utilisée le jour même, qui ne [communique] pas un goût qui détériore.
בת יומא דלאו נותן טעם לפגם הוא
’Avoda zara 76a עבודה זרה
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Au-delà, qu’elle soit permise ! — C’est un décret : [la marmite] qui n’a pas été utilisée le jour même, à cause de la marmite utilisée le jour même.
מכאן ואילך לישתרי גזירה קדירה שאינה בת יומא משום קדירה בת יומא
Et l’autre ? Même une marmite utilisée le jour même détériore [le goût].
ואידך קדירה בת יומא נמי מפגם פגמה
Rav ’Amram opposa à Rav Chéchet : nous avons appris : « La broche et le gril, on les chauffe à blanc au feu » ; or il a été enseigné au sujet des choses saintes : « La broche et le gril, on les ébouillante dans de l’eau chaude. »
רמי ליה רב עמרם לרב ששת תנן השפודין והאסכלא מלבנן באור (והתני') גבי קדשים השפוד והאסכלא מגעילן בחמין
Il lui répondit : ’Amram, mon fils, quel rapport y a-t-il entre les choses saintes et les ustensiles des idolâtres ? Là, [l’ustensile] a absorbé du permis ; ici, il a absorbé de l’interdit.
א"ל עמרם ברי מה ענין קדשים אצל גיעולי עובדי כוכבים הכא היתירא בלע התם איסורא בלע
Rava dit : quoi qu’il en soit, lorsqu’il rejette, c’est de l’interdit qu’il rejette ! Rava dit donc : qu’est-ce que l’ébouillantage [dans les choses saintes] ? C’est aussi le rinçage et le récurage.
אמר רבא סוף סוף כי קא פליט איסורא קא פליט אלא אמר רבא מאי הגעלה נמי שטיפה ומריקה
Abayé lui dit : est-ce comparable ? Le récurage et le rinçage se font à froid, l’ébouillantage à chaud ! Abayé dit donc : « Son compagnon parle de lui » (Jb 36, 33) : il a enseigné ici le chauffage à blanc, et il en va de même pour l’ébouillantage ; il a enseigné là-bas l’ébouillantage, et il en va de même pour le chauffage à blanc.
א"ל אביי מי דמי מריקה ושטיפה בצונן הגעלה בחמין אלא אמר אביי (איוב לו, לג) יגיד עליו רעו תנא הכא ליבון והוא הדין להגעלה תנא התם הגעלה וה"ה לליבון
Rava lui dit : s’il en est ainsi, qu’il les enseigne tous deux ensemble, ou qu’il enseigne l’un [ici] et l’autre [là], et qu’on dise : « Son compagnon parle de lui » !
א"ל רבא אי הכי לתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא באידך אחריתי ולימא יגיד עליו רעו
Rava dit donc : pour les choses saintes, voici leur raison, selon Rav Na’hman au nom de Rabba bar Avouha, qui dit : chaque jour devient l’ébouillantage du précédent.
אלא אמר רבא קדשים היינו טעמייהו כדרב נחמן אמר רבה בר אבוה דאמר כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו
Cela va bien pour les sacrifices de paix : puisqu’ils se mangent pendant deux jours, avant qu’ils ne deviennent notar il y a ébouillantage. Mais le sacrifice expiatoire, puisqu’il se mange pendant un jour et une nuit, lorsqu’on y cuit aujourd’hui un sacrifice expiatoire, il devient notar ; lorsqu’on y cuit de nouveau le lendemain soit des sacrifices de paix soit un sacrifice expiatoire, [l’ustensile] rejette le notar du sacrifice expiatoire d’aujourd’hui dans le sacrifice expiatoire et les sacrifices de paix du lendemain !
תינח שלמים דכיון דלשני ימים מיתאכלי מקמי דניהוי נותר קא הוי גיעול אלא חטאת כיון דליום ולילה מיתאכלא כי מבשל בה האידנא חטאת הוי נותר כי הדר מבשל בה למחר או שלמים או חטאת קא פליט נותר דחטאת דהאידנא בחטאת ושלמים דלמחר
Je te dirai : ce n’est nécessaire que lorsque, après y avoir cuit aujourd’hui un sacrifice expiatoire, on y cuit de nouveau aujourd’hui des sacrifices de paix,
אמרי לא צריכא דכי מבשל בה חטאת האידנא הדר מבשל בה האידנא שלמים
[de sorte que] le sacrifice expiatoire du lendemain et les sacrifices de paix de la veille achèvent leur temps ensemble, et ensuite on y cuit des sacrifices de paix le lendemain.
דחטאת דלמחר ושלמים דאתמול בהדי הדדי קא שלים זמנייהו והדר מבשל שלמים דלמחר
S’il en est ainsi, l’ébouillantage non plus ne devrait pas être requis ! C’est une difficulté.
א"ה הגעלה נמי לא ליבעי קשיא
Rav Papa dit : l’un est incrusté, l’autre n’est pas incrusté.
רב פפא אמר האי קריד האי לא קריד
Rav Achi dit : en réalité, comme nous l’avons dit au début : ici, il a absorbé du permis ; là, il a absorbé de l’interdit.
רב אשי אמר לעולם כדאמרן מעיקרא הכא התירא בלע הכא איסורא בלע
Et quant à ce qui te faisait difficulté, que lorsqu’il rejette, c’est de l’interdit qu’il rejette : au moment où il rejette, l’interdit n’existe plus en tant que tel.
ודקא קשיא לך דבעידנא דקא פליט איסורא קא פליט בעידנא דקא פליט לא איתיה לאיסורא בעיניה:
Et jusqu’à quel point les chauffe-t-on à blanc ? Rabbi Mani dit : jusqu’à ce que leur croûte se détache. Et comment les ébouillante-t-on ? Rav Houna dit : un petit chaudron à l’intérieur d’un grand chaudron.
ועד כמה מלבנן א"ר מני עד שתשיר קליפתן וכיצד מגעילן א"ר הונא יורה קטנה בתוך יורה גדולה
Un grand chaudron, qu’en est-il ? Viens et entends : il y avait un chaudron chez Rav ’Akavia ; il lui fit
יורה גדולה מאי ת"ש דההוא דודא דהואי בי רב עקביה אהדר ליה
Original : Avodah Zarah 76a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.