Structure du débat :Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils ont demandé : les libations offertes séparément requièrent-elles le chant ou ne requièrent-elles pas le chant ? Puisque Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonathan : d’où [sait-on] qu’on ne dit le cantique que sur le vin, etc., le disons-nous [ici aussi] ? Ou peut-être le disons-nous sur le manger et le boire, mais pour le boire seul, nous ne le disons pas ?
איבעיא להו נסכים הבאים בפני עצמן טעונין שירה או אין טעונין שירה כיון דאמר [רבי] שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין [וכו'] אמרינן או דלמא על אכילה ושתיה אמרינן אשתייה לחודה לא אמרינן
Ce cantique, à quoi servait-il ? Si l’on dit qu’il était celui de l’holocauste obligatoire, y en avait-il un ? Le 17 Tamouz, le sacrifice perpétuel avait cessé ! Et si c’était celui de l’holocauste volontaire, Rav Mari, fils de Rav Kahana, n’a-t-il pas enseigné qu’il n’en requiert pas ? N’était-ce donc pas celui des libations ?
האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה מי הוה בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד ואלא דעולת נדבה והא תני רב מרי בריה דרב כהנא דלא צריכא אלא לאו דנסכין
Rava dit, et certains disent que c’est Rav Achi : Et comment le comprendre ? Le cantique de ce jour-là est « À l’Éternel la terre et ce qui la remplit » (Ps 24, 1), tandis que « Il fera retomber sur eux leur iniquité » (Ps 94, 23) fait partie du cantique du quatrième jour de la semaine ! C’était simplement une lamentation qui leur est venue à la bouche.
אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומיה (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה (תהלים צד, כג) וישב עליהם את אונם בשירה דארבעה בשבא הוא אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו
Mais il est enseigné qu’ils se tenaient sur leur estrade ! [Cela s’explique] selon Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : on dit le cantique sans [qu’il soit lié à] un sacrifice. S’il en est ainsi, pour les libations aussi, qu’on le dise ! Il pourrait en résulter un dommage.
והא עומדים על דוכנן קתני כדריש לקיש דאמר ר"ל אומר שירה שלא על הקרבן א"ה בנסכים נמי לימא נפיק מיניה חורבא:
La première fois, à l’issue de l’année sabbatique : le trouve-t-on ? N’est-il pas écrit : « La vingt-cinquième année de notre exil, au début de l’année, le dix du mois, la quatorzième année après que la ville eut été frappée » (Ez 40, 1) ? Quelle est l’année dont le début est le dix du mois ? Dis que c’est le Jubilé.
בראשונה במוצאי שביעית מי משכחת לה והכתיב (יחזקאל מ, א) בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר איזו היא שנה שראש השנה בעשור לחדש הוי אומר זה יובל
Et si tu penses qu’il a été détruit la première année du septennat, d’une première année du septennat à la première année du septennat [suivant], cela fait huit ; jusqu’à la première année d’un autre septennat, cela fait quinze !
ואי ס"ד בחד בשבוע חרוב מחד בשבוע לחד בשבוע תמני לחד בשבוע אחרינא חמש עשרה הוויין
S’il en est ainsi, « la vingt-cinquième année » : cela fait vingt-six ! Car le maître a dit : ils furent exilés la septième [année], ils furent exilés la huitième ;
א"ה בעשרים וחמש שנה עשרים ושש הויין דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה
Ravina te dira : Et pour toi, est-ce que cela va ? Puisqu’ils furent aussi exilés la dix-neuvième, de la septième à la dix-neuvième, douze, plus quatorze : cela fait vingt-six ! Mais que dois-tu dire ? À l’exclusion de l’année où ils furent exilés. Pour moi aussi, à l’exclusion de l’année où ils furent exilés.
אמר לך רבינא ולדידך מי ניחא מכדי גלו נמי בתשע עשרה משב ועד תשסרי תרתי סרי וארבע סרי עשרים ושית הויין אלא מאי אית לך למימר לבר משתא דגלו בה לדידי נמי לבר משתא דגלו בה
Penses-tu qu’il y eut trois exils ? Ils furent exilés la septième année après la conquête de Yehoyakim, qui est la huitième de Nabuchodonosor ; ils furent exilés la dix-huitième année après la conquête de Yehoyakim, qui est la dix-neuvième de Nabuchodonosor.
מי סברת שלש גליות הוי גלו בשבע לכיבוש יהויקים שהיא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים שהיא תשע עשרה לנבוכד נצר
Car le maître a dit : la première année, il conquit Ninive ;
אמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה
Original : Arakhin 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.