Si tu dis, certes, que lorsque des témoins viennent [après son serment], il est passible [du double], c’est pour cela que nous l’obligeons à un sacrifice pour le dernier serment, puisqu’il peut encore se rétracter et avouer.
אי אמרת בשלמא נשבע כי אתו עדים מיחייב אמטו להכי מחייבינן ליה קרבן אשבועה בתרייתא הואיל ויכול לחזור ולהודות
Mais si tu dis que lorsque des témoins viennent il est exempt, existe-t-il un cas où, si des témoins venaient témoigner contre lui, il serait exempt, et où nous, nous l’obligerions à un sacrifice pour le serment parce qu’il pourrait se rétracter et avouer ? Pour l’instant, en tout cas, il n’a pas avoué !
אלא אי אמרת כי אתו עדים פטור מי איכא מידי דאילו אתי סהדי ומסהדי ביה פטור ואנן ניקו ניחייביה קרבן אשבועה הואיל ויכול לחזור ולהודות השתא מיהת לא אודי:
Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Celui qui allègue le vol au sujet d’un dépôt paie le double ; s’il a abattu ou vendu [l’animal], il paie le quadruple ou le quintuple.
אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה
Puisque le voleur paie le double et que celui qui allègue le vol paie le double, de même que le voleur, qui paie le double, paie le quadruple ou le quintuple s’il a abattu ou vendu, de même celui qui allègue le vol au sujet d’un dépôt, lorsqu’il paie le double, paie le quadruple ou le quintuple s’il a abattu ou vendu.
הואיל וגנב משלם תשלומי כפל וטוען טענת גנב משלם תשלומי כפל מה גנב שהוא משלם כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה אף טוען טענת גנב בפקדון כשהוא משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה
[Objection :] Qu’en est-il du voleur ? C’est qu’il paie le double sans serment ; diras-tu la même chose de celui qui allègue le vol, qui ne paie le double qu’à la suite d’un serment ?
מה לגנב שכן משלם תשלומי כפל שלא בשבועה תאמר בטוען טענת גנב שאין משלם תשלומי כפל אלא בשבועה
Cela convient selon celui qui dit que l’un [des versets] concerne le voleur et l’autre celui qui allègue le vol ; mais selon celui qui dit que ces deux versets, « si le voleur est trouvé » et « si le voleur n’est pas trouvé », concernent tous deux celui qui allègue le vol, que peut-on dire ?
הניחא למ"ד חד בגנב וחד בטוען טענת גנב שפיר אלא למ"ד האי אם ימצא הגנב ואם לא ימצא תרוייהו בטוען טענת גנב מאי איכא למימר
Rabbi ’Hiya bar Abba a objecté à Rabbi Yo’hanan : [Si quelqu’un dit :] « Où est mon bœuf ? » — « Il a été volé. » — « Je t’adjure », et il a dit : « Amen », puis des témoins attestent qu’il l’a mangé, il paie le double. Or ici, il est impossible [de manger] une olive de viande sans abattage, et l’on enseigne qu’il paie le double : le double, oui ; le quadruple ou le quintuple, non !
איתיביה רבי חייא בר אבא לר' יוחנן היכן שורי נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם תשלומי כפל והא הכא דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה וקתני משלם תשלומי כפל תשלומי כפל אין תשלומי ד' וה' לא
Qu’il lui réponde plutôt : du cas où il l’a mangé comme tréfa, selon Rabbi Meïr, qui dit qu’un abattage qui ne rend pas [l’animal] propre [à la consommation] est néanmoins appelé abattage !
ולישני ליה כגון שאכלו טריפה כר"מ דאמר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה
Qu’il lui réponde plutôt : du cas où il s’est présenté en justice et où on lui a dit : « Va, donne-lui [son dû] », car Rava a dit : [Si le tribunal lui a dit :] « Va, donne-lui », et qu’ensuite il a abattu ou vendu, il est exempt. Quelle en est la raison ? Puisque son affaire a été tranchée, s’il abat ou vend, il est un brigand, et le brigand ne paie pas le quadruple ou le quintuple.
ולישני ליה כגון שעמד בדין ואמרו לו צא תן לו דהא אמר רבא צא תן לו טבח ומכר פטור מאי טעמא כיון דפסקיה למילתיה וטבח ומכר הוי גזלן וגזלן לא משלם תשלומי ארבעה וחמשה
[S’il lui a dit :] « Tu es tenu de lui donner », et qu’ensuite il a abattu ou vendu, il est passible. Quelle en est la raison ? Tant que l’affaire n’a pas été tranchée, il est encore un voleur.
חייב אתה ליתן לו וטבח ומכר חייב מאי טעמא כל כמה דלא פסיקא ליה מילתא אכתי גנב הוא
On répond : Et selon ton raisonnement, qu’il lui réponde aussi : du cas d’un associé qui a abattu sans l’accord de son associé ! Mais il a donné une réponse parmi deux ou trois possibles.
אמרי וליטעמיך לישני ליה בשותף שטבח שלא מדעת חבירו אלא חדא מתרי ותלתא נקט
Rabbi ’Hiya bar Abba a dit encore au nom de Rabbi Yo’hanan : Celui qui allègue le vol au sujet d’un objet perdu paie le double. Quelle en est la raison ? Car il est écrit : « Pour tout objet perdu dont on dira » (Ex 22, 8).
ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב באבידה משלם תשלומי כפל מאי טעמא דכתיב (שמות כב, ח) על כל אבדה אשר יאמר
Rabbi Abba bar Memel a objecté à Rabbi ’Hiya bar Abba : « Lorsqu’un homme donnera » (Ex 22, 6) — le don d’un mineur n’a aucune valeur. Je n’ai ainsi que le cas où il a donné [l’objet] étant mineur et l’a réclamé étant mineur ; s’il l’a donné étant mineur et l’a réclamé étant majeur, d’où [l’apprend-on] ? L’Écriture dit : « Jusque devant les juges viendra l’affaire des deux » (Ex 22, 8) — il faut que le don et la réclamation soient [faits dans un état] égal.
איתיביה רבי אבא בר ממל לרבי חייא בר אבא (שמות כב, ו) כי יתן איש אין נתינת קטן כלום ואין לי אלא שנתנו כשהוא קטן ותבעו כשהוא קטן נתנו כשהוא קטן ותבעו כשהוא גדול מנין ת"ל (שמות כב, ח) עד האלהים יבא דבר שניהם עד שתהא נתינה ותביעה שוין כאחד
S’il en était [comme le dit Rabbi Yo’hanan], que cela soit aussi [traité] comme un objet perdu ! Il lui a répondu : De quoi s’agit-il ici ? Du cas où [le gardien] l’a mangé lorsque [le déposant] était mineur.
ואם איתא תיהוי נמי כאבידה א"ל הכא במאי עסקינן כגון שאכלו כשהוא קטן
Mais s’il était majeur, qu’en est-il ? Paierait-il effectivement ? S’il en est ainsi, au lieu d’enseigner : « Il faut que le don et la réclamation soient égaux », qu’on enseigne : « Il faut que la consommation et la réclamation soient égales » ! Il lui a répondu : Enseigne : « Il faut que la consommation et la réclamation soient égales ».
אבל כשהוא גדול מאי הכי נמי דמשלם אי הכי אדתנא עד שתהא נתינה ותביעה שוין כאחד ליתני עד שתהא אכילה ותביעה שוין כאחד א"ל תני עד שתהא אכילה ותביעה שוין כאחד
Rav Achi a dit : Ce n’est pas comparable : l’objet perdu provient du pouvoir d’une personne douée de discernement, tandis que celui-ci ne provient pas du pouvoir d’une personne douée de discernement.
רב אשי אמר לא דמי אבידה קא אתיא מכח בן דעת והא לא אתיא מכח בן דעת
ואמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת מאי טעמא דאמר קרא (שמות כב, ח) כי הוא זה ופליגא דר' חייא בר יוסף דאמר ר' חייא בר יוסף
Original : Bava Kamma 106b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.