Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
dont le penchant [pour nous] est égorgé. L’autre lui dit : passons devant l’entrée de la maison de prostitution, nous dompterons notre penchant et nous en recevrons la récompense. Quand ils arrivèrent là, ils virent [les prostituées], qui se retirèrent devant eux.
Les Sages dirent à Rava : que signifie mezima ? Si l’on dit : la Torah — or il est écrit zima, que nous traduisons [en araméen] par « dessein de péchés », et il est écrit [à propos de la Torah] : « Il rend merveilleux le conseil, il magnifie la sagesse » (Is 28, 29) — s’il en est ainsi, il aurait fallu [écrire] zima ! Voici ce qu’il veut dire : d’une chose de débauche [mi-zima], [la Torah] veillera sur toi ; la Torah te gardera. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
א"ל רבנן לרבא מאי מזימה אילימא תורה דכתיב בה זימה ומתרגמינן עצת חטאין וכתיב (ישעיהו כח, כט) הפליא עצה הגדיל תושיה אי הכי זימה מבעי ליה ה"ק מדבר זימה תשמור עליך תורה תנצרכה
Nos maîtres ont enseigné : lorsque Rabbi Elazar ben Perata et Rabbi ’Hanina ben Teradion furent arrêtés, Rabbi Elazar ben Perata dit à Rabbi ’Hanina ben Teradion : heureux es-tu, toi qui as été arrêté pour une seule chose ; malheur à moi, qui ai été arrêté pour cinq choses !
ת"ר כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון א"ל ר' אלעזר בן פרטא לרבי חנינא בן תרדיון אשריך שנתפסת על דבר אחד אוי לי שנתפסתי על חמשה דברים
Rabbi ’Hanina lui répondit : heureux es-tu, toi qui as été arrêté pour cinq choses et qui seras sauvé ; malheur à moi, qui ai été arrêté pour une seule chose et qui ne serai pas sauvé ! Car toi, tu t’es occupé de Torah et d’actes de bienfaisance, et moi, je ne me suis occupé que de Torah seulement.
א"ל רבי חנינא אשריך שנתפסת על חמשה דברים ואתה ניצול אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים ואני לא עסקתי אלא בתורה [בלבד]
Et cela est conforme à Rav Houna, car Rav Houna dit : quiconque ne s’occupe que de Torah est comme quelqu’un qui n’a pas de Dieu, ainsi qu’il est dit : « Pendant de longs jours, Israël fut sans vrai Dieu » (2 Ch 15, 3). Que signifie « sans vrai Dieu » ? Que quiconque ne s’occupe que de Torah est comme quelqu’un qui n’a pas de Dieu.
וכדרב הונא דאמר רב הונא כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר (דברי הימים ב טו, ג) וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת [וגו'] מאי ללא אלהי אמת שכל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה
— Et il ne s’occupait pas d’actes de bienfaisance ? Il a pourtant été enseigné : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : qu’on ne donne pas son argent à la caisse de charité, à moins qu’un érudit ne soit préposé sur elle, tel que Rabbi ’Hanina ben Teradion ! — On lui faisait confiance, car il était digne de confiance, mais lui-même n’en faisait pas.
ובגמילות חסדים לא עסק והתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליו תלמיד חכם כר' חנינא בן תרדיון הימנוה הוא דהוה מהימן מיעבד לא עבד
— Mais il a été enseigné : il lui dit : de l’argent de Pourim s’est mêlé à de l’argent de charité, et je l’ai distribué aux pauvres ! — Il en faisait, mais pas comme il le fallait.
והתניא אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים מיעבד עבד כדבעי ליה לא עבד
On amena Rabbi Elazar ben Perata. On lui dit : pourquoi as-tu enseigné [la Torah] et pourquoi as-tu volé ? Il leur répondit : si [je suis] un homme d’épée, je ne suis pas un homme de livre, et si [je suis] un homme de livre, je ne suis pas un homme d’épée ; et puisque ceci n’est pas, cela non plus n’est pas. — Et pourquoi t’appelle-t-on « Rabbi » ? — Je suis le maître des tisserands.
אתיוהו לרבי אלעזר בן פרטא אמרו מ"ט תנית ומ"ט גנבת אמר להו אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא ומדהא ליתא הא נמי ליתא ומ"ט קרו לך רבי רבן של תרסיים אני
On lui apporta deux pelotes et on lui dit : laquelle est pour la chaîne et laquelle pour la trame ? Un miracle lui advint : une guêpe femelle vint se poser sur celle de la chaîne, et un mâle vint se poser sur celle de la trame. Il leur dit : celle-ci est pour la chaîne et celle-là pour la trame.
אייתו ליה תרי קיבורי אמרו ליה הי דשתיא והי דערבא איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא אמר להו האי דשתיא והאי דערבא
On lui dit : et pourquoi n’es-tu pas venu à la maison d’Avidan ? Il leur répondit : j’étais vieux, et j’avais peur que vous ne me piétiniez. [Ils dirent :] et jusqu’à présent, combien de vieillards ont été piétinés ? Un miracle advint : ce jour-là, un vieillard fut piétiné.
א"ל ומ"ט לא אתית לבי אבידן אמר להו זקן הייתי ומתיירא אני שמא תרמסוני ברגליכם [אמרו] ועד האידנא כמה סבי איתרמוס אתרחיש ניסא ההוא יומא אירמס חד סבא
— Et pourquoi as-tu affranchi ton esclave ? Il leur répondit : il n’en a jamais rien été. L’un [d’entre eux] se leva pour témoigner contre lui. Élie vint, prit l’apparence de l’un des notables du royaume, et lui dit : puisqu’un miracle lui est advenu pour tout le reste, pour ceci aussi un miracle lui est advenu, et cet homme ne fait que montrer sa méchanceté.
ומ"ט קא שבקת עבדך לחירות אמר להו לא היו דברים מעולם קם חד [מינייהו] לאסהודי ביה אתא אליהו אידמי ליה כחד מחשובי דמלכותא א"ל מדאתרחיש ליה ניסא בכולהו בהא נמי אתרחיש ליה ניסא וההוא גברא בישותיה הוא דקא אחוי
Mais il n’y prêta pas attention et se leva pour leur parler. Il y avait une lettre écrite par les notables du royaume, à envoyer à la cour de l’empereur, et on l’envoya par cet homme. Élie vint et le projeta à quatre cents parasanges ; il partit et ne revint pas.
ולא אשגח ביה קם למימר להו הוה כתיבא איגרתא דהוה כתיב מחשיבי דמלכות לשדורי לבי קיסר ושדרוה על ידיה דההוא גברא אתא אליהו פתקיה ארבע מאה פרסי אזל ולא אתא
On amena Rabbi ’Hanina ben Teradion. On lui dit : pourquoi t’es-tu occupé de la Torah ? Il leur répondit : comme me l’a ordonné l’Éternel mon Dieu. Aussitôt on décréta contre lui le bûcher, contre sa femme la mise à mort, et contre sa fille d’être placée dans une maison de prostitution. Contre lui le bûcher, car il
אתיוהו לרבי חנינא בן תרדיון אמרו ליה אמאי קא עסקת באורייתא אמר להו כאשר צוני ה' אלהי מיד גזרו עליו לשריפה ועל אשתו להריגה ועל בתו לישב בקובה של זונות עליו לשריפה שהיה
Original : Avodah Zarah 17b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.