« Libres, membres de l’alliance » : « libres », pour exclure les esclaves ; « membres de l’alliance », pour exclure les idolâtres.
בני חורין ובני ברית בני חורין למעוטי עבדים בני ברית למעוטי עובדי כוכבים
Bava kama 15a בבא קמא
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et c’est nécessaire : car s’il nous avait fait entendre [seulement] l’esclave, [c’est] parce qu’il n’a pas de filiation ; mais l’étranger, qui a une filiation, je dirais que non. Et s’il nous avait fait entendre [seulement] l’étranger, [c’est] parce qu’il n’est pas soumis aux commandements ; mais l’esclave, qui est soumis aux commandements, je dirais que non. C’est nécessaire.
וצריכא דאי אשמעינן עבד משום דאין לו יחס אבל נכרי דיש לו יחס אימא לא ואי אשמעינן נכרי משום דלא שייך במצות אבל עבד דשייך במצות אימא לא צריכא
« Les femmes sont incluses dans [la loi des] dommages. » D’où cela vient-il ?
והנשים בכלל הנזק מנהני מילי
Rav Yehouda dit au nom de Rav, et ainsi l’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël : Le verset dit : « Un homme ou une femme qui commettent l’un des péchés » (Nb 5, 6) : le texte a mis la femme sur le même plan que l’homme pour toutes les peines de la Torah.
אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא (במדבר ה, ו) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה
L’école de Rabbi Elazar a enseigné : « Et voici les lois que tu placeras devant eux » (Ex 21, 1) : le texte a mis la femme sur le même plan que l’homme pour toutes les lois de la Torah.
דבי רבי אלעזר תנא (שמות כא, א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה
L’école de ’Hizkiya et Rabbi Yossé le Galiléen ont enseigné : Le verset dit : « Et il tue un homme ou une femme » (Ex 21, 29) : le texte a mis la femme sur le même plan que l’homme pour toutes les morts de la Torah.
דבי חזקיה ורבי יוסי הגלילי תנא אמר קרא (שמות כא, כט) והמית איש או אשה השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה
Et ils sont nécessaires : car s’il nous avait fait entendre [seulement] le premier, c’est là que le Miséricordieux a eu pitié d’elle, afin qu’elle obtienne l’expiation ; mais pour les lois [civiles], l’homme, qui fait du commerce, oui ; la femme, non.
וצריכי דאי אשמעינן קמייתא התם הוא דחס רחמנא עלה כי היכי דתהוי לה כפרה אבל דינין איש דבר משא ומתן אין אשה לא
Et s’il nous avait fait entendre [seulement] les lois, [c’est] afin qu’elle ait de quoi vivre ; mais pour l’expiation, l’homme, qui est soumis aux commandements, oui ; la femme, qui n’est pas soumise [à tous] les commandements, non.
ואי אשמעינן דינין כי היכי דתיהוי לה חיותא אבל כפרה איש דבר מצוה אין אשה דלאו בת מצוה לא
Et s’il nous avait fait entendre ces deux-là, ici c’est à cause de l’expiation et là à cause de la subsistance ; mais pour la mort, l’homme, qui est soumis aux commandements, on paie la rançon ; la femme, non.
ואי אשמעינן הני תרתי הכא משום כפרה והכא משום חיותא אבל לענין קטלא איש דבר מצוה לשלם כופר אשה לא
Et s’il nous avait fait entendre [seulement] la rançon, [c’est] parce qu’il y a perte d’une vie ; mais ces deux-là, où il n’y a pas perte d’une vie, je dirais que non. C’est nécessaire.
ואי אשמעינן כופר משום דאיכא איבוד נשמה אבל הני תרתי דליכא איבוד נשמה אימא לא צריכא
« Et la victime et le responsable [participent] au paiement. »
הניזק והמזיק בתשלומין
Il a été dit : La moitié du dommage — Rav Papa dit : c’est un [paiement] pécuniaire ; Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : c’est une amende.
אתמר פלגא נזקא רב פפא אמר ממונא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קנסא
Rav Papa dit : pécuniaire — il pense que les bœufs ordinaires ne sont pas présumés inoffensifs ; en droit, [le propriétaire] devrait payer le tout, et c’est le Miséricordieux qui a eu pitié de lui, parce que son bœuf n’a pas encore été averti.
רב פפא אמר ממונא קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימן ובדין הוא דבעי לשלומי כוליה ורחמנא הוא דחס עליה דאכתי לא אייעד תוריה
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : une amende — il pense que les bœufs ordinaires sont présumés inoffensifs ; en droit, il ne devrait rien payer du tout, et c’est le Miséricordieux qui l’a frappé d’une amende, afin qu’il garde son bœuf.
רב הונא בריה דרב יהושע אמר קנסא קסבר סתם שוורים בחזקת שימור קיימי ובדין הוא דלא לשלם כלל ורחמנא הוא דקנסיה כי היכי דלנטריה לתוריה
Nous avons appris : « La victime et le responsable [participent] au paiement. » Cela se comprend selon celui qui dit que la moitié du dommage est un [paiement] pécuniaire : c’est pourquoi la victime participe au paiement. Mais selon celui qui dit que la moitié du dommage est une amende, alors qu’elle prend ce qui n’est pas à elle, participe-t-elle au paiement ?
תנן הניזק והמזיק בתשלומין בשלמא למאן דאמר פלגא נזקא ממונא היינו דשייך ניזק בתשלומין אלא למ"ד פלגא נזקא קנסא השתא דלאו דידיה שקיל בתשלומין איתיה
Ce n’est nécessaire que pour la dépréciation de la carcasse.
לא נצרכא אלא לפחת נבילה
La dépréciation de la carcasse, il l’a [déjà] enseignée au début : « L’indemnité du dommage : cela enseigne que les propriétaires [lésés] s’occupent de la carcasse » !
פחת נבילה הא תנא ליה רישא תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה
L’un [concerne le bœuf] inoffensif, et l’autre [le bœuf] averti.
חדא בתם וחדא במועד
Et c’est nécessaire : car s’il nous avait fait entendre [seulement] l’inoffensif, [c’est] parce qu’il n’a pas encore été averti ; mais l’averti, je dirais que non. Et s’il nous avait fait entendre [seulement] l’averti, [c’est] parce qu’on paie le tout ; mais l’inoffensif, je dirais que non. C’est nécessaire.
וצריכא דאי אשמעינן תם משום דאכתי לא אייעד אבל מועד אימא לא ואי אשמעינן מועד משום דקא משלם כוליה אבל תם אימא לא צריכא
Viens entendre : Quelle différence y a-t-il entre l’inoffensif et l’averti ? Pour l’inoffensif, on paie la moitié du dommage sur son corps ; pour l’averti, on paie le dommage entier sur les meilleurs biens.
ת"ש מה בין תם למועד שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה
Et s’il en était ainsi, qu’il enseigne aussi ceci : pour l’inoffensif, on ne paie pas sur son propre aveu ; pour l’averti, on paie sur son propre aveu !
ואם איתא ליתני נמי הא תם אינו משלם ע"פ עצמו מועד משלם ע"פ עצמו
Il a enseigné [certains cas] et en a omis [d’autres]. Qu’a-t-il omis d’autre, pour qu’il ait omis celui-ci ?
תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר
Il a omis la demi-rançon.
שייר חצי כופר
Si c’est à cause de la demi-rançon, ce n’est pas une omission : de qui est-ce ? C’est de Rabbi Yossé le Galiléen, qui dit que pour l’inoffensif on paie la demi-rançon.
אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא הא מני רבי יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר
Viens entendre :
ת"ש
Original : Bava Kamma 15a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.