hors de la présence de la partie adverse ? — Ne le fait-on pas ? N’est-il pas enseigné : « Adultes comme mineurs, ils sont tenus » ? Il lui a répondu : Voici que l’opinion divergente de Soumkhos est de ton côté. Il a dit : Tout le monde se serait-il rangé à l’avis de Soumkhos pour me dépouiller, moi ?
שלא בפני בעל דין ולא והא קתני בין גדולים בין קטנים חייבין א"ל הרי מחלוקת סומכוס בצידך אמר איכפל כולי עלמא וקאי כסומכוס לאפקוען לדידי
Entre-temps, l’affaire a roulé et est parvenue devant Rabbi Abbahou. Il a dit : N’avez-vous pas entendu ce [propos] de Rav Yossef bar ’Hama au nom de Rabbi Ochaya ? Car Rav Yossef bar ’Hama a dit au nom de Rabbi Ochaya : Un enfant qui s’est saisi de ses esclaves, est descendu dans le champ de son prochain et a dit : « Il est à moi », on ne dit pas : « Attendons qu’il soit grand », mais on le lui retire aussitôt ; quand il sera grand, il amènera des témoins et nous verrons.
אדהכי איגלגל מילתא אתא ומטא לקמיה דרבי אבהו אמר לא שמיע לכו הא דרב יוסף בר חמא א"ר אושעיא דאמר רב יוסף בר חמא אמר רבי אושעיא תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה של חבירו ואמר שלי הוא אין אומרים נמתין עד שיגדיל אלא מוציאין מידו מיד ולכשיגדיל יביא עדים ונראה
Est-ce comparable ? Là, on le lui retire, parce qu’il n’a pas pour lui la possession [établie] de son père ; mais lorsqu’il a pour lui la possession de son père, non.
מי דמי התם הוא דמפקינן מיניה דלא קיימא ליה אחזקה דאבוה אבל היכא דאית ליה חזקה דאבוה לא
Rav Achi a dit au nom de Rabbi Chabbetaï : On reçoit des témoins hors de la présence de la partie adverse. Rabbi Yo’hanan s’en est étonné : Reçoit-on donc des témoins hors de la présence de la partie adverse ?
אמר רב אשי א"ר שבתאי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין
Rabbi Yossé bar ’Hanina l’a admis de lui [en l’expliquant] : par exemple, s’il était malade, ou que ses témoins étaient malades, ou que ses témoins s’apprêtaient à partir outre-mer, et qu’on lui a fait dire [de venir] et qu’il n’est pas venu.
קיבלה מיניה ר' יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : On reçoit des témoins hors de la présence de la partie adverse. Mar ’Oukva a dit : Cela m’a été expliqué par Chmouel : par exemple, si l’on avait ouvert son procès, qu’on lui a fait dire [de venir] et qu’il n’est pas venu ; mais si l’on n’avait pas ouvert son procès, il peut lui dire : « Moi, je vais au grand tribunal. »
אמר רב יהודה אמר שמואל מקבלין עדים שלא בפני בעל דין אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא אבל לא פתחו ליה בדינא מצי א"ל אנא לב"ד הגדול אזילנא
S’il en est ainsi, même lorsqu’on a ouvert son procès, il peut lui dire : « Je vais au grand tribunal » ! Ravina a dit : Par exemple, s’il tenait un écrit du grand tribunal [le convoquant ici].
אי הכי כי פתחו ליה נמי מצי א"ל לב"ד הגדול אזילנא אמר רבינא כגון דנקט דיסקא מבית דין הגדול
Rav a dit : On authentifie un acte hors de la présence de la partie adverse. Rabbi Yo’hanan a dit : On n’authentifie pas un acte hors de la présence de la partie adverse. Rav Chéchet a dit à Rabbi Yossé bar Abbahou : Je vais t’expliquer la raison de Rabbi Yo’hanan. Le verset dit : « Si son propriétaire a été averti et qu’il ne le garde pas » (Ex 21, 29) : la Torah a dit que le propriétaire du bœuf vienne et se tienne auprès de son bœuf.
אמר רב מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ור' יוחנן אמר אין מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין א"ל רב ששת לרבי יוסי בר אבהו אסברה לך טעמיה דרבי יוחנן אמר קרא (שמות כא, כט) והועד בבעליו ולא ישמרנו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו
Rava a dit : La halakha est qu’on authentifie un acte hors de la présence de la partie adverse, et même s’il se tient là et crie. Mais s’il dit : « Fixez-moi un délai jusqu’à ce que j’amène des témoins et que j’infirme cet acte », nous lui fixons [un délai] : s’il vient, il vient ; s’il ne vient pas, nous l’attendons [jusqu’au] lundi, au jeudi et au lundi [suivants].
אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפי' עומד וצווח ואי אמר נקיטו לי זימנא עד דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא נקטינן ליה אי אתא אתא אי לא אתא נטרינן ליה בה"ב
S’il ne vient pas, nous rédigeons contre lui un acte d’ouverture [de procédure] de quatre-vingt-dix jours. Pendant les trente premiers, nous ne saisissons pas ses biens, car il dit : « Il s’occupe de [trouver] de l’argent et d’emprunter. » Pendant ceux du milieu non plus, nous ne saisissons pas ses biens, car il dit : « Peut-être n’a-t-il pas trouvé à emprunter et s’occupe-t-il de vendre. » Pendant les derniers non plus, nous ne saisissons pas ses biens, car il dit : « L’acheteur lui-même s’occupe de [trouver] l’argent. »
אי לא אתא כתבינן פתיחא עלויה תשעין יומין תלתין קמאי לא נחתינן לנכסיה דאמר קא טרח בזוזי וניזוף מציעאי נמי לא נחתינן ליה לנכסיה דאמר דלמא לא אשכח למיזף וקא טרח ומזבין בתראי נמי לא נחתינן לנכסיה דאמר לוקח גופיה קא טרח בזוזי
S’il ne vient pas, nous rédigeons un acte de saisie sur ses biens. Et cela vaut s’il a dit : « Je viendrai » ; mais s’il a dit : « Je ne viendrai pas », nous le rédigeons immédiatement.
לא אתא כתבינן אדרכתא אניכסיה והני מילי דאמר אתינא אבל אמר לא אתינא לאלתר כתבינן
Et nous ne le rédigeons que sur les immeubles, mais pas sur les meubles : peut-être le prêteur se saisira-t-il des meubles et les consommera, et lorsque l’emprunteur viendra, amènera des témoins et infirmera l’acte, il ne trouvera rien à récupérer.
וכי כתבינן אמקרקעי אבל אמטלטלי לא דלמא שמיט ואכיל להו מלוה למטלטלי וכי אתי לוה ומייתי סהדי ומרע ליה לשטרא לא משכח מידי למיגבה
Et si le prêteur a des immeubles, nous le rédigeons [aussi sur les meubles]. Mais il n’en est rien : nous ne rédigeons pas d’acte de saisie sur les meubles, même s’il a des immeubles, car nous craignons qu’[ils] ne se déprécient.
ואי אית ליה מקרקעי למלוה כתבינן ולא היא אדרכתא אמטלטלי לא כתבינן אף על גב דאית ליה מקרקעי חיישינן שמא תכסיף
Et s’il est éloigné, mais qu’il y a des proches, ou bien qu’il y a une caravane qui va et vient de là-bas, nous attendons douze mois, jusqu’à ce que la caravane aille et revienne, comme dans le cas où Ravina a attendu Mar A’ha douze mois, jusqu’à ce que la caravane aille et revienne de Bé ’Hozaï.
ואי מירחק ואיכא קרובים אי נמי איכא שיירתא דאזלי ואתו התם משהינן ליה תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתי שיירתא כי הא דרבינא שהא למר אחא תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתייא שיירתא מבי חוזאי
Mais il n’en est rien : là, c’était un homme puissant ; si l’acte de saisie était parvenu entre ses mains, il aurait été impossible de le lui reprendre. Mais ici, nous ne l’attendons que jusqu’à ce que le messager parte le mardi et revienne le mercredi, et le jeudi il se présente en justice.
ולא היא התם איניש אלימא הוה אי הויא מטיא אדרכתא לידיה לא הוה אפשר לאפוקי מיניה אבל הכא לא נטרינן ליה אלא עד דאזיל שליחא בתלתא בשבתא ואתא בארבעה בשבתא ולחמשא בשבתא קאי בדיניה
Ravina a dit : Le messager des maîtres, nous le croyons comme deux [témoins]. Cela vaut pour l’excommunication ; mais pour l’acte d’ouverture [de procédure], puisqu’il lui fait perdre de l’argent, car il doit donner de l’argent au scribe, non.
אמר רבינא האי שלוחא דרבנן מהימנינן ליה כבי תרי וה"מ לשמתא אבל לפתיחא כיון דממונא קא מחסר ליה דקא בעי ליה למיתב ליה זוזי לספרא לא
Ravina a dit : Nous donnons une convocation par la bouche d’une femme ou par la bouche des voisins. Et nous ne l’avons dit que lorsqu’il n’est pas en ville ;
אמר רבינא יהבינן זימנא אפומא דאיתתא ואפומא דשיבבי ולא אמרן אלא דליתיה במתא
Original : Bava Kamma 112b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.