mais on peut arracher avec lui afin de réduire l’abomination ?
אבל עוקרין עמו כדי למעוטי את התיפלה
’Avoda zara 64a עבודה זרה
Structure du débat :Question 4Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils pensèrent : selon qui est ce [texte] ? C’est Rabbi Akiva, qui dit que celui qui maintient des mélanges reçoit la flagellation, car il a été enseigné : celui qui sarcle ou recouvre [de terre] des mélanges reçoit la flagellation ; Rabbi Akiva dit : même celui qui [les] maintient.
סברוה הא מני ר' עקיבא היא דאמר המקיים בכלאים לוקה דתניא המנכש והמחפה בכלאים לוקה ר"ע אומר אף המקיים
Quelle est la raison de Rabbi Akiva ? Le verset dit : « Ton champ, tu ne l’ensemenceras pas de mélanges » (Lv 19, 19) : je n’en ai que celui qui sème ; celui qui maintient, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « pas de mélanges ».
מ"ט דר"ע אמר קרא שדך לא תזרע כלאים אין לי אלא זורע מקיים מנין ת"ל לא כלאים
Et pourtant, pour réduire l’abomination, c’est permis !
ואילו למעוטי תיפלה שרי
Non : selon qui est ce [texte] ? C’est selon les Sages.
לא הא מני רבנן היא
Si c’est selon les Sages, pourquoi parler précisément d’arracher ? Même maintenir est permis ! — De quoi s’agit-il ici ? Par exemple de celui qui le fait gratuitement, et c’est Rabbi Yehouda, qui dit qu’il est interdit de leur faire un don gratuit.
אי רבנן מאי איריא עוקרין אפי' קיומי נמי שפיר דמי הכא במאי עסקינן כגון דקא עביד בחנם ור' יהודה היא דאמר ליתן להם מתנת חנם אסור
Tirons de Rabbi Yehouda [la règle] pour Rabbi Akiva : Rabbi Yehouda n’a-t-il pas dit qu’il est interdit de leur faire un don gratuit, et pourtant, pour réduire l’abomination, c’est permis ? Pour Rabbi Akiva aussi, bien que Rabbi Akiva ait dit que celui qui maintient des mélanges reçoit la flagellation, pour réduire l’abomination c’est permis. Et il n’y a rien de plus [à objecter].
מדרבי יהודה נשמע לר"ע לאו אמר ר' יהודה אסור ליתן להם מתנת חנם אבל למעוטי תיפלה שפיר דמי לר"ע נמי אע"ג דא"ר עקיבא המקיים בכלאים לוקה למעוטי תיפלה שפיר דמי ותו לא מידי
Ils se rassirent et se demandèrent : le prix d’une idole entre les mains d’un idolâtre, qu’en est-il ? [L’idole] saisit-elle son prix entre les mains d’un idolâtre ou non ?
הדור יתבי וקמבעיא להו דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מהו מי תופסת דמיה ביד עובד כוכבים או לא
Rav Na’hman leur dit : il est raisonnable [de dire] que le prix d’une idole entre les mains d’un idolâtre est permis, puisque, à ceux qui vinrent devant Rabba bar Avouha, il dit : allez vendre tout ce que vous possédez, et ensuite convertissez-vous.
אמר להו רב נחמן מסתברא דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין מדהנהו דאתו לקמיה דרבה בר אבוה אמר להו זילו זבינו כל מה דאית לכו ותו איתגיירו
Quelle en est la raison ? Parce qu’il pense que le prix d’une idole entre les mains d’un idolâtre est permis. — Mais peut-être est-ce différent là-bas, car puisqu’il a l’intention de se convertir, il l’a certainement annulée !
מ"ט משום דקסבר דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין ודלמא שאני התם דכיון דדעתיה לאיגיורי ודאי בטלה
C’est plutôt d’ici : un Israélite à qui un idolâtre devait cent [zouz], et [l’idolâtre] a vendu une idole et les lui a apportés, ou a vendu du vin de libation et les lui a apportés, c’est permis ; mais s’il lui a dit : « Attends-moi jusqu’à ce que je vende une idole et que je te les apporte, [ou que je vende] du vin de libation et que je te les apporte », c’est interdit.
אלא מהכא ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה ומכר עבודת כוכבים והביא לו יין נסך והביא לו מותר אבל אם אמר לו המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים ואביא לך יין נסך ואביא לך אסור
En quoi la clause initiale diffère-t-elle de la clause finale ? Rav Chéchet dit : dans la clause finale, c’est parce qu’il est comme quelqu’un qui souhaite son maintien.
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב ששת סיפא משום דהוה ליה כי רוצה בקיומו
Et quand on souhaite son maintien de cette manière, est-ce interdit ? N’avons-nous pas appris : un converti et un idolâtre qui ont hérité de leur père idolâtre, le converti peut lui dire : « Prends, toi, l’idole, et moi l’argent ; prends, toi, le vin de libation, et moi les fruits » ; mais si [les biens] sont déjà entrés dans la possession du converti, c’est interdit ?
וכי רוצה בקיומו כה"ג מי אסיר והתנן גר ועובד כוכבים שירשו אביהן עובד כוכבים גר יכול לומר לו טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות טול אתה יין נסך ואני פירות אם משבאו לרשות הגר אסור
Rava bar ’Oula dit : notre michna [parle] d’une idole qui se partage en ses morceaux.
אמר רבא בר עולא מתני' בעבודת כוכבים המתחלקת לפי שבריה
Cela va pour l’idole ; mais pour le vin de libation, que peut-on dire ? — [Il s’agit] de tessons d’Hadrien.
תינח עבודת כוכבים יין נסך מאי איכא למימר בחרס הדרייני
Mais ne souhaite-t-il pas leur maintien, pour qu’on ne les vole pas et qu’ils ne se perdent pas ? — Rav Papa dit donc : tu parles de l’héritage d’un converti ? L’héritage d’un converti est différent, car les Sages ont été indulgents à son égard, par crainte qu’il ne retourne à sa corruption.
והלא רוצה בקיומו שלא יגנובו ושלא יאבדו אלא א"ר פפא ירושת הגר קאמרת שאני ירושת הגר דאקילו בה רבנן גזירה שמא יחזור לקלקולו
Original : Avodah Zarah 64a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.