Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava dit : tous s’accordent que l’intérêt d’un seul côté est interdit, et ici ce qui les distingue, c’est l’intérêt [perçu] à condition de le restituer : l’un pense que c’est interdit, et l’autre pense que c’est permis.
רבא אמר דכולי עלמא צד אחד ברבית אסור והכא ברבית על מנת להחזיר איכא בינייהו מר סבר אסור ומר סבר מותר:
« Si le vendeur meurt, son fils la rachètera » : C’est évident ! – On aurait pu dire : « Et si un homme vend une maison d’habitation » (Lv 25, 29), a dit le Miséricordieux, et celui-ci n’a pas vendu ; [la Michna] nous apprend : « son droit de rachat existera » (Lv 25, 29) – en tout cas.
מת המוכר יגאל בנו: פשיטא מהו דתימא (ויקרא כה, כט) ואיש כי ימכר בית מושב אמר רחמנא והאי לאו מכר קמשמע לן (ויקרא כה, כט) והיתה גאולתו מכל מקום:
« Si l’acheteur meurt, on la rachètera de la main de son fils, etc. » : C’est évident ! – On aurait pu dire : « à celui qui l’a acquise » (Lv 25, 30), a dit le Miséricordieux, et celui-ci ne l’a pas acquise ; [la Michna] nous apprend : « son droit de rachat existera » – en tout cas.
מת הלוקח יגאל מיד בנו וכו': פשיטא מהו דתימא {ויקרא כה } לקונה אותו אמר רחמנא והא לא קנה קמ"ל והיתה גאולתו מכל מקום:
« On ne lui compte l’année qu’à partir du moment où il a vendu, etc. » : Nos maîtres ont enseigné : « une année » – je ne sais pas si [c’est] l’année du premier ou l’année du second. Quand il dit « jusqu’à ce que s’achève pour lui une année complète », c’est l’année du premier.
אין מונין לו שנה אלא משעה שמכר כו': תנו רבנן שנה איני יודע אם שנה לראשון אם שנה לשני כשהוא אומר עד מלאת לו שנה תמימה הוי שנה לראשון
À qui est-elle définitivement acquise ? Rabbi Elazar dit : elle est acquise définitivement au premier ; Rabbi Yo’hanan dit : elle est acquise définitivement au second. Selon Rabbi Elazar, soit, puisque c’est pour lui que nous comptons ; mais selon Rabbi Yo’hanan, quelle en est la raison ? Rabbi Abba bar Memel dit : qu’a vendu le premier au second ? Tout droit qui lui viendrait en main.
למי חלוט רבי אלעזר אומר לראשון חלוט רבי יוחנן אמר לשני חלוט בשלמא לר' אלעזר דלדידיה קא מנינן אלא לרבי יוחנן מאי טעמא אמר רבי אבא בר ממל מה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו
Rabbi Abba bar Memel dit : s’il a vendu deux maisons parmi les maisons des villes fortifiées, l’une le quinze du premier Adar et l’autre le premier du second Adar : pour celle qu’il a vendue au second Adar, dès qu’arrive le premier Adar de l’année suivante, l’année est accomplie ; pour celle qu’il a vendue le quinze du premier Adar, l’année n’est pas accomplie avant le quinze Adar de l’année suivante.
אמר רבי אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה אחד בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שמכר לו באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה
Ravina objecte : que [le premier acheteur] lui dise : « Moi, j’ai souffert de la brûlure [de l’attente] avant toi » ! – Parce que [l’autre] lui dira : « Toi, tu es entré dans l’intercalation. » [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחית לעיבורא:
Rabbi Abba bar Memel dit encore : s’il lui est né deux agneaux, l’un le quinze du premier Adar et l’autre le premier du second Adar : pour celui qui est né au second Adar, dès qu’arrive le premier Adar de l’année suivante, l’année est accomplie ; pour celui qui est né le quinze du premier Adar, l’année n’est pas accomplie avant le quinze Adar de l’année suivante.
וא"ר אבא בר ממל נולדו לו שני טלאים אחד בחמשה עשר של אדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שנולד באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר (השני) של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שנולד לו בחמשה עשר באדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה
Ravina objecte : que [le premier] lui dise : « Moi, j’ai mangé de l’herbe avant toi » ! – Parce que [l’autre] lui dira : « Toi, tu es entré dans l’intercalation ; moi, je ne suis pas entré dans l’intercalation. »
מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים אכיל ירוקא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחיתת לעיבורא אנא לא נחיתנא לעיבורא
Pourquoi ai-je encore besoin de ceci ? C’est la même chose ! – On aurait pu dire : là il est écrit « complète », mais ici, où il n’est pas écrit « complète », non ; il nous apprend que l’on déduit « année » – « année » l’un de l’autre.
הא תו למה לי היינו הך מהו דתימא התם דכתיב תמימה הכא דלא כתיב תמימה לא קמ"ל דשנה שנה מהדדי גמרי:
« Quand il dit « complète », etc. Rabbi dit : pour lui donner l’année et son intercalation » : Nos maîtres ont enseigné : « une année complète » (Lv 25, 30) – Rabbi dit : il compte trois cent soixante-cinq jours, selon le nombre des jours de l’année solaire ; et les Sages disent : il compte douze mois d’un jour au jour [correspondant], et si [l’année] a été rendue embolismique, elle l’a été à son profit.
כשהוא אומר תמימה כו' רבי אומר ליתן שנת עיבורה: ת"ר (ויקרא כה, ל) שנה תמימה רבי אומר מונה שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה וחכמים אומרים מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם נתעברה נתעברה לו:
« Si le jour des douze mois est arrivé sans qu’elle ait été rachetée, etc. » : Nos maîtres ont enseigné : « à perpétuité » – définitivement. Autre interprétation : « à perpétuité » – pour inclure le cadeau. Quelle en est la raison ? [Le texte aurait pu dire] « tsamit », [il dit] « tsemitout ».
הגיע יום שנים עשר חודש ולא נגאל כו': ת"ר לצמיתות לחלוטין דבר אחר לצמיתות לרבות את המתנה מאי טעמא צמית צמיתות
Les Rabbanan dirent devant Rav Papa : selon qui [est cet enseignement] ? Pas selon Rabbi Meïr, car selon Rabbi Meïr, qui dit qu’un cadeau n’est pas comme une vente, [ce ne serait pas le cas]. Rav Papa dit : tu peux même dire selon Rabbi Meïr : ici c’est différent, car le Miséricordieux l’a inclus par « à perpétuité ».
Les Rabbanan dirent à Rav Papa – et certains disent que c’est Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, qui le dit à Rav Papa : mais à propos du Jubilé, où il est écrit « vous retournerez » (Lv 25, 13) pour inclure le cadeau, Rabbi Meïr ne l’inclut pas ! Il est donc certain que cela n’est pas selon Rabbi Meïr.
אמרו רבנן לרב פפא ואמר לה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא גבי יובל דכתיב תשובו לרבות את המתנה ור"מ לא קא מרבי אלא הא ודאי דלא כר"מ:
Nos maîtres ont enseigné : celui qui consacre une maison parmi les maisons des villes fortifiées peut la racheter, et la racheter à tout moment. Si un autre l’a rachetée de la main du Sanctuaire et que le jour des douze mois est arrivé sans qu’elle ait été rachetée [de lui], elle lui est acquise définitivement.
ת"ר המקדיש בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל וגואל לעולם גאלו אחר מיד הקדש הגיע יום שנים עשר חודש ולא נגאל היה חלוט לו
D’où ces choses ? Chmouel dit : car le verset dit : « à celui qui l’a acquise » (Lv 25, 30) – même de la main du Sanctuaire. Et qu’elle soit acquise définitivement au Sanctuaire ! Le verset dit : « pour ses générations » (Lv 25, 30) – à l’exclusion du Sanctuaire, qui n’a pas de générations.
מנא ה"מ אמר שמואל דאמר קרא {ויקרא כה } לקונה אותו ואפילו מיד הקדש ולחלטיה הקדש אמר קרא לדורותיו יצא הקדש שאין לו דורות
« Elle ne sortira pas au Jubilé » – pourquoi en ai-je besoin ? Rav Safra dit : ce n’est nécessaire que pour celui qui vend une maison parmi les maisons des villes fortifiées et que le Jubilé survient au cours de son année : on aurait pu penser qu’elle sorte au Jubilé ; [le verset] nous apprend : « elle ne sortira pas au Jubilé ».
לא יצא ביובל למה לי אמר רב ספרא לא נצרכא אלא למוכר בית בבתי ערי חומה ופגע בו יובל בתוך שנתו סד"א ליפוק ביובל קמ"ל לא יצא ביובל:
MICHNA: Autrefois, [l’acheteur] se cachait le jour où s’achevaient les douze mois, afin que [la maison] lui soit définitivement acquise. Hillel institua que [le vendeur] dépose son argent dans la chambre [du Temple], qu’il brise la porte et entre ; quand il le voudra, l’autre viendra prendre son argent.
מתני׳ בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חודש כדי שיהא חלוט לו התקין הלל שיהא חולש מעותיו ללשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס אימתי שירצה הלז יבא ויטול את מעותיו:
GUEMARA:Rava dit : de l’institution de Hillel [on déduit que si un homme a dit à sa femme] : « Voici ton acte de divorce, à condition que tu me donnes deux cents zouz », et qu’elle les lui a donnés de son plein gré [à lui], elle est divorcée ; contre son gré, elle n’est pas divorcée.
גמ׳ אמר רבא מתקנתו של הלל הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת בעל כרחו אינה מגורשת
Original : Arakhin 31b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.