר אשי אלמה לא משכחת לה כגון דאמר הריני מולקה על מנת להורידה למחר ולהעלותה ולהקטירה
Cela va bien selon Rava, qui dit que la nuit passée agit au sommet de l’autel ; mais selon Rabba, qui dit que la nuit passée n’agit pas au sommet de l’autel, son intention n’a pas d’effet.
הניחא לרבא דאמר לינה מועלת בראש המזבח אלא לרבה דאמר אין לינה מועלת בראש המזבח ליתא למחשבתו
Selon Rabba aussi, tu le trouves : par exemple, s’il dit : Voici, je lui pince la nuque à condition de la descendre avant l’aube et de la remonter après l’aube.
לרבה נמי משכחת לה כגון דאמר הריני מולקה על מנת להורידה קודם עמוד השחר ולהעלותה לאחר עמוד השחר
De ce côté-là au moins, tranche que l’espace aérien de l’autel est considéré comme l’autel ; car si tu pensais que l’espace aérien de l’autel n’est pas considéré comme l’autel,
להך גיסא מיהא תיפשוט דאויר מזבח כמזבח דמי דאי ס"ד אויר מזבח לאו כמזבח דמי
Original : Zevachim 87b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.