Et selon Rabbi Meïr, pourquoi était-ce nécessaire ?
ולרבי מאיר למאי איצטריך
’Arakhin 5b ערכין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On aurait pu dire que la raison de Rabbi Meïr, là, est qu’il a décrété [pour l’enfant de] moins d’un mois à cause de [celui d’]un mois ; mais ici, où il n’y a pas lieu de décréter, dis que non. Il nous enseigne que la raison de Rabbi Meïr est qu’un homme ne profère pas ses paroles en vain, sans différence entre ici et là.
מהו דתימא טעמא דרבי מאיר התם דגזר פחות מבן חודש אטו בן חודש אבל הכא דליכא למיגזר אימא לא קמ"ל טעמא דרבי מאיר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה לא שנא הכא ול"ש הכא
Selon qui va ce qu’a dit Rabba bar Yossef au nom de Rav, et certains disent que c’est Rav Yeiva bar Yossé qui l’a dit au nom de Rav : celui qui consacre l’animal de son prochain donne sa valeur ? Selon qui ? Selon Rabbi Meïr.
כמאן אזלא הא דאמר רבה בר יוסף אמר רב ואמרי לה אמר רב ייבא בר יוסי אמר רב המקדיש בהמת חבירו נותן דמיה כמאן כרבי מאיר
Mais Rav l’a déjà dit une fois, car Rav Guidel a dit au nom de Rav : celui qui dit « l’évaluation de [ce] récipient est à ma charge » donne sa valeur ! On aurait pu dire : là, il sait qu’il n’y a pas d’évaluation pour un récipient, et il s’est décidé à parler en vue de la valeur ;
הא אמרה רב חדא זימנא דאמר רב גידל אמר רב האומר ערך כלי עלי נותן דמיו מהו דתימא התם הוא דיודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים
mais l’animal, qui peut être consacré, on peut dire qu’il parle ainsi : si je le dis à son propriétaire, il me le vendra ; qu’il soit consacré dès maintenant et je l’offrirai ; mais de la valeur, il n’a pas parlé. Il nous enseigne [que non].
אבל בהמה דבת מיקדש היא איכא למימר דהכי קאמר אי אמינא לה למרה מזבין לה ניהלי תיקדוש לה מהשתא ואקרבה אבל דמי לא קאמר קמ"ל
Rav Achi dit : cela, à condition qu’il ait dit « à ma charge » ; mais s’il a dit « voici celui-ci [est consacré] », non.
אמר רב אשי והוא דאמר עלי אבל אמר הרי זו לא:
MICHNA: L’idolâtre : Rabbi Meïr dit : il est évalué, mais il n’évalue pas. Rabbi Yehouda dit : il évalue, mais il n’est pas évalué. Et l’un comme l’autre admettent qu’ils peuvent vouer [la valeur d’autrui] et faire l’objet d’un tel vœu.
מתני׳ עובד כוכבים רבי מאיר אומר נערך אבל לא מעריך רבי יהודה אומר מעריך אבל לא נערך וזה וזה מודים שנודרין ונידרין:
GUEMARA: Les Rabbanan ont enseigné : « les enfants d’Israël » (Lv 27, 2) évaluent, et les idolâtres n’évaluent pas.
גמ׳ ת"ר בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין
Je pourrais penser qu’ils ne sont pas non plus évalués ; le verset dit : « un homme » (Lv 27, 2) ; paroles de Rabbi Meïr.
יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר (ויקרא כז, ב) איש דברי ר' מאיר
Rabbi Meïr a dit : Puisqu’un verset inclut et qu’un verset exclut, pour quelle raison dis-je qu’il est évalué et n’évalue pas ?
אמר רבי מאיר וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר נערך ולא מעריך
Parce que le texte a été plus inclusif pour ceux qui sont évalués que pour ceux qui évaluent, puisque le sourd-muet, le fou et le mineur sont évalués mais n’évaluent pas.
מפני שריבה הכתוב בנערכין יותר מבמעריכין שהרי חרש שוטה וקטן נערך אבל לא מעריכין
Rabbi Yehouda dit : les enfants d’Israël sont évalués, et les idolâtres ne sont pas évalués. Je pourrais penser qu’ils n’évaluent pas non plus ; le verset dit : « un homme ».
רבי יהודה אומר בני ישראל נערכין ואין העובדי כוכבים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש
Rabbi Yehouda a dit : Puisqu’un verset inclut et qu’un verset exclut, pour quelle raison dis-je que l’idolâtre évalue et n’est pas évalué ? Parce que le texte a été plus inclusif pour ceux qui évaluent que pour ceux qui sont évalués, puisque le toumtoum et l’androgyne évaluent mais ne sont pas évalués.
אמר רבי יהודה וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר עובד כוכבים מעריך ולא נערך מפני שריבה הכתוב במעריכין יותר מבנערכין שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין
Rava dit : La décision de Rabbi Meïr est raisonnable, mais sa raison n’est pas raisonnable ; la raison de Rabbi Yehouda est raisonnable, mais sa décision n’est pas raisonnable.
אמר רבא הלכתיה דרבי מאיר מסתברא טעמיה לא מסתברא טעמא דרבי יהודה מסתברא הלכתיה לא מסתברא
La décision de Rabbi Meïr est raisonnable, car il est écrit : « Ce n’est pas à vous et à nous de bâtir la maison de notre Dieu » (Esd 4, 3) ; sa raison n’est pas raisonnable, car il la tire du sourd-muet, du fou et du mineur : or le sourd-muet, le fou et le mineur sont différents, car ils n’ont pas de discernement.
הלכתיה דרבי מאיר מסתברא דכתיב (עזרא ד, ג) לא לכם ולנו לבנות (את) בית אלהינו טעמיה לא מסתברא דקא מייתי ליה מחרש שוטה וקטן שאני חרש שוטה וקטן דלאו בני דעה נינהו
La raison de Rabbi Yehouda est raisonnable, car il la tire du toumtoum et de l’androgyne, que le Miséricordieux a exclus bien qu’ils aient du discernement ; sa décision n’est pas raisonnable, car il est écrit : « Ce n’est pas à vous et à nous de bâtir la maison de notre Dieu ».
טעמא דרבי יהודה מסתברא דקא מייתי ליה מטומטום ואנדרוגינוס דאף על גב דבני דעה נינהו מעטינהו רחמנא הלכתיה לא מסתברא דכתיב לא לכם ולנו לבנות (את) בית אלהינו
Et Rabbi Yehouda, ce « ce n’est pas à vous et à nous », qu’en fait-il ? Rav ’Hisda dit au nom d’Avimi : son évaluation est mise en réserve.
ורבי יהודה האי לא לכם ולנו מאי עביד ליה אמר רב חסדא אמר אבימי וערכו נגנז
Mais alors, on ne devrait pas commettre de sacrilège à son égard, car nous avons appris : des cinq sacrifices expiatoires destinés à mourir et de l’argent qui part à la mer Morte, on ne tire pas profit, mais on n’y commet pas de sacrilège.
אלא מעתה לא ימעלו בו דתנן חמש חטאות המתות ומעות ההולכות לים המלח לא נהנין ולא מועלין
Pourquoi donc est-il enseigné, à propos des choses consacrées par les idolâtres : quand cela est-il dit ? Pour les choses consacrées à l’autel ; mais pour les choses consacrées à l’entretien du Temple, on y commet un sacrilège ?
אלמה תניא גבי קדשי עובדי כוכבים במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן
Rava dit plutôt : c’est à cause du découragement, car il est écrit : « Et le peuple du pays affaiblissait les mains du peuple de Juda et les effrayait pour [l’empêcher de] bâtir » (Esd 4, 4).
אלא אמר רבא משום רפיון ידים הוא דכתיב (עזרא ד, ד) ויהי עם הארץ מרפין ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות:
Original : Arakhin 5b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.