Structure du débat :Michna 1Question 4Objection 1Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
équivaut à la cour du lésé ! Car si elle équivalait à la cour de l’auteur du dommage, [le propriétaire du chien] lui dirait : Que vient faire ton pain dans la gueule de mon chien ?
Mar Zoutra objecta : Il faut [un dommage] « comme on fait disparaître les excréments jusqu’à leur fin » (1 R 14, 10), et ce n’est pas le cas ! Ravina a dit : [Il s’agit d’un cas] où elle a effacé des peintures. Rav Achi a dit : où elle a piétiné [des plantes].
מתקיף לה מר זוטרא והא בעינא כאשר יבער הגלל עד תומו וליכא רבינא אמר דשף צלמי רב אשי אמר דפסעי פסועי
Viens et entends : S’il a excité un chien contre lui, s’il a excité un serpent contre lui, il est exempt. Qui est exempt ? Celui qui a excité est exempt, et le propriétaire du chien est redevable. Or si tu dis qu’elle équivaut à la cour de l’auteur du dommage, qu’il lui dise : Que vient faire ta main dans la gueule de mon chien ?
ת"ש שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש פטור מאן פטור משסה פטור וחייב בעל כלב ואי אמרת כחצר המזיק דמי לימא ליה מאי בעי ידך בפומיה דכלבאי
Et Rav A’ha bar Ya’akov a dit : Si tu dois conclure – selon les paroles de Rabbi Yehouda, le venin du serpent se trouve entre ses dents ; c’est pourquoi celui qui fait mordre [est passible de la mort] par l’épée, et le serpent est exempt. Selon les paroles des Sages, le serpent crache le venin de lui-même ; c’est pourquoi le serpent [est passible de] la lapidation, et celui qui fait mordre est exempt.
ואמר רב אחא בר יעקב כשתימצי לומר לדברי ר' יהודה ארס נחש בין שיניו הוא עומד לפיכך מכיש בסייף ונחש פטור לדברי חכמים ארס נחש מעצמו מקיא לפיכך נחש בסקילה ומכיש פטור
Or si tu dis que la bouche de la vache équivaut à la cour de l’auteur du dommage, qu’il lui dise : Que vient faire ta main dans la gueule de mon serpent ? En matière de mise à mort, nous ne le disons pas.
ואי אמרת פי פרה כחצר המזיק דמי לימא ליה מאי בעי ידך בפומא דחיוואי לענין קטלא לא אמרינן
Et d’où le dis-tu ? Car il a été enseigné : Celui qui entre dans la cour d’un propriétaire sans permission, et que le bœuf du propriétaire l’ait encorné et qu’il en soit mort : le bœuf [est passible de] la lapidation, et le propriétaire est exempt de la rançon.
ומנא תימרא דתניא הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות ונגחו שורו של בעל הבית ומת השור בסקילה ובעלים פטורים מן הכופר
Le propriétaire est exempt de la rançon – quelle en est la raison ? Parce qu’il lui dit : Que voulais-tu dans mon domaine ? Pour son bœuf aussi, qu’il dise : Que voulais-tu dans mon domaine ! Mais en matière de mise à mort, nous ne le disons pas.
בעלים פטורין מן הכופר מ"ט דאמר ליה ברשותי מאי בעית שורו נמי לימא ליה מאי בעית ברשותי אלא לענין קטלא לא אמרינן
Des chèvres de la maison de Tarbou causaient des dégâts à Rav Yossef. Il dit à Abayé : Va dire à leurs propriétaires de les enfermer. Il lui répondit : Pourquoi irais-je ? Si j’y vais, ils me diront : Que le maître construise une clôture sur sa terre !
הנהו עיזי דבי תרבו דהוו מפסדי ליה לרב יוסף א"ל לאביי זיל אימא להו למרייהו דליצנעינהו אמר ליה אמאי איזיל דאי אזילנא אמרי לי לגדור מר גדירא בארעיה
Et s’il a construit une clôture, la dent, dont le Miséricordieux rend redevable, comment la trouve-t-on ? Quand [l’animal] a creusé [sous la clôture], ou bien quand la clôture est tombée pendant la nuit.
ואי גדר שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה כשחתרה אי נמי דנפיל גודא בליליא
Rav Yossef – et certains disent Rabba – fit proclamer à ceux qui montent vers le haut [du pays] et à ceux qui descendent vers le bas : Ces chèvres du marché qui causent des dégâts, nous avertissons leurs propriétaires deux ou trois fois ; s’il obéit, il obéit ; et sinon, nous lui disons : Assieds-toi sur l’étal [du boucher] et reçois tes zouzim.
מכריז רב יוסף ואיתימא רבה דסלקין לעילא ודנחתין לתחתאה הני עיזי דשוקא דמפסדי מתרינן במרייהו תרי ותלתא זמנין אי ציית ציית ואי לא אמרין ליה תיב אמסחתא וקבל זוזך:
MICHNA: Quel est [le bœuf] inoffensif et quel est [le bœuf] averti ? Est averti tout [bœuf] contre lequel on a témoigné pendant trois jours ; et [il redevient] inoffensif lorsqu’il s’en abstient pendant trois jours. Ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Meïr dit : Est averti [le bœuf] contre lequel on a témoigné trois fois ; et est inoffensif tout [bœuf] que les enfants caressent sans qu’il encorne.
מתני׳ איזהו תם ואיזו מועד מועד כל שהעידו בו שלשה ימים ותם משיחזור בו שלשה ימים דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח:
GUEMARA: Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Abayé a dit : « Hier » (Ex 21, 36) – un ; « d’hier » – deux ; « avant-hier » – trois ; « et que son propriétaire ne l’ait pas gardé » – nous en arrivons au quatrième coup de corne.
גמ׳ מאי טעמא דר' יהודה אמר אביי (שמות כא, לו) תמול חד מתמול תרי שלשום תלתא ולא ישמרנו בעליו אתאן לנגיחה רביעית
Et Rabbi Meïr, quelle est sa raison ? Car il a été enseigné : Rabbi Meïr a dit :
ור"מ מ"ט דתניא א"ר מאיר
Original : Bava Kamma 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.