mais lorsqu’il est en ville, non, car nous disons : peut-être ne le lui ont-ils pas dit, car ils se disent que le messager du tribunal le trouvera et le lui dira.
אבל איתיה במתא לא דאמרינן אימר לא אמרו ליה דאמרי אשכחינהו שליחא דב"ד ואמר ליה
Bava kama 113a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et nous ne l’avons dit que lorsqu’il ne passe pas devant la porte du tribunal ; mais s’il passe devant la porte du tribunal, non, car ils se disent que le tribunal le trouvera et le lui dira.
ולא אמרן אלא דלא חליף אבבא דבי דינא אבל חליף אבבא דבי דינא לא אמרי אשכחוה בי דינא ואמרי ליה
Et nous ne l’avons dit que lorsqu’il revient le jour même ; mais s’il ne revient pas le jour même, non : dis qu’ils ont oublié.
ולא אמרן אלא דאתי ביומיה אבל לא אתי ביומיה לא אימא אישתלויי אשתלי
Rava a dit : Celui contre qui l’on a rédigé un acte d’ouverture [de procédure] parce qu’il n’est pas venu en justice, nous ne le déchirons pas tant qu’il n’est pas venu en justice ; parce qu’il n’a pas obéi au jugement, nous ne le déchirons pas tant qu’il n’a pas obéi. Mais il n’en est rien : dès qu’il dit « j’obéirai », nous le déchirons.
אמר רבא האי מאן דכתיב עליה פתיחא על דלא אתי לדינא עד דאתי לדינא לא מקרעינן ליה על דלא ציית לדינא עד דציית לא מקרעינן ליה ולא היא כיון דאמר צייתנא קרעינן ליה:
Rav ’Hisda a dit : On fixe un délai de lundi, jeudi et lundi : délai après délai, et le lendemain nous rédigeons [l’acte].
אמר רב חסדא קובעים זמן שני וחמישי ושני זמנא וזמנא בתר זמנא ולמחר כתבינן
Rav Assi est arrivé chez Rav Kahana. Il a vu une femme qu’on avait convoquée en justice le soir, et le matin on a rédigé contre elle un acte d’ouverture [de procédure]. Il lui a dit : Le maître n’est-il pas d’avis, comme l’a dit Rav ’Hisda, qu’on fixe un délai de lundi, jeudi et lundi ?
רב אסי איקלע בי רב כהנא חזא ההיא איתתא דאזמנה לדינא בפניא ובצפרא כתיב עלה פתיחא א"ל לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא קובעין זמן שני וחמישי ושני
Il lui a répondu : Cela vaut pour un homme empêché qui n’est pas en ville ; mais une femme, puisqu’elle est en ville et ne vient pas, elle est rebelle.
א"ל ה"מ גברא דאניס וליתיה במתא אבל איתתא כיון דאיתה במתא ולא אתיא מורדת היא:
Rav Yehouda a dit : Nous ne donnons pas de convocation pendant les jours de Nissan ni pendant les jours de Tichri, ni la veille d’un jour de fête ni la veille de Chabbat. Mais [pendant] Nissan pour après les jours de Nissan, et pendant les jours de Tichri pour après Tichri, nous la fixons ; de la veille de Chabbat pour après la veille de Chabbat, nous ne la fixons pas. Quelle en est la raison ? Il est occupé aux préparatifs du Chabbat.
אמר רב יהודה לא יהבינא זמנא לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי לא במעלי יומא טבא ולא במעלי שבתא אבל מניסן לבתר יומי ניסן וביומי תשרי לבתר תשרי קבעינן ממעלי שבתא לבתר מעלי שבתא לא קבעינן מאי טעמא בעבידתיה דשבתא טריד
Rav Na’hman a dit : Nous ne donnons pas de convocation aux gens de la Kalla pendant la Kalla, ni aux gens de la fête pendant la fête. Quand ils venaient devant Rav Na’hman, il leur disait : Est-ce donc pour vous [à votre avantage] qu’il y a votre rassemblement ? Mais aujourd’hui, où il y a des fraudeurs, nous nous en méfions.
אמר רב נחמן לא יהבינן זמנא לא לבני כלה בכלה ולא לבני ריגלא בריגלא כי הוו אתו לקמיה דרב נחמן אמר להו וכי לדידכו כנופייכו והאידנא דאיכא רמאי חיישינן:
« S’il s’agissait d’une chose comportant une garantie, il est tenu de payer. » Rabbi a enseigné à Rabbi Chimon, son fils : Il ne s’agit pas d’une chose comportant réellement une garantie, mais même d’une vache avec laquelle on laboure ou d’un âne que l’on conduit : ils sont tenus de les rendre par égard pour l’honneur de leur père.
אם היה דבר שיש בו אחריות חייב לשלם: מתני ליה רבי לר"ש בריה לא דבר שיש בו אחריות ממש אלא אפילו פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריו חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן
Rav Kahana a demandé à Rav : Un lit sur lequel on s’allonge, une table sur laquelle on mange, qu’en est-il ? Il lui a répondu : « Donne au sage, et il deviendra plus sage encore » (Pr 9, 9).
בעי מיניה רב כהנא מרב מטה ומיסב עליה שולחן ואוכל עליו מהו אמר לו (משלי ט, ט) תן לחכם ויחכם עוד:
MICHNA: On ne fait pas de change dans la caisse des péagers ni dans la bourse des percepteurs [d’impôts], et l’on ne reçoit pas d’eux de la charité. Mais on en reçoit de chez lui ou au marché.
מתני׳ אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהם צדקה אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק:
GUEMARA: Il a été enseigné : Mais on peut lui donner un dinar et il vous rend le reste.
גמ׳ תנא אבל נותן לו דינר ונותן לו את השאר:
Et [l’argent] des péagers [serait du vol] ? Chmouel n’a-t-il pas dit : La loi du royaume est la loi ?
ומוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
Rav ’Hanina bar Kahana a dit au nom de Chmouel : Il s’agit d’un péager qui n’a pas de tarif fixe. À l’école de Rabbi Yanaï, on a dit : D’un péager qui s’est établi de lui-même.
אמר רב חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו
Certains l’enseignent sur ceci : On ne revêtira pas de kilaïm, même par-dessus dix vêtements, pour s’en servir afin d’échapper au péage. Notre Michna n’est pas selon Rabbi Akiva, car il a été enseigné : Il est interdit d’échapper au péage. Rabbi Chimon dit au nom de Rabbi Akiva : Il est permis d’échapper au péage.
איכא דמתני לה אהא לא ילבש אדם כלאים אפי' על גבי עשרה בגדים להבריח בו את המכס מתני' דלא כר"ע דתניא אסור להבריח את המכס ר"ש אומר משום ר"ע מותר להבריח את המכס
Certes, quant aux kilaïm, ils divergent sur ceci : l’un pense qu’une chose non intentionnelle est permise, et l’autre pense qu’une chose non intentionnelle est interdite. Mais échapper ainsi au péage, est-ce permis ? Chmouel n’a-t-il pas dit : La loi du royaume est la loi ?
בשלמא לענין כלאים בהא קמיפלגי דמר סבר דבר שאין מתכוין מותר ומר סבר דבר שאין מתכוין אסור אלא להבריח בו את המכס מי שרי והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
Rabbi ’Hanina bar Kahana a dit au nom de Chmouel : Il s’agit d’un péager qui n’a pas de tarif fixe. À l’école de Rabbi Yanaï, on a dit : D’un péager qui s’est établi de lui-même.
א"ר חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו
Et certains l’enseignent sur ceci : On peut faire un vœu aux meurtriers, aux brigands et aux péagers [en déclarant] que c’est de la terouma, ou que c’est [un bien] de la maison royale, bien que ce ne soit pas de la terouma et bien que ce ne soit pas au roi. Aux péagers ? Chmouel n’a-t-il pas dit : La loi du royaume est la loi ?
ואיכא דמתני אהא נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא של תרומה שהיא של בית מלך אע"פ שאינה של תרומה אע"פ שאינה של מלך ולמוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
Rabbi ’Hanina bar Kahana a dit au nom de Chmouel : Il s’agit d’un péager qui n’a pas de tarif fixe. À l’école de Rabbi Yanaï, on a dit : D’un péager qui s’est établi de lui-même.
א"ר חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו
Rav Achi a dit : Il s’agit d’un péager cananéen, car il a été enseigné : Un Israélite et un Cananéen [en position de] force qui viennent en justice, si tu peux donner gain de cause [à l’Israélite] selon les lois d’Israël, donne-lui gain de cause et dis [au Cananéen] : « Telles sont nos lois » ; selon les lois des Cananéens, donne-lui gain de cause et dis : « Telles sont vos lois » ; sinon, on l’aborde par des détours — telles sont les paroles de Rabbi Yichmaël. Rabbi Akiva dit : On ne l’aborde pas par des détours, à cause de la sanctification du Nom.
רב אשי אמר במוכס כנעני דתניא ישראל וכנעני אנס שבאו לדין אם אתה יכול לזכהו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דינינו בדיני כנענים זכהו ואמור לו כך דינכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם
Et selon Rabbi Akiva, la raison est qu’il y a sanctification du Nom ; mais là où il n’y a pas [d’enjeu de] sanctification du Nom, on [l’]aborde [par des détours].
ור"ע טעמא דאיכא קידוש השם הא ליכא קידוש השם באין
Et le vol [commis au détriment] d’un Cananéen est-il permis ? N’a-t-il pas été enseigné : Rabbi Chimon a dit : Voici ce que Rabbi Akiva a exposé lorsqu’il est venu de Zefirin : D’où [sait-on] que le vol [commis au détriment] d’un Cananéen est interdit ? L’Écriture dit : « Après qu’il a été vendu, il y aura pour lui un rachat » (Lv 25, 48),
וגזל כנעני מי שרי והתניא אמר ר' שמעון דבר זה דרש ר"ע כשבא מזפירין מנין לגזל כנעני שהוא אסור ת"ל (ויקרא כה, מח) אחרי נמכר גאולה תהיה לו
Original : Bava Kamma 113a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.