’Harim vint et prit sa part et la part de ses compagnons : six ; et de même Pach’hour, et de même Immer. Les prophètes qui étaient parmi eux établirent que, même si Yehoyariv, la tête des gardes, montait, il ne déplacerait pas Yedaya de sa place, mais que Yedaya serait le principal et Yehoyariv lui serait subordonné. C’est donc pour le reste.
בא חרים ונטל חלקו וחלק חביריו שש וכן פשחור וכן אימר התקינו נביאים שביניהם שאפי' יהויריב ראש משמרות עולה לא ידחה ידעיה ממקומו אלא ידעיה עיקר ויהויריב טפל לו אלא אשארא:
Car il est écrit : « Alors cessa le travail de la maison de Dieu qui est à Jérusalem » (Esd 4, 24), et il est écrit : « Et cette maison fut achevée le troisième jour du mois d’Adar, c’était la sixième année du règne du roi Darius » (Esd 6, 15).
דכתיב (עזרא ד, כד) באדין בטילת עבידת בית אלהנא די בירושלים וכתיב (עזרא ו, טו) ושיציא ביתא דנא עד יום תלתא לירח אדר דהיא שנת שית למלכות דריוש מלכא
Et il est enseigné : à la même époque, l’année suivante, Ezra monta, et les exilés avec lui, car il est écrit : « Il arriva à Jérusalem le cinquième mois ; c’était la septième année du roi » (Esd 7, 8).
ותנא באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא וגלותו עמו דכתיב (עזרא ז, ח) ויבא ירושלים בחודש החמישי היא השנה השביעית למלך:
Revenons au texte même : Israël compta dix-sept jubilés depuis son entrée dans la terre jusqu’à sa sortie. Et tu ne peux pas dire qu’ils comptèrent dès leur entrée, car si tu dis qu’ils comptèrent dès leur entrée, il se trouverait que le Temple fut détruit au début d’un jubilé, et tu ne trouverais pas « la quatorzième année après que la ville eut été frappée » (Ez 40, 1), etc.
גופא שבעה עשר יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו ואי אתה יכול לומר משנכנסו מנו שאם אתה אומר משנכנסו מנו נמצא בית חרב בתחלת יובל ואי אתה מוצא (יחזקאל מ, א) בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר וכו'
Les sept [années] pendant lesquelles ils conquirent [la terre], d’où le savons-nous ? Car Caleb dit : « J’avais quarante ans lorsque Moïse, serviteur de l’Éternel, m’envoya de Kadech-Barnéa pour explorer le pays, etc. » (Jos 14, 7), « et maintenant, me voici aujourd’hui âgé de quatre-vingt-cinq ans » (Jos 14, 10).
שבע שכיבשו מנלן דקאמר כלב (יהושע יד, ז) בן ארבעים שנה [אנכי] בשלח (אותי) משה עבד ה' [אותי] מקדש ברנע לרגל את הארץ [וגו'] ועתה [הנה] אנכי היום בן חמש ושמונים [שנה]
Et le maître a dit : la première année, Moïse fit le Tabernacle ; la deuxième, le Tabernacle fut dressé et il envoya les explorateurs. Lorsqu’ils traversèrent le Jourdain, quel âge avait Caleb ? Quatre-vingts ans moins deux. Lorsqu’on partageait les héritages, il dit : « J’ai quatre-vingt-cinq ans » (Jos 14, 10) : il se trouve qu’ils conquirent [la terre] pendant sept ans.
ואמר מר שנה ראשונה עשה משה משכן שניה הוקם המשכן ושלח מרגלים כי עבור ירדן כלב בר כמה הוי בר תמנן נכי תרתין כי קא מפליג נחלות קאמר (יהושע יד, י) בן חמש ושמונים שנה אנכי אישתכח דשבע כיבשו
Et les sept [années] pendant lesquelles ils la partagèrent, d’où le savons-nous ? Si tu veux, dis : puisqu’ils conquirent pendant sept ans, ils partagèrent pendant sept ans. Et si tu veux, dis : parce que sinon tu ne trouverais pas « la quatorzième année après que la ville eut été frappée » (Ez 40, 1).
ושבע שחילקו מנלן איבעית אימא מדשבע כיבשו שבע חילקו ואיבעית אימא מדלא משכחת להו (יחזקאל מ, א) ארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר:
MICHNA: On n’a pas moins de six agneaux examinés dans la chambre des agneaux, de quoi suffire pour un Chabbat et pour les deux jours de fête de Roch Hachana, et l’on peut en ajouter indéfiniment. On n’a pas moins de deux trompettes, ni moins de neuf lyres, et l’on peut en ajouter indéfiniment ; et la cymbale, une seule.
מתני׳ אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים כדי לשבת ולימים טובים של ראש השנה ומוסיפין עד עולם אין פוחתין משתי חצוצרות מתשעה כנורות ומוסיפין עד עולם והצלצל לבד:
Le tanna parle de [jours] ordinaires, et il se réfère aux seuls sacrifices perpétuels. Et que signifie « de quoi suffire pour un Chabbat et pour les jours de fête » ? C’est un simple moyen mnémotechnique. Et voici ce qu’il dit : on n’a pas moins de six agneaux
תנא בעלמא קאי ואתמידין לחודיה קאי ומאי כדי לשבת ולימים טובים סימנא בעלמא וה"ק אין פוחתין מששה טלאים
Original : Arakhin 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.