Structure du débat :Michna 1Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
puisque son interdiction s’annule, son impureté s’annule aussi. S’il s’interroge, c’est sur une offrande idolâtre composée d’aliments : qu’en est-il ? Puisque son interdiction ne s’annule pas, conformément à Rav Guidel, son impureté non plus ne s’annule-t-elle pas ? Ou bien l’interdiction, qui est de la Torah, ne s’annule pas, mais l’impureté, qui est rabbinique, s’annule ? La question reste en suspens.
כיון דאיסורה בטיל טומאה נמי בטלה כי קא מיבעיא ליה תקרובת לעבודת כוכבים של אוכלין מאי כיון דאיסוריה לא בטיל כדרב גידל טומאה נמי לא בטלה או דלמא איסור דאורייתא לא בטיל טומאה דרבנן בטיל תיקו
Il s’interroge selon celui qui dit que le temple d’Onias n’est pas un temple idolâtre, car nous avons appris : des cohanim qui ont officié dans le temple d’Onias n’officieront pas dans le Sanctuaire de Jérusalem, et à plus forte raison [ceux qui ont officié] pour autre chose [une idole].
וקא מיבעיא ליה אליבא דמ"ד בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא דתנן כהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ואינו צריך לומר לדבר אחר
Sont-ce les cohanim que les Sages ont sanctionnés, parce qu’ils sont doués de discernement, mais pas les ustensiles ? Ou bien n’y a-t-il pas de différence ?
כהנים הוא דקנסינהו רבנן משום דבני דעה נינהו אבל כלים לא או דלמא לא שנא
Il lui objecta : « Tous les ustensiles que le roi Ahaz avait rejetés durant son règne, dans son infidélité, nous les avons préparés et consacrés » (2 Ch 29, 19). « Nous les avons préparés » ne signifie-t-il pas que nous les avons immergés, et « consacrés », que nous les avons de nouveau consacrés ?
איתיביה (דברי הימים ב כט, יט) כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינהו הקדשנו דאקדישננהו
Il lui dit : sois béni du Ciel, car tu m’as rendu ce que j’avais perdu ! « Nous les avons préparés » : nous les avons enfouis ; « et consacrés » : nous en avons consacré d’autres à leur place.
א"ל ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי הכנו שגנזנום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהם
Dirons-nous que ceci vient à son appui : « Dans [la chambre] nord-est, les Hasmonéens enfouirent les pierres de l’autel que les Grecs avaient profanées », et Rav Chéchet a dit : qu’ils avaient profanées pour l’idolâtrie ?
לימא מסייע ליה מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יון ואמר רב ששת ששקצו לעבודת כוכבים
Ils se dirent : comment ferons-nous ? Les briserons-nous ? Le Miséricordieux a dit : « des pierres entières » (Dt 27, 6). Les scierons-nous ? Le Miséricordieux a dit : « Tu ne lèveras pas sur elles le fer » (Dt 27, 5).
אמרי היכי נעביד ניתברינהו (דברים כז, ו) אבנים שלמות אמר רחמנא ננסרינהו (דברים כז, ה) לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא
Mais pourquoi ne pas les briser et les prendre pour eux-mêmes ? Rav Ochaya n’a-t-il pas dit : on voulut enfouir tout l’argent et l’or du monde à cause de l’argent et de l’or de Jérusalem ? Et nous avons objecté : Jérusalem représente-t-elle la plus grande partie du monde ?
ואמאי ליתברינהו ולישקלינהו לנפשייהו מי לא אמר רב אושעיא בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלים והוינן בה ירושלים הויא רובא דעלמא
Abayé a donc dit : on voulut enfouir le denier d’Hadrien, de Trajan et de [l’empereur] Chifa, à cause de l’empreinte de Jérusalem, jusqu’à ce qu’on trouve un verset de la Torah [montrant] qu’il est permis : « Des violents y entreront et la profaneront ».
אלא אמר אביי בקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא מפני טבעה של ירושלים עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר ובאו בה פריצים וחללוה
Là-bas, on ne s’en était pas servi pour le Très-Haut ; ici, puisqu’on s’en était servi pour le Très-Haut, il ne convient pas de s’en servir pour un usage profane.
התם לא אשתמשו בהו לגבוה הכא כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטא:
MICHNA: Un idolâtre peut annuler sa propre idole et celle de son prochain, mais un Israélite ne peut pas annuler l’idole d’un idolâtre. Celui qui annule une idole annule [aussi] ses accessoires ; s’il a annulé ses accessoires, les accessoires sont permis, mais elle reste interdite.
מתני׳ עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה ביטל משמשיה משמשין מותרין והיא אסורה:
GUEMARA: Rabbi enseignait à Rabbi Chimon son fils : « Un idolâtre peut annuler sa propre idole et celle de son prochain. » Il lui dit : Maître, tu nous as enseigné dans ta jeunesse : « Un idolâtre peut annuler sa propre idole et celle d’un Israélite. » Celle d’un Israélite, peut-il donc l’annuler ? Il est pourtant écrit : « et la place dans un lieu secret » (Dt 27, 15) ! Rabbi Hillel, fils de Rabbi Vallas, dit : ce n’est nécessaire que dans le cas où il a une part dans [l’idole].
גמ׳ מתני ליה ר' לר"ש ברבי עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו א"ל רבי שנית לנו בילדותך עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל דישראל מי קא מבטלה והא (דברים כז, טו) ושם בסתר כתיב א"ר הילל בריה דרבי וולס לא נצרכה שיש לו בה שותפות
Dans sa jeunesse, que pensait-il, et dans sa vieillesse, que pensait-il ? Dans sa jeunesse, il pensait que l’Israélite la sert en se fiant à l’idolâtre ; puisque l’idolâtre annule la sienne, celle de l’Israélite se trouve aussi annulée. Et dans sa vieillesse, il pensait que l’Israélite la sert pour son propre compte ; quand l’idolâtre annule la sienne, celle de l’Israélite n’est pas annulée.
בילדותו מאי קסבר ובזקנותו מאי קסבר בילדותו סבר ישראל אדעתא דעובד כוכבים פלח כיון דעובד כוכבים מבטל דנפשיה דישראל נמי מבטלה ובזקנותו סבר ישראל אדעתא דנפשיה פלח כי מבטל עובד כוכבים דנפשיה דישראל לא בטיל
Certains l’enseignent sur la clause finale : « Un Israélite ne peut pas annuler l’idole d’un idolâtre. » C’est évident ! Rabbi Hillel, fils
איכא דמתני לה אסיפא ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים פשיטא א"ר הילל בריה
Original : Avodah Zarah 52b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.