Structure du débat :Baraïta 1Question 2Halakha 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
d’où [sait-on] qu’un homme ne doit pas tendre une coupe de vin à un nazir, ni un membre arraché à un animal vivant aux fils de Noé ? Le verset dit : « Devant un aveugle, tu ne placeras pas d’obstacle » (Lv 19, 14). Or, ici, même si on ne le lui donne pas, il le prend lui-même, et pourtant on transgresse « devant un aveugle, tu ne placeras pas d’obstacle » !
מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול
De quoi s’agit-il ici ? D’un cas où ils se tiennent sur les deux rives d’un fleuve. Le texte le confirme aussi, car il enseigne : « qu’il ne tende pas », et il n’enseigne pas : « qu’il ne donne pas ». On en déduit.
הב"ע דקאי בתרי עברי נהרא דיקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן ש"מ
Ils demandèrent : s’il a commercé, qu’en est-il ? Rabbi Yo’hanan a dit : s’il a commercé, [le profit] est interdit ; Rech Lakich a dit : s’il a commercé, il est permis. Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : « Les fêtes des idolâtres : s’il a commercé, c’est interdit. » N’est-ce pas [aussi] avant leurs fêtes ? — Non, leurs fêtes précisément.
איבעיא להו נשא ונתן מאי ר' יוחנן אמר נשא ונתן אסור ר"ל אמר נשא ונתן מותר איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסורין מאי לאו לפני אידיהן לא אידיהן דוקא
Certains disent : Rabbi Chimon ben Lakich objecta à Rabbi Yo’hanan : « Les fêtes des idolâtres : s’il a commercé, c’est interdit. » Leurs fêtes, oui ; avant leurs fêtes, non. — [Le Tanna] enseigne, et l’un comme l’autre, il l’appelle « leurs fêtes ».
א"ד איתיביה ר"ש בן לקיש לרבי יוחנן אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסור אידיהן אין לפני אידיהן לא תנא אידי ואידי אידיהן קרי ליה
On a enseigné conformément à Rech Lakich : quand ils ont dit qu’il est interdit de commercer avec eux, ils ne l’ont interdit que pour une chose qui se conserve, mais pour une chose qui ne se conserve pas, non ; et même pour une chose qui se conserve, s’il a commercé, c’est permis. Rav Zevid a enseigné dans l’école de Rabbi Ochaya : une chose qui ne se conserve pas, on peut la leur vendre, mais on ne peut pas la leur acheter.
תניא כוותיה דר"ל כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהם לא אסרו אלא בדבר המתקיים אבל בדבר שאינו מתקיים לא ואפילו בדבר המתקיים נשא ונתן מותר תני רב זביד בדבי רבי אושעיא דבר שאין מתקיים מוכרין להם אבל אין לוקחין מהם
Un certain hérétique envoya un dinar de Césarée à Rabbi Yehouda Nessia le jour de sa fête. Rech Lakich était assis devant lui. [Rabbi Yehouda] dit : comment dois-je faire ? Si je le prends, il ira rendre grâce [à son idole] ; si je ne le prends pas, il en concevra de l’inimitié. Rech Lakich lui dit : prends-le et jette-le dans un puits devant lui. Il dit : à plus forte raison il en concevra de l’inimitié ! — Je voulais dire : d’une façon détournée.
ההוא מינאה דשדר ליה דינרא קיסרנאה לרבי יהודה נשיאה ביום אידו הוה יתיב ריש לקיש קמיה אמר היכי אעביד אשקליה אזיל ומודה לא אשקליה הויא ליה איבה א"ל ריש לקיש טול וזרוק אותו לבור בפניו אמר כל שכן דהויא ליה איבה כלאחר יד הוא דקאמינא:
« De leur prêter [un objet] ou de leur en emprunter », etc. Passe encore de leur prêter, car on les fait profiter ; mais leur emprunter, on diminue [leurs biens] ! Abayé a dit : c’est un décret : [on interdit] de leur emprunter à cause de [l’interdit de] leur prêter. Rava a dit : tout cela, c’est parce qu’il va rendre grâce [à son idole].
להשאילן ולשאול מהן כו': בשלמא להשאילן דקא מרווח להו אבל לשאול מהן מעוטי קא ממעט להו אמר אביי גזרה לשאול מהן אטו להשאילן רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא:
« De leur prêter [de l’argent] ou de leur en emprunter. » Passe encore de leur prêter, car on les fait profiter ; mais leur emprunter, pourquoi ? Abayé a dit : c’est un décret : [on interdit] de leur emprunter à cause de [l’interdit de] leur prêter. Rava a dit : tout cela, c’est parce qu’il va rendre grâce [à son idole].
להלוותם וללוות מהן: בשלמא להלוותם משום דקא מרווח להו אלא ללוות מהן אמאי אמר אביי גזרה ללוות מהן אטו להלוותם רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא:
« De les rembourser ou de se faire rembourser par eux », etc. Passe encore de les rembourser, car on les fait profiter ; mais se faire rembourser par eux, on diminue [leurs biens] ! Abayé a dit : c’est un décret : [on interdit] de se faire rembourser par eux à cause de [l’interdit de] les rembourser. Rava a dit : tout cela, c’est parce qu’il va rendre grâce [à son idole].
לפורען ולפרוע מהן כו': בשלמא לפורען משום דקא מרווח להו אלא לפרוע מהן מעוטי ממעט להו אמר אביי גזירה לפרוע מהן אטו לפורען רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא
Et il fallait [enseigner tous les cas] : car si l’on avait enseigné « commercer avec eux », [on aurait dit que c’est] parce qu’on les fait profiter et qu’il va rendre grâce ; mais leur emprunter [un objet], par quoi on diminue [leurs biens], ce serait bien.
וצריכי דאי תנא לשאת ולתת עמהן משום דקא מרווח להו ואזיל ומודה אבל לשאול מהן דמעוטי קא ממעט להו שפיר דמי
Et si l’on avait enseigné « leur emprunter [un objet] », [on aurait dit que c’est] parce que la chose lui paraît importante et qu’il va rendre grâce ; mais leur emprunter [de l’argent], il n’en a que du chagrin, car il se dit : l’argent ne reviendra plus.
ואי תנא לשאול מהן משום דחשיבא ליה מילתא ואזיל ומודה אבל ללוות מהן צערא בעלמא אית ליה אמר תוב לא הדרי זוזי
Et si l’on avait enseigné « leur emprunter [de l’argent] », [on aurait dit que c’est] parce qu’il se dit : je me ferai rembourser de force, et que pour l’instant, en tout cas, il va rendre grâce ; mais se faire rembourser par eux, alors que l’argent ne lui reviendra plus, dis qu’il en a du chagrin et qu’il ne va pas rendre grâce. Il fallait donc [tous les cas].
ואי תנא ללוות מהן משום דקאמר בעל כרחיה מיפרענא והשתא מיהא אזיל ומודה אבל ליפרע מהן דתו לא הדרי זוזי אימא צערא אית ליה ולא אזיל ומודה צריכא
« Rabbi Yehouda dit : on peut se faire rembourser par eux », etc. Rabbi Yehouda n’admet-il donc pas [le principe] : bien qu’il soit chagriné maintenant, il se réjouira plus tard ?
רבי יהודה אומר נפרעין מהן כו': ולית ליה לרבי יהודה אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן
N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yehouda dit : une femme ne doit pas s’enduire de chaux [épilatoire] pendant les demi-fêtes, car c’est un enlaidissement pour elle ; et Rabbi Yehouda admet, pour une chaux qu’elle peut retirer pendant la demi-fête, qu’elle peut l’appliquer pendant la demi-fête, car bien qu’elle en soit chagrinée maintenant, elle s’en réjouira plus tard.
והתניא רבי יהודה אומר אשה לא תסוד במועד מפני שניוול הוא לה ומודה ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד שטופלתו במועד אע"פ שמצירה עכשיו שמחה היא לאחר זמן
Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : laisse les lois de la demi-fête, car toutes [reposent sur le principe] : chagrin maintenant, joie plus tard. Ravina a dit : un idolâtre, en matière de remboursement, est toujours chagriné.
אר"נ בר יצחק הנח להלכות מועד דכולהו מיצר עכשיו שמחה לאחר זמן רבינא אמר עובד כוכבים לענין פרעון לעולם מיצר
Notre Michna n’est pas conforme à Rabbi Yehochoua ben Kor’ha, car on a enseigné : Rabbi Yehochoua ben Kor’ha dit : un prêt [consigné] par un acte, on ne se fait pas rembourser par eux ; un prêt verbal, on se fait rembourser par eux, car c’est comme si l’on sauvait [son argent] de leurs mains.
מתניתין דלא כר' יהושע בן קרחה דתניא ריב"ק אומר מלוה בשטר אין נפרעין מהן מלוה על פה נפרעין מהן מפני שהוא כמציל מידם
La halakha est conforme à Rabbi Yehochoua[ben Kor’ha] : ce que nous venons de dire. Conforme à Rabbi Yehouda : car on a enseigné : celui qui donne de la laine à un teinturier pour qu’il la lui teigne en rouge, et il l’a teinte en noir, [ou] en noir, et il l’a teinte en rouge :
הלכתא כרבי יהושע הא דאמרן כר' יהודה דתניא הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום
Original : Avodah Zarah 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.