l’un qu’il lui a affecté pour sa ketouba, et l’un qu’elle lui a apporté de ses propres biens, sur estimation.
ואחת שיחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה
Bava batra 50a בבא בתרא
Pour exclure quoi ? Si l’on dit : pour exclure les autres biens [du mari], à plus forte raison [elle peut dire qu’elle voulait lui faire plaisir], car il en résulterait de l’animosité, puisqu’il lui dirait : Tu as porté tes yeux sur le divorce et sur [ma] mort !
למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים כל שכן דהויא ליה איבה דאמר לה עיניך נתת בגירושין ובמיתה
Mais plutôt pour exclure les biens de melog [paraphernaux]. Or Amemar n’a-t-il pas dit : Un mari et une femme qui ont vendu des biens de melog n’ont absolument rien fait ?
אלא למעוטי נכסי מלוג האמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום
Quand la [parole] d’Amemar a été dite, c’était lorsque lui a vendu et qu’il est mort : elle vient et retire [le bien des mains de l’acheteur] ; ou bien lorsqu’elle a vendu et qu’elle est morte : il vient et le retire, en vertu de l’institution des Rabbins, conformément à Rabbi Yossé bar ’Hanina, car Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : À Oucha, on a institué que si une femme a vendu des biens de melog et qu’elle est morte, le mari les retire des mains des acheteurs.
כי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו ומית אתיא איהי ומפקא א"נ זבנה איהי ומתה אתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן וכדר' יוסי בר חנינא דאמר רבי יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות
Mais lorsque tous deux les ont vendus à un tiers, ou bien lorsqu’elle les lui a vendus à lui, sa vente est valable.
אבל היכא דזבינו תרוייהו לעלמא א"נ זבנה איהי לדידיה זבינה זביני
Et si tu veux, dis : Amemar parle selon Rabbi Éléazar.
ואיבעית אימא אמימר דאמר כר' אלעזר
Car on a enseigné : Celui qui vend son esclave et stipule avec [l’acheteur] qu’il le servira [encore] trente jours :
דתניא המוכר את עבדו ופסק עמו שישמשנו שלשים יום
Rabbi Meïr dit : Le premier [maître] est soumis à la loi du « un jour ou deux » (Ex 21, 21), parce que [l’esclave] est sous lui ; le second n’est pas soumis à la loi du « un jour ou deux », parce qu’il n’est pas sous lui.
ר' מאיר אומר הראשון ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא תחתיו והשני אינו בדין יום או יומים מפני שאינו תחתיו
Il estime que l’acquisition de l’usufruit équivaut à l’acquisition du fonds.
קסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי
Rabbi Yehouda dit : Le second est soumis à la loi du « un jour ou deux », parce qu’il est son argent ; le premier n’est pas soumis à la loi du « un jour ou deux », parce qu’il n’est pas son argent. Il estime que l’acquisition de l’usufruit n’équivaut pas à l’acquisition du fonds.
ר' יהודה אומר השני ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא כספו הראשון אינו בדין יום או יומים שאינו כספו קסבר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי
Rabbi Yossé dit :
ר' יוסי אומר
Original : Bava Batra 50a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.