parle d’autre chose.
מלתא אחריתי קאמר
Bava batra 78b בבא בתרא
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ravina dit à Rav Achi : Viens entendre : « S’il a vendu le chariot, il n’a pas vendu les mules », et Rav Ta’hlifa d’Occident enseigna devant Rabbi Abbahou : « S’il a vendu le chariot, il a vendu les mules. » Il lui dit : Mais nous avons appris : « il n’a pas vendu » ! Il lui dit : Dois-je l’effacer ? Il lui dit : Non, interprète ta baraïta comme traitant [des mules] attelées à lui.
א"ל רבינא לרב אשי ת"ש מכר את הקרון לא מכר את הפרדות ותני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו מכר את הקרון מכר את הפרדות וא"ל והא אנן לא מכר תנן ואמר ליה איסמייה ואמר ליה לא תתרגם מתניתך באדוקים בו
Il en ressort que la Michna traite [des mules] qui n’y sont pas attelées ; et puisque le début traite de ce qui n’est plus sur lui, la fin aussi traite de ce qui n’est plus sur lui.
מכלל דמתני' בשאין אדוקים בו ומדרישא בשאין עודן עליו סיפא נמי בשאין עודן עליו
Au contraire, prends le début : « mais il n’a vendu ni les esclaves ni l’antiki », et nous avons dit : qu’est-ce que l’antiki ? Rav Papa a dit : la marchandise qui est à l’intérieur ; et puisque le début traite de ce qui est encore sur lui, la fin aussi traite de ce qui est encore sur lui ! — Mais [c’est que] le Tanna enseigne cas par cas.
אדרבה אימא רישא אבל לא מכר לא את העבדים ולא את האנתיקי ואמרינן מאי אנתיקי אמר רב פפא עיסקא דבגוה ומדרישא בעודן עליו סיפא נמי בעודן עליו אלא תנא מילי מילי קתני
[Moyen mnémotechnique : ZGM NSN.] Abayé a dit : Rabbi Eliézer, Rabban Chimon ben Gamliel, Rabbi Meïr, Rabbi Nathan, Soumkhos et Na’houm le Mède pensent tous que, lorsqu’un homme vend quelque chose, il vend la chose et tous ses accessoires.
[סימן זגם נסן] אמר אביי ר"א ורשב"ג ור' מאיר ורבי נתן וסומכוס ונחום המדי כולהו סבירא להו כי מזבין איניש מידי איהו וכל תשמישתיה מזבין
Rabbi Eliézer, comme nous l’avons appris : Rabbi Eliézer dit : Celui qui vend le pressoir a vendu la poutre. Rabban Chimon ben Gamliel, comme nous l’avons appris : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Celui qui vend la ville a vendu le santer. Rabbi Meïr, comme il est enseigné : Rabbi Meïr dit : S’il a vendu la vigne, il a vendu les accessoires de la vigne. Rabbi Nathan et Soumkhos : la bitsit et la dougit. Na’houm le Mède : ce que nous avons dit.
ר"א דתנן ר"א אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה רשב"ג דתנן רשב"ג אומר המוכר את העיר מכר את הסנטר ר' מאיר דתניא ר' מאיר אומר מכר את הכרם מכר תשמישי הכרם רבי נתן וסומכוס ביצית ודוגית נחום המדי הא דאמרן:
« Rabbi Yehouda dit : Parfois ils sont vendus, etc. » En quoi « ton âne que voici » diffère-t-il de « est-ce ton âne » ?
רבי יהודה אומר פעמים מכורין וכו': מאי שנא חמורך זו ומאי שנא חמורך הוא
Rava a dit : « Ton âne que voici » : il savait que c’était son âne, et s’il lui a dit « que voici », c’est à cause de ses harnais qu’il l’a dit. « Est-ce ton âne » : il ne savait pas que c’était son âne, et il lui a dit ainsi : « Est-ce ton âne ? Vends-le-moi. »
אמר רבא חמורך זו ידע דחמרא דידיה הוא והאי דקא א"ל זו משום כליו קא"ל חמורך הוא דלא ידע דחמרא דידיה הוא והכי קא"ל חמורך הוא שתמכרנה לי:
MICHNA: Celui qui vend l’ânesse a vendu l’ânon. S’il a vendu la vache, il n’a pas vendu son veau. S’il a vendu un tas de fumier, il a vendu son fumier. S’il a vendu une citerne, il a vendu son eau. S’il a vendu une ruche, il a vendu les abeilles. S’il a vendu un pigeonnier, il a vendu les pigeons.
מתני׳ המוכר את החמור מכר את הסיח מכר את הפרה לא מכר את בנה מכר אשפה מכר זבלה מכר בור מכר מימיה מכר כוורת מכר דבורים מכר שובך מכר יונים:
GUEMARA: De quel cas s’agit-il ? S’il lui a dit « elle et son petit », même la vache et son veau aussi ! S’il ne lui a pas dit « elle et son petit », même l’ânesse non plus !
גמ׳ היכי דמי אי דאמר ליה היא ובנה אפילו פרה ובנה נמי אי דלא א"ל היא ובנה אפילו חמור נמי לא
Rav Papa a dit : Lorsqu’il lui a dit : « Je te vends une ânesse allaitante et une vache allaitante. » Pour la vache, on peut dire qu’il la voulait pour son lait ; mais l’ânesse, que lui a-t-il dit [par là] ? Déduis-en qu’il lui a dit « elle et son petit ». — Et pourquoi [l’ânon] est-il appelé sia’h ? Parce qu’il suit la parole aimable [si’ha].
אמר רב פפא דאמר ליה חמור מניקה ופרה מניקה אני מוכר לך בשלמא פרה איכא למימר לחלבה בעי לה אלא חמור מאי קא"ל שמע מינה היא ובנה קאמר ליה ואמאי קרי ליה סיח שמהלך אחר סיחה נאה
Rabbi Chmouel bar Na’hman a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Que signifie ce qui est écrit : « C’est pourquoi les moshlim disent, etc. » (Nb 21, 27) ?
א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב (במדבר כא, כז) על כן יאמרו המושלים וגו'
« Les moshlim » : ce sont ceux qui dominent [moshlim] leur penchant. « Venez à ’Hechbon » : venez, et faisons le compte [’hechbon] du monde : la perte [causée par] une mitsva contre sa récompense, et le gain d’une transgression contre sa perte.
המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה
« Qu’elle soit bâtie et affermie » : si tu agis ainsi, tu seras bâti en ce monde et affermi dans le monde à venir. « La ville [’ir] de Si’hon » : si un homme se fait comme cet ânon [’ayir] qui suit la parole aimable [si’ha], qu’est-il écrit ensuite ? « Car un feu est sorti de ’Hechbon, etc. » (Nb 21, 28) : un feu sortira de ceux qui calculent et dévorera ceux qui ne calculent pas.
תבנה ותכונן אם אתה עושה כן תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא עיר סיחון אם משים אדם עצמו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה מה כתיב אחריו כי אש יצאה מחשבון וגו' תצא אש ממחשבין ותאכל את שאינן מחשבין
« Et une flamme de la cité de Si’hon » : de la cité des justes, qui sont appelés arbrisseaux [si’hin]. « Elle a dévoré Ar de Moav » : c’est celui qui suit son penchant comme cet ânon qui suit la parole aimable. « Les maîtres des hauteurs de l’Arnon » : ce sont les orgueilleux, car le maître a dit : Tout homme en qui il y a de l’orgueil tombe dans la Géhenne.
ולהבה מקרית סיחון מקרית צדיקים שנקראו שיחין אכלה ער מואב זה המהלך אחר יצרו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה בעלי במות ארנון אלו גסי הרוח דאמר מר כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם
« Et nous les avons abattus [vanniram] » (Nb 21, 30) : le méchant dit : Il n’y a pas de Très-Haut [ein ram]. « ’Hechbon est perdu » : le compte du monde est perdu. « Jusqu’à Divon » : le Saint, béni soit-Il, dit : Attendez que vienne le jugement [dan yavo]. « Et nous avons dévasté »
ונירם אמר רשע אין רם אבד חשבון אבד חשבונו של עולם עד דיבון אמר הקב"ה המתן עד שיבא דין ונשים
Original : Bava Batra 78b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.