S’il y a renoncé et ne l’a pas clôturée, il a rendu [la récolte voisine] consacrée et il en est responsable. »
נתיאש הימנה ולא גדרה ה"ז קידש וחייב באחריותה
Bava batra 2b בבא בתרא
Structure du débat :Objection 1Preuve 5
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La raison est donc qu’ils l’ont voulu ; mais s’ils ne l’ont pas voulu, on ne l’y oblige pas. Il en ressort que le dommage causé par la vue n’est pas considéré comme un dommage.
טעמא דרצו הא לא רצו אין מחייבין אותו אלמא היזק ראיה לאו שמיה היזק
Mais dis plutôt que me’hitsa signifie partage, comme il est écrit : « Et la moitié (me’hetsat) de la communauté fut… » (Nb 31, 43). Et puisqu’ils ont voulu [partager], on bâtit le mur même contre le gré [de l’un d’eux] ; il en ressort que le dommage causé par la vue est considéré comme un dommage.
ואימא מחיצה פלוגתא כדכתיב (במדבר לא, מג) ותהי מחצת העדה וכיון דרצו בונין את הכותל בעל כרחו אלמא היזק ראיה שמיה היזק
S’il en est ainsi, au lieu de « qui ont voulu faire une me’hitsa », il aurait dû dire « qui ont voulu partager » ! Mais alors, [si c’est] un mur, au lieu de « ils bâtissent le mur », il aurait dû dire « ils le bâtissent » ! — S’il avait enseigné « le », j’aurais pu penser [qu’il s’agissait] d’une simple palissade ; il nous enseigne [donc] « le mur ».
אי הכי האי שרצו לעשות מחיצה שרצו לחצות מבעי ליה אלא מאי גודא בונין את הכותל בונין אותו מבעי ליה אי תנא אותו הוה אמינא במסיפס בעלמא קמ"ל כותל:
« Ils bâtissent le mur au milieu, etc. » : C’est évident !
בונין את הכותל באמצע וכו': פשיטא
Ce n’est nécessaire que dans le cas où l’un a pris les devants et a convaincu son associé. On aurait pu dire qu’il peut lui dire : « J’y ai consenti pour l’espace aérien, mais pour l’usage [du sol] je n’y ai pas consenti. » Il nous enseigne [que non].
לא צריכא דקדים חד ורצייה לחבריה מהו דתימא מצי א"ל כי איתרצאי לך באוירא בתשמישתא לא איתרצאי לך קמ"ל
Et le dommage causé par la vue n’est-il pas considéré comme un dommage ? (Moyen mnémotechnique : jardin, mur, on contraint, on partage, fenêtres, de Rav Na’hman.)
והיזק ראיה לאו שמיה היזק (סימן גינה כותל כופין וחולקין חלונות דרב נחמן)
Viens et entends : « De même pour un jardin. »
תא שמע וכן בגינה
Un jardin est différent, selon ce qu’a dit Rabbi Abba. Car Rabbi Abba a dit au nom de Rav Houna au nom de Rav : Il est interdit à un homme de se tenir dans le champ de son prochain au moment où celui-ci est couvert de ses blés sur pied.
גינה שאני כדר' אבא דאמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה
Mais il enseigne « de même », [ce qui renvoie] aux moellons bruts et aux pierres taillées !
והא וכן קתני אגויל וגזית
Viens et entends : « Le mur d’une cour qui est tombé, on l’oblige à le rebâtir jusqu’à quatre coudées. » — [Un mur] tombé, c’est différent.
ת"ש כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנות עד ד' אמות נפל שאני
Et celui qui a soulevé cette objection, pourquoi l’a-t-il soulevée ? — C’est la fin [de l’enseignement] qui lui était nécessaire : au-delà de quatre coudées, on ne l’y oblige pas.
ודקארי לה מאי קארי לה סיפא איצטריכא ליה מד' אמות ולמעלה אין מחייבין אותו
Viens et entends : « On le contraint à bâtir une loge de portier et une porte pour la cour. » On en déduit que le dommage causé par la vue est considéré comme un dommage ! — Le dommage causé par le public est différent.
ת"ש כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר ש"מ היזק ראיה שמיה היזק הזיקא דרבים שאני
Et celui d’un particulier, non ? Viens et entends : « On ne partage une cour que s’il y a quatre coudées pour l’un et quatre coudées pour l’autre. » Donc, s’il y a assez pour l’un et assez pour l’autre, on partage. N’est-ce pas avec un mur ? — Non, avec une simple palissade.
ודיחיד לא תא שמע אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד' אמות לזה וד' אמות לזה הא יש בה כדי לזה וכדי לזה חולקין מאי לאו בכותל לא במסיפס בעלמא
Viens et entends : « Les fenêtres, qu’elles soient au-dessus, au-dessous ou en face, [doivent être éloignées de] quatre coudées. » Et on a enseigné à ce sujet : au-dessus, afin qu’il ne guette pas et ne voie pas ; au-dessous, afin qu’il ne se tienne pas [debout] et ne voie pas ; en face, afin qu’il ne cause pas d’obscurité.
תא שמע החלונות בין מלמעלה בין מלמטה ובין מכנגדן ד' אמות ותני עלה מלמעלן כדי שלא יציץ ויראה מלמטן כדי שלא יעמוד ויראה מכנגדן כדי שלא יאפיל
Le dommage causé à une maison est différent.
הזיקא דבית שאני
Viens et entends ce qu’a dit Rav Na’hman au nom de Chmouel : Un toit contigu à la cour d’un autre, on lui fait un parapet haut de quatre coudées. — Là, c’est différent, car le propriétaire de la cour dit au propriétaire du toit : « Moi, mon usage est fixe ; toi, ton usage n’est pas fixe, et je ne sais pas à quel moment tu monteras et viendras,
תא שמע דאמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושין לו מעקה גבוה ד' אמות שאני התם דאמר ליה בעל החצר לבעל הגג לדידי קביעה לי תשמישי לדידך לא קביעה לך תשמישתך ולא ידענא בהי עידנא סליקא ואתית
Original : Bava Batra 2b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.