Ravina dit : il n’y a pas de contradiction : ceci est a priori, cela est a posteriori.
רבינא אמר לא קשיא הא לכתחלה הא דיעבד
’Avoda zara 23a עבודה זרה
Et d’où dis-tu qu’il y a une différence entre a priori et a posteriori ? De ce que nous avons appris : une femme ne s’isolera pas avec eux, parce qu’ils sont soupçonnés de débauche ; et l’on objecte : une femme emprisonnée par des idolâtres pour une affaire d’argent est permise à son mari ; pour une affaire capitale, elle est interdite à son mari.
ומנא תימרא דשאני בין לכתחלה בין לדיעבד דתנן לא תתייחד אשה עמהם מפני שחשודין על העריות ורמינהו האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים ע"י ממון מותרת לבעלה ע"י נפשות אסורה לבעלה
N’en déduis-tu pas plutôt qu’il y a pour nous une différence entre a priori et a posteriori ? — D’où [le sais-tu] ? Peut-être en réalité, je te dirai, même a posteriori ce n’est pas [permis], et ici la raison est qu’il a peur de perdre son argent.
אלא לאו ש"מ שאני לן בין לכתחלה לדיעבד ממאי דלמא לעולם אימא לך אפילו דיעבד נמי לא והכא היינו טעמא דמתיירא משום הפסד ממונו
Sache-le, car il est enseigné à la fin : pour une affaire capitale, elle est interdite à son mari ; et rien de plus.
תדע דקתני סיפא ע"י נפשות אסורה לבעלה ותו לא מידי
Rabbi Pedat dit : il n’y a pas de contradiction : ceci est selon Rabbi Eliézer, cela selon les Sages. Car nous avons appris au sujet de la vache [rousse] du sacrifice expiatoire : Rabbi Eliézer dit : on ne l’achète pas aux idolâtres ; et les Sages le permettent. N’est-ce pas sur ceci qu’ils sont en désaccord : Rabbi Eliézer pense que nous craignons la bestialité, et les Sages pensent que nous ne craignons pas la bestialité ?
רבי פדת אמר לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתנן גבי פרת חטאת ר' אליעזר אומר אינה נקחת מן העובדי כוכבים וחכמים מתירין מאי לאו בהא קמיפלגי דר"א סבר חיישינן לרביעה ורבנן סברי לא חיישינן לרביעה
— D’où [le sais-tu] ? Peut-être, selon tous, nous ne craignons pas la bestialité, et ici la raison de Rabbi Eliézer est conforme à ce que Rav Yehouda dit au nom de Rav. Car Rav Yehouda dit au nom de Rav : si l’on pose sur elle un ballot de sacs, on la rend inapte ; et pour la génisse, [elle n’est inapte] que lorsqu’elle tire.
ממאי דלמא דכ"ע לא חיישינן לרביעה והכא היינו טעמא דרבי אליעזר כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב הניח עליהן עודה של שקין פסלה ובעגלה עד שתמשוך בה
L’un pense que nous craignons [qu’on lui ait mis un joug], et l’autre pense que nous ne le craignons pas. — Ne le pense pas ! Pour un petit agrément, il ne perdra pas beaucoup.
מר סבר חיישינן ומר סבר לא חיישינן לא ס"ד משום ניחא פורתא לא מפסיד טובא
— Ici aussi, disons : pour un petit plaisir, il ne perdra pas beaucoup ! — Là, son penchant le domine.
ה"נ לימא משום הנאה פורתא לא מפסיד טובא התם יצרו תוקפו
— Et peut-être, selon tous, nous ne craignons pas la bestialité, et ici la raison de Rabbi Eliézer est conforme à ce qu’a enseigné Chila. Car Chila a enseigné : quelle est la raison de Rabbi Eliézer ? « Parle aux enfants d’Israël, et qu’ils te prennent » (Nb 19, 2) : ce sont les enfants d’Israël qui prendront, et non les idolâtres qui prendront.
ודלמא דכולי עלמא לא חיישינן לרביעה והכא היינו טעמא דר"א כדתני שילא דתני שילא מ"ט דר' אליעזר (במדבר יט, ב) דבר אל בני ישראל ויקחו אליך בני ישראל יקחו ואין העובדי כוכבים יקחו
— Ne le pense pas, car il est enseigné à la fin : et de même Rabbi Eliézer déclarait inaptes tous les sacrifices. Or si tu penses comme l’a enseigné Chila, on comprend pour la vache, au sujet de laquelle est écrit « prendre » ; mais pour tous les sacrifices, est-il écrit « prendre » à leur sujet ? — Et peut-être les Sages ne sont en désaccord avec Rabbi Eliézer
לא סלקא דעתך דקתני סיפא וכן היה רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות כולן ואי סלקא דעתך כדתני שילא בשלמא פרה כתיב בה קיחה אלא כולהו קרבנות קיחה כתיב בהו ודלמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר
Original : Avodah Zarah 23a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.