Au milieu du [cycle du] jubilé : tant qu’une année n’est pas révolue, on ne réduit pas [le prix].
באמצע יובל דכל כמה דלא מליא ליה שנה לא מגרע ליה
’Arakhin 25a ערכין
Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Que nous enseigne-t-il ? Qu’on ne compte pas les mois au détriment du Sanctuaire ? Mais cela est enseigné explicitement : « On ne compte pas les mois au détriment du Sanctuaire » ! Il donne la raison : pourquoi ne rachète-t-on pas moins d’un an après le jubilé ? Parce qu’on ne compte pas les mois au détriment du Sanctuaire.
מאי קמ"ל דאין מחשבין חדשים עם ההקדש הא בהדיא קתני אין מחשבין חדשים עם ההקדש מה טעם קאמר מה טעם לא גואלין לאחר יובל פחות משנה משום דאין מחשבין חדשים עם ההקדש:
« On ne compte pas les mois, etc. » Les Sages ont enseigné : D’où [sait-on] qu’on ne compte pas les mois au détriment du Sanctuaire ? Le verset dit : « Le cohen lui comptera l’argent selon les années restantes » (Lv 27, 18) — tu comptes des années, et tu ne comptes pas des mois.
אין מחשבין חדשים וכו': ת"ר מנין שאין מחשבין חדשים עם ההקדש ת"ל (ויקרא כז, יח) וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים
D’où [sait-on] que, si tu veux compter des mois comme une année, tu le fais ? Comment est-ce ? Par exemple, s’il l’a consacré au milieu de la quarante-huitième [année].
מניין שאם אתה רוצה לעשות חדשים לשנה עושה היכי דמי כגון דאקדשיה בפלגא דארבעין ותמני
Le verset dit : « Le cohen lui comptera » — en tout cas.
ת"ל וחשב לו הכהן מ"מ:
MICHNA: Celui qui consacre son champ à l’époque où le jubilé est en vigueur donne, pour [une surface où l’on sème] un ’homer d’orge, cinquante sicles d’argent. S’il s’y trouvait des crevasses profondes de dix palmes ou des rochers hauts de dix palmes, ils ne sont pas mesurés avec lui ; moins que cela, ils sont mesurés avec lui.
מתני׳ המקדיש שדהו בשעת היובל נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אינן נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה
S’il l’a consacré deux ou trois ans avant le jubilé, il donne un sela et un poundion par an. S’il dit : Je donnerai chaque année la somme de l’année, on ne l’écoute pas ; il donne tout en une fois. [Il en est ainsi] aussi bien pour les propriétaires que pour quiconque. Quelle différence y a-t-il entre les propriétaires et quiconque ? Seulement que les propriétaires ajoutent un cinquième, et que quiconque n’ajoute pas de cinquième.
הקדישה שתים ושלש שנים לפני היובל נותן סלע ופונדיון לשנה ואם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעין לו אלא נותן את כולו כאחד אחד בעלים ואחד כל האדם מה בין בעלים לכל אדם אלא שבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש:
GUEMARA: Il a été enseigné : Un kor de semence, et non un kor de récolte ; semé à la main, et non semé par les bœufs. Lévi a enseigné : Ni serré ni clairsemé, mais moyen.
גמ׳ תנא כור זרע ולא כור תבואה מפולת יד ולא מפולת שוורים תני לוי לא מעבה ולא מידק אלא בינוני:
« S’il s’y trouvait des crevasses profondes, etc. » Qu’elles soient consacrées par elles-mêmes !
היו שם נקעים עמוקים כו': וליקדשו באנפי נפשייהו
Et si tu dis : puisqu’elles ne font pas un beit kor, elles ne sont pas consacrées, n’a-t-il pas été enseigné : Pourquoi le verset dit-il « champ » ? Puisqu’il est dit : « selon la semence d’un ’homer d’orge, à cinquante sicles d’argent » (Lv 27, 16), je n’aurais que [le cas] où il a consacré de cette manière ; d’où [sait-on qu’il faut] inclure un létekh, un demi-létekh, une séa, un tarkav et un demi-tarkav ? Le verset dit : « champ », en tout cas.
וכי תימא כיון דלא הוו בית כור לא הוו קדשי והתניא שדה מה ת"ל לפי שנאמר (ויקרא כז, טז) זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף אין לי אלא שהקדיש כענין הזה מנין לרבות לתך וחצי לתך סאה ותרקב וחצי תרקב ת"ל שדה מ"מ
Mar ’Oukva bar ’Hama dit : Il s’agit ici de crevasses remplies d’eau, qui ne sont pas aptes à être ensemencées. C’est aussi précis, car il les mentionne à la manière des rochers. Déduis-en [cela].
אמר מר עוקבא בר חמא הכא בנקעים מלאים מים דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים ש"מ
S’il en est ainsi, moins que cela aussi ! — Celles-là sont appelées « les creux de la terre », elles sont appelées « les échines de la terre ». [N.d.T. : passage difficile, rendu littéralement ou de façon approximative ; sens incertain.]
אי הכי פחות מכאן נמי הנהו נגאני דארעא מיקרו שידרי דארעא מיקרו:
« S’il l’a consacré deux ou trois [ans], etc. » Les Sages ont enseigné :
הקדישה שתים ושלש וכו': ת"ר
« et cela sera retranché de ton estimation » (Lv 27, 18) — même [pour les années passées chez] le Sanctuaire : si le Sanctuaire en a consommé [la récolte] un an ou deux, ou même s’il ne l’a pas consommée mais que [le champ] était à sa disposition, il donne un sela et un poundion par an.
(ויקרא כז, יח) ונגרע מערכך אף מן ההקדש שאם אכלה הקדש שנה או שתים אי נמי לא אכלה אלא שהיתה לפניו נותן סלע ופונדיון לשנה:
« Et s’il dit : Je donnerai, etc. » Les Sages ont enseigné : D’où [sait-on] que, si les propriétaires disent : Nous donnerons chaque année la somme de l’année, on ne les écoute pas ? Le verset dit : « Le cohen lui comptera l’argent » — jusqu’à ce que tout l’argent soit [versé] en une fois. [Il en est ainsi] aussi bien pour les propriétaires que pour quiconque. Quelle différence y a-t-il entre les propriétaires et quiconque ? Les propriétaires ajoutent un cinquième, et quiconque n’ajoute pas de cinquième.
ואם אמר הריני נותן כו': ת"ר מנין שאם אמרו בעלים הרינו נותנין דבר שנה בשנה שאין שומעין להם ת"ל (ויקרא כז, יח) וחשב לו הכהן את הכסף עד שיהא כסף כולו כאחד אחד בעלים ואחד כל אדם מה בין בעלים לכל אדם שהבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש:
MICHNA: S’il l’a consacré puis l’a racheté, il ne sort pas de sa main au jubilé. Si son fils l’a racheté, il revient à son père au jubilé. Si un autre ou l’un des proches l’a racheté, et qu’il l’a [ensuite] racheté de sa main, il passe aux cohanim au jubilé.
מתני׳ הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחר או אחד מהקרובים וגאלה מידו יוצאה לכהנים ביובל
Si l’un des cohanim l’a racheté et qu’il se trouve entre ses mains, il ne dira pas : Puisqu’il passe aux cohanim au jubilé et qu’il est entre mes mains, il est à moi ; mais il sort de ses mains et est réparti entre tous ses frères les cohanim.
גאלה אחד מן הכהנים והרי היא תחת ידו לא יאמר הואיל והיא יוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי הרי היא שלי אלא יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכל אחיו הכהנים:
Original : Arakhin 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.