et pose une condition à son sujet », il fit lui aussi une seule bourse et posa une condition à son sujet. Rav Achi a dit : Moi, je n’ai même pas besoin de poser une condition, car quiconque vient [donner] vient en s’en remettant à moi, et je donne à qui je veux.
ואתני עלה איהו נמי עבד חד כיסא ואתני עלה רב אשי אמר אנא אתנויי נמי לא צריכנא דכל דקא אתי אדעתא דידי אתי ולמאן דבעינא יהיבנא ליה
Deux bouchers avaient conclu un accord entre eux : quiconque abattrait le jour de l’autre, on déchirerait la peau [de sa bête]. L’un d’eux alla abattre le jour de l’autre, et on déchira la peau [de sa bête]. Ils vinrent devant Rava, et Rava les condamna à payer.
Rav Yeimar bar Chelamia objecta à Rava : « Et de sanctionner ceux qui enfreignent leur convention » ! Rava ne lui répondit pas. Rav Papa a dit : Il a bien fait de ne rien lui répondre. Cela ne vaut que là où il n’y a pas d’homme important ; mais là où il y a un homme important, il n’est pas en leur pouvoir de fixer des conventions [sans lui].
איתיביה רב יימר בר שלמיא לרבא ולהסיע על קיצתם לא אהדר ליה רבא אמר רב פפא שפיר עבד דלא אהדר ליה מידי ה"מ היכא דליכא אדם חשוב אבל היכא דאיכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו דמתנו
Les Sages ont enseigné : On ne fait pas les comptes de la charité avec les collecteurs de charité, ni ceux des biens consacrés avec les trésoriers. Et bien qu’il n’y ait pas de preuve à la chose, il y a une allusion à la chose, comme il est dit : « Et l’on ne faisait pas rendre compte aux hommes entre les mains desquels on remettait l’argent pour le donner à ceux qui faisaient l’ouvrage, car ils agissaient avec probité » (2 R 12, 16).
תנו רבנן אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה ולא בהקדש עם הגזברין ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (מלכים ב יב, טז) ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים
Rabbi Éléazar a dit : Même si un homme a dans sa maison un trésorier digne de confiance, qu’il serre [l’argent] et qu’il le compte, comme il est dit : « Ils serrèrent et comptèrent » (2 R 12, 11).
א"ר אלעזר אע"פ שיש לו לאדם גזבר נאמן בתוך ביתו יצור וימנה שנאמר (מלכים ב יב, יא) ויצורו וימנו
Rav Houna a dit : On fait une enquête pour la nourriture, et on ne fait pas d’enquête pour les vêtements. Si tu veux, dis [qu’on l’apprend] d’un verset, et si tu veux, dis par le raisonnement.
אמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא
Si tu veux, dis par le raisonnement : celui-ci est humilié, et celui-là n’est pas humilié. Si tu veux, dis d’un verset : « N’est-ce pas de partager ton pain avec l’affamé ? » (Is 58, 7) ; parouch est écrit avec un chin : examine, puis donne-lui. Et là il est écrit : « Quand tu verras quelqu’un nu, couvre-le » (Is 58, 7) : quand tu verras, aussitôt.
אי בעית אימא סברא האי קא מבזי והאי לא קא מבזי אי בעית אימא קרא (ישעיהו נח, ז) הלא פרוש לרעב לחמך בשי"ן כתיב פרוש והדר הב ליה והתם כתיב (ישעיהו נח, ז) כי תראה ערום וכסיתו כי תראה לאלתר
Et Rav Yehouda a dit : On fait une enquête pour les vêtements, et on ne fait pas d’enquête pour la nourriture. Si tu veux, dis par le raisonnement, et si tu veux, dis d’un verset.
ורב יהודה אמר בודקין לכסות ואין בודקין למזונות אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא קרא
Si tu veux, dis par le raisonnement : celui-ci souffre, et celui-là ne souffre pas. Si tu veux, dis d’un verset : ici il est écrit : « N’est-ce pas de partager (paros) ton pain avec l’affamé ? » : partage aussitôt, selon notre lecture ; et là il est écrit : « Quand tu verras quelqu’un nu, couvre-le » : quand cela te sera apparu. Il est enseigné dans une baraïta conformément à Rav Yehouda : S’il a dit : « Habillez-moi », on fait une enquête sur lui ; « Nourrissez-moi », on ne fait pas d’enquête.
אי בעית אימא סברא האי קמצערא ליה והאי לא קמצערא ליה אי בעית אימא קרא הכא כתיב הלא פרוס לרעב לחמך פרוס לאלתר וכדקרינן והתם כתיב כי תראה ערום וכסיתו כשיראה לך תניא כוותיה דרב יהודה אמר כסוני בודקין אחריו פרנסוני אין בודקין
Nous avons appris ailleurs : On ne donne pas moins au pauvre qui passe d’un lieu à un autre qu’un pain d’un poundion, quand [le blé] est à quatre séas pour un séla. S’il passe la nuit, on lui donne de quoi passer la nuit. Qu’est-ce que de quoi passer la nuit ? Rav Papa a dit : Un lit et un coussin. [S’il reste pour] Chabbat, on lui donne de quoi faire trois repas. Il a été enseigné : S’il fait la tournée des portes, on ne s’occupe pas de lui.
תנן התם אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה מאי פרנסת לינה אמר רב פפא פוריא ובי סדיא שבת נותנין לו מזון שלש סעודות תנא אם היה מחזיר על הפתחים אין נזקקין לו
Un pauvre qui faisait la tournée des portes vint devant Rav Papa, et celui-ci ne s’occupa pas de lui. Rav Sama, fils de Rav Yeiva, dit à Rav Papa : Si le maître ne s’occupe pas de lui, personne d’autre ne s’occupera de lui ; faut-il qu’il meure ? — Mais n’est-il pas enseigné : « Si c’était un pauvre qui fait la tournée des portes, on ne s’occupe pas de lui » ? Il lui répondit : On ne s’occupe pas de lui pour un don important, mais on s’occupe de lui pour un don modeste.
ההוא עניא דהוה מחזיר על הפתחים דאתא לקמיה דרב פפא לא מזדקיק ליה א"ל רב סמא בריה דרב ייבא לרב פפא אי מר לא מזדקיק ליה אינש אחרינא לא מזדקיק ליה לימות ליה והא תניא אם היה עני המחזיר על הפתחים אין נזקקין לו אמר ליה אין נזקקין לו למתנה מרובה אבל נזקקין לו למתנה מועטת
Rav Assi a dit : Que jamais un homme ne s’abstienne de donner un tiers de sicle par an, comme il est dit : « Et nous nous sommes imposé des commandements : donner, à notre charge, un tiers de sicle par an pour le service de la maison de notre Dieu » (Ne 10, 33). Et Rav Assi a dit : La charité équivaut à tous les commandements, comme il est dit : « Et nous nous sommes imposé des commandements, etc. » ; il n’est pas écrit ici « un commandement », mais « des commandements ».
אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם עצמו [מלתת] שלישית השקל בשנה שנאמר (נחמיה י, לג) והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלהינו ואמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות שנאמר והעמדנו עלינו מצות וגו' מצוה אין כתיב כאן אלא מצות
(Moyen mnémotechnique : grand, Temple, Moïse.) Rabbi Éléazar a dit : Celui qui fait agir [les autres] est plus grand que celui qui agit, comme il est dit : « Et l’œuvre de la charité sera la paix, et l’ouvrage de la charité, le calme et la sécurité pour toujours » (Is 32, 17). S’il en est digne : « N’est-ce pas de partager ton pain avec l’affamé ? » ; s’il n’en est pas digne : « Et tu amèneras dans ta maison les pauvres errants » (Is 58, 7).
(סימן גדול מקדש משה) א"ר אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר (ישעיהו לב, יז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם זכה הלא פרוש לרעב לחמך לא זכה ועניים מרודים תביא בית
Rava dit aux gens de Me’hoza : Je vous en prie, pressez-vous les uns les autres [de donner], afin que vous ayez la paix avec le pouvoir royal. Et Rabbi Éléazar a dit : Lorsque le Temple existait, un homme versait son sicle et obtenait l’expiation ; maintenant que le Temple n’existe plus, s’ils font la charité, c’est bien ; sinon, les idolâtres viennent et prennent par la force, et malgré cela cela leur est compté comme charité, comme il est dit : « Et tes exacteurs [seront] la justice » (Is 60, 17).
אמר להו רבא לבני מחוזא במטותא מנייכו עושו בהדי הדדי כי היכי דליהוי לכו שלמא במלכותא וא"ר אלעזר בזמן שבהמ"ק קיים אדם שוקל שקלו ומתכפר לו עכשיו שאין בהמ"ק קיים אם עושין צדקה מוטב ואם לאו באין עובדי כוכבים ונוטלין בזרוע ואעפ"כ נחשב להן לצדקה שנאמר (ישעיהו ס, יז) ונוגשיך צדקה
Rava a dit : Cette chose, Oulla me l’a racontée, [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
אמר רבא האי מילתא אישתעי לי עולא
Original : Bava Batra 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.