« Mon bœuf a tué un tel », ou « le bœuf d’un tel » : celui-ci paie sur son propre aveu.
המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו
Bava kama 15b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Question 4Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
N’est-ce pas [à propos d’un bœuf] inoffensif ?
מאי לאו בתם
Non, [d’un bœuf] averti. Mais pour l’inoffensif, qu’en est-il ? Est-ce qu’en effet on ne paie pas sur son propre aveu ? S’il en est ainsi, au lieu d’enseigner dans la fin : « Mon bœuf a tué l’esclave d’un tel, on ne paie pas sur son propre aveu », qu’il distingue et enseigne dans le même [cas] :
לא במועד אבל תם מאי הכי נמי דאין משלם על פי עצמו אי הכי אדתני סיפא המית שורי את עבדו של פלוני אין משלם על פי עצמו לפלוג וליתני בדידיה
« En quel cas cela est-il dit ? Pour l’averti ; mais pour l’inoffensif, on ne paie pas sur son propre aveu. »
בד"א במועד אבל בתם אינו משלם על פי עצמו
Tout [le passage] traite de l’averti.
כולה במועד קמיירי
Viens entendre : « Voici la règle : quiconque paie plus que ce qu’il a endommagé ne paie pas sur son propre aveu. » N’est-ce pas [qu’on en déduit] : moins que ce qu’il a endommagé, il paie ?
תא שמע זה הכלל כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו מאי לאו הא פחות ממה שהזיק משלם
Non : autant que ce qu’il a endommagé, il paie.
לא הא כמה שהזיק משלם
Mais moins, qu’en est-il ? Est-ce qu’en effet il ne paie pas ? S’il en est ainsi, au lieu d’enseigner « Voici la règle : quiconque paie plus que ce qu’il a endommagé ne paie pas sur son propre aveu », qu’il enseigne : « Voici la règle : quiconque ne paie pas autant que ce qu’il a endommagé », ce qui implique moins et implique plus. C’est une réfutation !
אבל פחות מאי הכי נמי דלא משלם אי הכי אדתני זה הכלל כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו ליתני זה הכלל כל שאינו משלם כמה שהזיק דמשמע פחות ומשמע יותר תיובתא
Et la halakha est que la moitié du dommage est une amende.
והלכתא פלגא נזקא קנסא
Une réfutation, et [pourtant] la halakha ?
תיובתא והלכתא
Oui. Pour quelle raison y avait-il réfutation ? Parce qu’il n’enseigne pas « autant que ce qu’il a endommagé ».
אין טעמא מאי הויא תיובתא משום דלא קתני כמו שהזיק
Il ne pouvait pas l’énoncer de façon absolue : puisqu’il y a le demi-dommage des cailloux, que l’on connaît par une loi transmise par tradition, et qui est [un paiement] pécuniaire, c’est pour cela qu’il ne l’enseigne pas.
לא פסיקא ליה כיון דאיכא חצי נזק צרורות דהלכתא גמירא לה דממונא הוא משום הכי לא קתני
Et maintenant que tu as dit que la moitié du dommage est une amende, le chien qui a mangé des agneaux ou le chat qui a mangé une poule, c’est [un dommage] inhabituel, et nous ne le faisons pas recouvrer en Babylonie.
והשתא דאמרת פלגא נזקא קנסא האי כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכלה תרנגולא משונה הוא ולא מגבינן בבבל
Et cela vaut pour les grands ; mais pour les petits, c’est son habitude.
והני מילי ברברבי אבל בזוטרי אורחיה הוא
Et si [la victime] a saisi [un bien], nous ne le lui retirons pas.
ואי תפס לא מפקינן מיניה
Et si elle dit : Fixez-moi une date pour que nous allions en terre d’Israël, nous la lui fixons ; et si [le responsable] n’y va pas, nous l’excommunions.
ואי אמר קבעו לי זימנא דאזלינא לארעא דישראל קבעינן ליה ואי לא אזיל משמתינן ליה
Et quoi qu’il en soit, nous l’excommunions jusqu’à ce qu’il élimine la source de dommage,
ובין כך ובין כך משמתינן ליה עד דמסלק הזיקא
d’après Rabbi Nathan, car il est enseigné : Rabbi Nathan dit : D’où [sait-on] qu’un homme ne doit pas élever un chien méchant dans sa maison, ni dresser une échelle branlante dans sa maison ? Le texte dit : « Tu ne mettras pas de sang dans ta maison » (Dt 22, 8).
מדרבי נתן דתניא רבי נתן אומר מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו ת"ל (דברים כב, ח) לא תשים דמים בביתך
MICHNA: Cinq sont inoffensifs et cinq sont avertis.
מתני׳ חמשה תמין וחמשה מועדין
L’animal n’est pas averti pour encorner, ni pour heurter, ni pour mordre, ni pour se coucher [sur des objets], ni pour ruer.
הבהמה אינה מועדת לא ליגח ולא ליגוף ולא לשוך ולא לרבוץ ולא לבעוט
La dent est avertie pour manger ce qui lui convient ; la patte est avertie pour briser en marchant ; [de même] le bœuf averti, le bœuf qui cause un dommage dans le domaine de la victime, et l’homme.
השן מועדת לאכול את הראוי לה הרגל מועדת לשבור בדרך הילוכה ושור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם
Le loup, le lion, l’ours, le léopard, le bardelas et le serpent : ceux-ci sont avertis. Rabbi Elazar dit : Lorsqu’ils sont apprivoisés, ils ne sont pas avertis ; mais le serpent est toujours averti.
הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין רבי אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין והנחש מועד לעולם
GUEMARA: Puisqu’il est enseigné « la dent est avertie pour manger », on en déduit que nous traitons de la cour de la victime ; et il est enseigné que l’animal n’est pas averti, [c’est-à-dire] pour payer le tout, mais qu’il paie la moitié du dommage.
גמ׳ מדקתני השן מועדת לאכול מכלל דבחצר הניזק עסקינן וקתני בהמה אינה מועדת לשלם כוליה אבל חצי נזק משלמת
De qui est-ce ? Ce sont les Sages, qui disent : [pour le dommage] inhabituel de la corne dans la cour de la victime, on ne paie que la moitié du dommage.
מני רבנן היא דאמרי משונה קרן בחצר הניזק חצי נזק הוא דמשלם
Dis la fin : « le bœuf averti, le bœuf qui cause un dommage dans le domaine de la victime, et l’homme » : nous en arrivons à Rabbi Tarfon, qui dit : [pour le dommage] inhabituel de la corne dans la cour de la victime, on paie le dommage entier.
אימא סיפא שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם אתאן לרבי טרפון דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם הוא דמשלם
רישא רבנן וסיפא רבי טרפון
Oui, car Chmouel a dit à Rav Yehouda : Esprit aiguisé, laisse la Michna et suis-moi : le début est [selon] les Sages et la fin [selon] Rabbi Tarfon.
אין דהאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתני' ותא אבתראי רישא רבנן וסיפא רבי טרפון
Rabbi Elazar dit au nom de Rav :
רבי אלעזר משמיה דרב אמר
Original : Bava Kamma 15b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.