Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les fêtes de l’Éternel ont été dites, le Chabbat de la Création n’a pas été dit. Ben Azzaï dit : Les fêtes de l’Éternel ont été dites, la levée des vœux n’a pas été dite.
מועדי ה' נאמרו שבת בראשית לא נאמרה בן עזאי אומר מועדי ה' נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה
Rabbi Yossé bar Natan avait appris cette baraïta mais ne savait pas l’expliquer. Il alla chercher Rav Chéchet à Nehardea et ne le trouva pas ; il alla le chercher à Me’houza et le trouva. Il lui dit : Que signifie « les fêtes de l’Éternel ont été dites, le Chabbat de la Création n’a pas été dit » ?
ר' יוסי בר נתן גמיר לה להא מתניתא ולא ידע ליה לפרושה אזל בתריה דרב ששת לנהרדעא ולא אשכחיה אזל בתריה למחוזא אשכחיה אמר ליה מאי מועדי ה' נאמרו שבת בראשית לא נאמרה
Il lui répondit : Les fêtes de l’Éternel requièrent la sanctification du tribunal, le Chabbat de la Création ne requiert pas la sanctification du tribunal. Il te serait venu à l’esprit de dire : puisqu’il est écrit à côté des fêtes, qu’il requière la sanctification du tribunal comme les fêtes ; il nous apprend [que non].
אמר ליה מועדי ה' צריכין קידוש בית דין שבת בראשית אינה צריכה קידוש בית דין סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיבי גבי מועדות תיבעי קידוש בית דין כמועדות קא משמע לן
Que signifie « les fêtes de l’Éternel ont été dites, la levée des vœux n’a pas été dite » ? Les fêtes de l’Éternel requièrent des experts, la levée des vœux ne requiert pas d’experts.
מאי מועדי ה' נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה מועדי ה' צריכין מומחין הפרת נדרים אינה צריכה מומחין
Nous avons appris là-bas : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Il n’y eut pas de jours de fête pour Israël comme le quinze Av et comme Yom Kippour, où les filles de Jérusalem sortaient dans des vêtements blancs empruntés, pour ne pas faire honte à celle qui n’en avait pas. Cela se comprend pour Yom Kippour : c’est un jour de pardon et de rémission, le jour où furent données les dernières Tables ; mais le quinze Av, qu’est-ce ?
תנן התם אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו בשלמא יום הכפורים יום סליחה ומחילה יום שנתנו בו לוחות אחרונות אלא חמשה עשר באב מאי היא
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Le jour où il fut permis aux tribus de se marier entre elles. Qu’ont-ils interprété ? « Voici la chose » (Nb 36, 6) — cette chose ne s’appliquera qu’à cette génération.
אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים לבא זה בזה מאי דרוש (במדבר לו, ו) זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה
Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Le jour où il fut permis à la tribu de Benjamin d’entrer dans l’assemblée, car il est écrit : « Les hommes d’Israël avaient juré à Mitspa en disant : Aucun de nous ne donnera sa fille pour femme à Benjamin » (Jg 21, 1). Qu’ont-ils interprété ? « Aucun de nous » — et non de nos fils.
רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שהותר שבט בנימן לבא בקהל דכתיב (שופטים כא, א) ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה מאי דרוש ממנו ולא מבנינו
Rav Dimi bar Yossef dit au nom de Rav Na’hman : Le jour où s’achevèrent les morts du désert, car le maître a dit : Tant que les morts du désert ne s’étaient pas achevés,
רב דימי בר יוסף אמר רב נחמן יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר
Original : Bava Batra 121a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.