Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
il n’y eut pas de parole [divine] avec Moïse, ainsi qu’il est dit : « Et ce fut, quand tous les hommes de guerre eurent achevé de mourir du milieu du peuple » (Dt 2, 16), et juste après : « l’Éternel me parla en disant » (Dt 2, 17) — c’est à moi que fut [de nouveau] la parole.
לא היה דיבור עם משה שנאמר (דברים ב, טז) ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם וסמיך ליה וידבר ה' אלי לאמר אלי היה הדיבור
Oula dit : Le jour où Hochéa, fils d’Ela, supprima les postes de garde que Jéroboam avait installés sur les routes pour que les Israélites ne montent pas en pèlerinage.
עולא אמר יום שביטל בו הושע בן אלה פרדסאות שהושיב ירבעם על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל
Rav Matna dit : Le jour où les tués de Béttar furent donnés à la sépulture, car Rav Matna a dit : Ce jour où les tués de Béttar furent donnés à la sépulture, on institua à Yavné [la bénédiction] « Qui est bon et qui fait le bien » : « Qui est bon », car ils ne se décomposèrent pas ; « et qui fait le bien », car ils furent donnés à la sépulture.
רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה דאמר רב מתנה אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה
Rabba et Rav Yossef disent tous deux : Le jour où l’on cesse de couper du bois pour le bûcher de l’autel. Il est enseigné : Rabbi Eliézer le Grand dit : Dès qu’arrivait le quinze Av, la force du soleil faiblissait et l’on ne coupait plus de bois pour le bûcher de l’autel. Rav Menaché dit : Et on l’appelait le jour du bris de la faucille.
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה תניא רבי אליעזר הגדול אומר כיון שהגיע חמשה עשר באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה אמר רב מנשה וקרו ליה יום תבר מגל
À partir de là, celui qui ajoute [des nuits à l’étude], on lui ajoutera [des jours] ; et celui qui n’ajoute pas, yassif. Que signifie yassif ? Rav Yossef enseigna : sa mère l’enterrera.
מכאן ואילך דמוסיף יוסיף שאינו מוסיף יסיף מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אמיה
Les Sages ont enseigné : Sept [hommes] ont couvert [toute la durée] du monde entier : Matouchéla’h vit Adam ; Chem vit Matouchéla’h ; Jacob vit Chem ; Amram vit Jacob ; A’hiya le Chilonite vit Amram ; Élie vit A’hiya le Chilonite, et il est encore vivant.
תנו רבנן שבעה קפלו את כל העולם כולו מתושלח ראה אדם שם ראה מתושלח יעקב ראה את שם עמרם ראה את יעקב אחיה השילוני ראה את עמרם אליהו ראה את אחיה השילוני ועדיין קיים
Et A’hiya le Chilonite vit Amram ? Mais il est écrit : « Il n’en resta pas un homme, sinon Caleb, fils de Yefouné, et Josué, fils de Noun » (Nb 26, 65) !
ואחיה השילוני ראה את עמרם והא כתיב (במדבר כו, סה) ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון
Rav Hamnouna dit : Le décret ne fut pas prononcé contre la tribu de Lévi, car il est écrit : « Dans ce désert tomberont vos cadavres, vous tous qui avez été recensés selon tout votre nombre, de vingt ans et au-dessus » (Nb 14, 29) — ceux dont le recensement [se faisait] à partir de vingt [ans] ; est exclue la tribu de Lévi, dont le recensement [se faisait] à partir de trente.
אמר רב המנונא לא נגזרה גזרה על שבטו של לוי דכתיב (במדבר יד, כט) במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקודיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה מי שפקודיו מבן עשרים יצא שבטו של לוי שפקודיו מבן שלשים
Et des autres tribus, personne n’entra [dans le pays] ? Mais n’est-il pas enseigné : Yaïr, fils de Menaché, et Makhir, fils de Menaché, naquirent du temps de Jacob et ne moururent pas avant que les Israélites n’entrent dans le pays, ainsi qu’il est dit : « Les hommes d’Aï en frappèrent environ trente-six hommes » (Jos 7, 5) ; et il est enseigné : trente-six exactement ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
ומשאר שבטים לא עייל והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ שנאמר (יהושע ז, ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה
Rabbi Ne’hemia lui dit : Est-il dit « trente-six » ? N’est-il pas dit seulement « environ trente-six » ? C’est plutôt Yaïr, fils de Menaché, qui équivalait à la majorité du Sanhédrin.
אמר לו רבי נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין
Plutôt, Rav A’ha bar Yaakov dit : Le décret ne fut prononcé ni contre ceux de moins de vingt ans ni contre ceux de plus de soixante ans. Pas contre ceux de moins de vingt ans, car il est écrit : « de vingt ans et au-dessus » ; et pas contre ceux de plus de soixante ans : on apprend « et au-dessus » de « et au-dessus » (Lv 27, 7) des estimations : de même que là-bas ceux de plus de soixante ans sont comme ceux de moins de vingt ans, de même ici ceux de plus de soixante ans sont comme ceux de moins de vingt ans.
אלא אמר רב אחא בר יעקב לא נגזרה גזירה לא על פחות מבן עשרים ולא על יתר מבן ששים לא על פחות מבן עשרים דכתיב מבן עשרים שנה ומעלה ולא על יתר מבן ששים גמר ומעלה (ויקרא כז, ז) ומעלה מערכין מה להלן יתר מבן ששים כפחות מבן כ' אף כאן יתר מבן ששים כפחות מבן עשרים
Ils se sont demandé : La terre d’Israël a-t-elle été partagée selon les tribus, ou peut-être a-t-elle été partagée par têtes d’hommes ?
איבעיא להו ארץ ישראל לשבטים איפלוג או דלמא לקרקף גברי איפלוג
Original : Bava Batra 121b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.