de même pour celle qui est louée à ferme ou en location, la plus-value vient d’elle-même, puisqu’ils n’y dépensent pas de nourriture.
אף מוחכרת ומושכרת שבחא דממילא קא אתי דלא חסרי בה מזוני
Bava batra 124a בבא בתרא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
De qui est-ce l’avis ? De Rabbi, car il est enseigné : Le premier-né ne prend pas double part dans la plus-value que les biens ont prise après la mort de leur père. Rabbi dit : Je dis, moi, que le premier-né prend double part dans la plus-value que les biens ont prise [d’eux-mêmes] après la mort de leur père, mais non dans l’amélioration que les orphelins y ont apportée après la mort de leur père.
מני ר' היא דתניא אין בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן רבי אומר אומר אני בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן אבל לא בשבח שהשביחו יתומים לאחר מיתת אביהן
S’ils ont hérité d’une reconnaissance de dette, le premier-né prend double part ; si une reconnaissance de dette a été produite contre eux, le premier-né paie double part ; et s’il dit : Je ne paie pas et je ne prends pas, il en a le droit.
ירשו שטר חוב בכור נוטל פי שנים יצא עליהן שטר חוב בכור נותן פי שנים ואם אמר איני נותן ואיני נוטל רשאי
Quelle est la raison des Sages ? Le verset dit : « pour lui donner double part » (Dt 21, 17). Le Miséricordieux l’a appelée un don : de même qu’un don [n’est acquis que] lorsqu’il parvient entre ses mains, de même la part d’aînesse, lorsqu’elle parvient entre ses mains.
מאי טעמייהו דרבנן אמר קרא (דברים כא, יז) לתת לו פי שנים מתנה קרייה רחמנא מה מתנה עד דמטיא לידיה אף חלק בכורה עד דמטיא לידיה
Et Rabbi ? Le verset dit : « double part » ; il compare la part d’aînesse à la part simple : de même que la part simple [est acquise] bien qu’elle ne soit pas parvenue entre ses mains, de même la part d’aînesse, bien qu’elle ne soit pas parvenue entre ses mains.
ורבי אומר אמר קרא פי שנים מקיש חלק בכורה לחלק פשוט מה חלק פשוט אע"ג דלא מטא לידיה אף חלק בכורה אע"ג דלא מטא לידיה
Et pour les Sages aussi, n’est-il pas écrit « double part » ? Cela sert à lui donner [ses deux parts] d’un seul tenant.
ורבנן נמי הכתיב פי שנים ההוא למיתבא ליה אחד מצרא
Et pour Rabbi aussi, n’est-il pas écrit « pour lui donner » ? Cela sert [à enseigner] que s’il dit : Je ne prends pas et je ne paie pas, il en a le droit.
ורבי נמי הכתיב לתת לו ההוא שאם אמר איני נוטל ואיני נותן רשאי
Rav Papa dit : Un palmier qui s’est épaissi, ou une terre qui a accumulé du limon, tous s’accordent à dire qu’il prend [double part]. Ils divergent pour du blé en herbe devenu épis, ou des boutons devenus dattes : l’un estime que c’est une plus-value venue d’elle-même, et l’autre estime que [la chose] a changé.
א"ר פפא דיקלא ואלים ארעא ואסיק שירטון דכ"ע לא פליגי דשקיל כי פליגי בחפורה והוה שובלי שלופפי והוו תמרי דמ"ס שבחא דממילא ומר סבר אישתני:
Rabba bar ’Hana dit au nom de Rabbi ’Hiya : S’il a agi selon les paroles de Rabbi, c’est fait ; s’il a agi selon les paroles des Sages, c’est fait.
אמר רבה בר חנא אמר ר' חייא עשה כדברי רבי עשה כדברי חכמים עשה
Original : Bava Batra 124a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.