On coupe dans de la chair [morte] ! Rabba dit : ce n’était nécessaire que pour [permettre] d’apporter le couteau par le domaine public.
מחתך בבשר הוא אמר רבה לא נצרכה להביא סכין דרך רשות הרבים
’Arakhin 7b ערכין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et que nous enseigne-t-il ? Que l’on profane le Chabbat en cas de doute ? Nous l’avons déjà appris : celui sur qui un éboulement est tombé, dans le doute s’il est là ou s’il n’est pas là, dans le doute s’il est vivant ou mort, dans le doute s’il est Cananéen ou Israélite, on déblaie le monceau pour lui !
ומאי קמשמע לן דמספיקא מחללינן שבתא תנינא מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת ספק כנעני ספק ישראל מפקחין עליו את הגל
On aurait pu dire : là, il avait une présomption de vie ; mais ici, où [l’enfant] n’avait pas au départ de présomption de vie, dis que non. Il nous enseigne [que si].
מהו דתימא התם הוא דהוה ליה חזקה דחיותא אבל הכא דלא הוה ליה חזקה דחיותא מעיקרא אימא לא קמ"ל:
« La femme exécutée, etc. » Mais pourquoi ? Ce sont des choses interdites à tout profit ! Rav dit : [il s’agit du cas] où elle a dit « donnez mes cheveux à ma fille ». Si elle avait dit « donnez ma main à ma fille », la lui donnerait-on ?
האשה שנהרגה וכו': ואמאי איסורי הנאה נינהו אמר רב באומרת תנו שערי לבתי אילו אמרה תנו ידי לבתי מי יהבינן לה
Rav dit plutôt : il s’agit d’une perruque. La raison est qu’elle a dit « donnez » ; si elle n’a pas dit « donnez », [la perruque] fait partie de son corps et elle est interdite.
אמר רב בפאה נכרית טעמא דאמרה תנו הא לא אמרה תנו גופה הוא ומיתסר
Mais Rabbi Yossé bar ’Hanina s’est posé cette question, car Rabbi Yossé bar ’Hanina a demandé : les cheveux des femmes justes, qu’en est-il ?
והא מיבעיא ליה לר' יוסי בר' חנינא דבעי ר' יוסי בר' חנינא שער נשים צדקניות מהו
Et Rava a dit : c’est à propos d’une perruque qu’il se posait la question. Lorsque Rabbi Yossé bar ’Hanina se posait la question, c’était pour [une perruque] suspendue à un piquet ;
ואמר רבא בפאה נכרית (לא) קמיבעיא ליה כי קמיבעיא ליה לר' יוסי בר' חנינא דתלי בסיכתא
ici, où elle est attachée à elle, la raison est qu’elle a dit « donnez » ; si elle n’a pas dit « donnez », elle fait partie de son corps et elle est interdite.
הכא דמחבר בה טעמא דאמרה תנו הא לא אמרה תנו גופה הוא ומיתסר:
Rav Na’hman bar Yits’hak trouvait cela difficile : mais [la Michna] l’enseigne en parallèle avec l’animal ; de même que là il s’agit de son corps même, ici aussi il s’agit de son corps même !
קשיא ליה לרב נחמן בר יצחק והא דומיא דבהמה קתני מה התם גופיה אף ה"נ גופיה
Rav Na’hman [bar Yits’hak] dit plutôt : celle-ci, c’est sa mort qui la rend interdite ; et celui-là, c’est le prononcé de son jugement qui le rend interdit.
אלא א"ר נחמן זו מיתתה אוסרתה וזו גמר דינה אוסרתה
Lévi a enseigné conformément à Rav, et Lévi a enseigné conformément à Rav Na’hman bar Yits’hak. Lévi a enseigné conformément à Rav : la femme conduite à l’exécution qui a dit « donnez mes cheveux à ma fille », on les donne ; si elle est morte, on ne les donne pas, car le mort est interdit à tout profit.
תני לוי כוותיה דרב תני לוי כוותיה דר"נ בר יצחק תני לוי כוותיה דרב האשה שיוצאה ליהרג ואמרה תנו שערי לבתי נותנין מתה אין נותנין מפני שהמת אסור בהנאה
C’est évident ! Il enseigne plutôt : les parures du mort sont interdites à tout profit.
פשיטא אלא שנויי המת אסור בהנאה
Il est enseigné conformément à Rav Na’hman bar Yits’hak : la femme qui est morte, on peut tirer profit de ses cheveux ; l’animal exécuté est interdit à tout profit. Et quelle est la différence entre l’un et l’autre ? Celle-ci, c’est sa mort qui la rend interdite ; et celui-là, c’est le prononcé de son jugement qui le rend interdit.
תניא כוותיה דרב נחמן בר יצחק האשה שמתה נהנין בשערה בהמה שנהרגה אסורה בהנאה ומה הפרש בין זה לזה זו מיתתה אוסרתה וזו גמר דינה אוסרתה:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Tous peuvent vouer une évaluation ».
הדרן עלך הכל מעריכין:
MICHNA: On n’est pas évalué à moins d’un sela, ni à plus de cinquante sela. Comment ? S’il a donné un sela et s’est enrichi, il ne donne rien [de plus] ; [s’il a donné] moins d’un sela et s’est enrichi, il donne cinquante sela.
מתני׳ אין נערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים סלע כיצד נתן סלע והעשיר אינו נותן כלום פחות מסלע והעשיר נותן חמשים סלע
S’il avait en sa possession cinq sela, Rabbi Meïr dit : il n’en donne qu’un ; et les Sages disent : il les donne tous. On n’est pas évalué à moins d’un sela, ni à plus de cinquante sela.
היו בידיו חמש סלעים ר"מ אומר אינו נותן אלא אחת וחכמים אומרים נותן את כולן אין נערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים סלע:
GUEMARA: « On n’est pas évalué à moins d’un sela » : d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Et toute ton évaluation sera en sicle du sanctuaire » (Lv 27, 25) : toutes les évaluations que tu fais ne seront pas inférieures à un sicle.
גמ׳ אין נערכין פחות מסלע מנלן דכתיב (ויקרא כז, כה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל
« Ni à plus de cinquante sela », car il est écrit : « cinquante » (Lv 27, 3).
ולא יתר על חמשים סלעים דכתיב חמשים:
« S’il avait en sa possession cinq [sela], etc. » Quelle est la raison de Rabbi Meïr ? Il est écrit « cinquante » et il est écrit « sicle » : soit cinquante, soit un sicle.
היו בידיו חמשה כו': מ"ט דר"מ כתיב חמשים וכתיב שקל או חמשים או שקל
Et les Rabbanan ? Celui-là vient [enseigner] que toutes les évaluations que tu fais ne seront pas inférieures à un sicle ; mais lorsqu’il a [davantage], le verset dit : « selon ce que permettront les moyens de celui qui fait le vœu » (Lv 27, 8), et voici que ses moyens le permettent.
ורבנן ההוא לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותים משקל הוא דאתא היכא דאית ליה אמר קרא (ויקרא כז, ח) אשר תשיג יד הנודר והרי ידו משגת
Et Rabbi Meïr ? Celui-là vient [enseigner] : les moyens de celui qui fait le vœu, et non les moyens de celui qui en est l’objet. Et les Rabbanan ? N’en déduis-tu pas de soi-même que, là où ses moyens le permettent, on prend de lui ?
ור"מ ההוא יד הנודר ולא יד הנידר הוא דאתא ורבנן לאו ממילא שמעת מינה דהיכא דידו משגת שקול מיניה
Rav Ada bar Ahava dit : s’il avait en sa possession cinq sela, et qu’il a dit « mon évaluation est à ma charge », puis a dit de nouveau « mon évaluation est à ma charge », et qu’il a donné quatre pour la seconde et un pour la première, il s’est acquitté des deux.
א"ר אדא בר אהבה היו בידיו חמש סלעים ואמר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי ונתן ארבע לשניה ואחד לראשונה יצא ידי שתיהן
Quelle en est la raison ? Un créancier postérieur qui a devancé [le premier] et a recouvré, ce qu’il a recouvré est recouvré.
מ"ט ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה
Au moment où il a donné pour la seconde, [ses biens] étaient engagés envers la première ; au moment où il a donné pour la première, il n’avait plus rien.
בעידנא דיהיב לשניה משעבד לראשונה בעידנא דיהיב לראשונה תו לית ליה
Original : Arakhin 7b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.