[que le bœuf] inoffensif est [traité] plus sévèrement que l’averti !
תם חמור ממועד
Bava kama 34b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, comme nous l’avons appris : « Rabbi Yehouda dit : l’inoffensif est tenu et l’averti est exempt » — admettons que tu l’aies entendu de Rabbi Yehouda au sujet de la garde, où des versets sont écrits ; au sujet du paiement, l’as-tu entendu de lui ?
וכי תימא הכי נמי כדתנן ר' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור אימר דשמעת ליה לרבי יהודה לענין שמירה דכתיבי קראי לענין תשלומין מי שמעת ליה
Or n’est-il pas enseigné : Rabbi Yehouda dit : pourrait-on penser qu’un bœuf valant un mané qui a encorné un bœuf valant cinq sela’, et la carcasse vaut un sela’, celui-ci prenne la moitié du vivant et la moitié du mort, et celui-là la moitié du vivant et la moitié du mort ?
והתניא רבי יהודה אומר יכול שור שוה מנה שנגח שור שוה חמש סלעים והנבילה יפה סלע זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת
Tu dois dire : l’averti, pour quoi [la loi] le met-elle à part ? Pour être plus sévère à son égard ou plus indulgente ? Dis : pour être plus sévère à son égard. Si l’averti ne paie que ce qu’il a endommagé, l’inoffensif, qui est le moins grave, à plus forte raison !
אמרת וכי מועד למה יוצא להחמיר עליו או להקל עליו הוי אומר להחמיר עליו ומה מועד אינו משלם אלא מה שהזיק תם הקל לא כ"ש
Rabbi Yo’hanan a donc dit plutôt : il y a entre eux la plus-value de la carcasse : l’un pense qu’elle est au lésé, et l’autre pense [qu’elle est partagée] par moitié.
אלא א"ר יוחנן שבח נבילה איכא בינייהו דמ"ס דניזק הוי ומ"ס פלגא
Et c’est ce qui fait difficulté à Rabbi Yehouda : maintenant que tu dis que le Miséricordieux a eu pitié de l’auteur du dommage, qui prend part à la plus-value, pourrait-on penser qu’un bœuf valant cinq sela’ qui a encorné un bœuf valant un mané, et la carcasse vaut cinquante zouz, celui-ci prenne la moitié du vivant et la moitié du mort, et celui-là la moitié du vivant et la moitié du mort ?
והיינו דקא קשיא ליה לר"י השתא דאמרת חס רחמנא עילויה דמזיק דשקיל בשבחא יכול שור שוה חמש סלעים שנגח שור שוה מנה והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת
Tu dois dire : où trouvons-nous qu’un auteur de dommage tire profit, pour que celui-ci tire profit ? Et il est dit : « Il paiera, il paiera » (Ex 21, 36) — les propriétaires paient, et les propriétaires ne prennent pas.
אמרת היכן מצינו מזיק נשכר שזה נשכר ואומר (שמות כא, לו) שלם ישלם בעלים משלמין ואין בעלים נוטלין
Que signifie « et il est dit » ? Si tu disais : cela ne vaut que là où il y a une perte pour le lésé ; mais là où il n’y a pas de perte pour le lésé, par exemple un bœuf valant cinq sela’ qui a encorné un bœuf valant cinq sela’, et la carcasse vaut trente zouz, l’auteur du dommage prendrait aussi part à la plus-value —
מאי ואומר וכי תימא הני מילי היכא דאיכא פסידא לניזק אבל היכא דליכא פסידא לניזק כגון שור שוה חמש סלעים שנגח שור שוה חמש סלעים והנבילה יפה שלשים זוז שקיל נמי מזיק בשבחא
[alors] il est dit : « Il paiera, il paiera » — les propriétaires paient, et les propriétaires ne prennent pas.
ואומר שלם ישלם בעלים משלמין ואין בעלים נוטלין
Rav A’ha bar Ta’hlifa dit à Rava : s’il en est ainsi, nous trouvons selon Rabbi Yehouda que l’inoffensif paie plus que la moitié du dommage ! Or la Torah a dit : « Ils vendront le bœuf vivant et en partageront le prix » (Ex 21, 35).
א"ל רב אחא בר תחליפא לרבא א"כ מצינו לרבי יהודה תם משלם יותר מחצי נזק והתורה אמרה (שמות כא, לה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו
Rabbi Yehouda admet que la dépréciation causée par la mort, on la partage sur le vivant.
אית ליה לר"י פחת שפחתה מיתה מחצין בחי
D’où le tire-t-il ? De « et ils partageront aussi le mort » (Ex 21, 35). Mais Rabbi Yehouda ne l’a-t-il pas utilisé [pour enseigner que] celui-ci prend la moitié du vivant et la moitié du mort, et celui-là la moitié du vivant et la moitié du mort ?
מנא ליה (שמות כא, לה) מוגם את המת יחצון והא אפקיה ר' יהודה לזה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת
S’il en était ainsi, que le verset écrive « et le mort » ; pourquoi « et aussi » ? Déduis-en deux [enseignements].
א"כ נכתוב קרא ואת המת מאי וגם ש"מ תרתי:
MICHNA: Il y a [des cas où] l’on est tenu pour l’acte de son bœuf et exempt pour son propre acte, [et des cas où l’on est] exempt pour l’acte de son bœuf et tenu pour son propre acte.
מתני׳ יש חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה עצמו פטור על מעשה שורו וחייב על מעשה עצמו
Comment ? Si son bœuf a humilié [quelqu’un], il est exempt ; et s’il a lui-même humilié, il est tenu. Si son bœuf a crevé l’œil de son esclave ou lui a fait tomber une dent, il est exempt ; et s’il a lui-même crevé l’œil de son esclave ou lui a fait tomber une dent, il est tenu.
כיצד שורו שבייש פטור והוא שבייש חייב שורו שסימא את עין עבדו והפיל את שינו פטור והוא שסימא את עין עבדו והפיל את שינו חייב
Si son bœuf a blessé son père ou sa mère, il est tenu ; et s’il a lui-même blessé son père ou sa mère, il est exempt. Si son bœuf a incendié une meule le Chabbat, il est tenu ; et s’il a lui-même incendié une meule le Chabbat, il est exempt, parce qu’il est passible de la peine capitale.
שורו שחבל באביו ובאמו חייב והוא שחבל באביו ואמו פטור שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור מפני שהוא מתחייב בנפשו:
GUEMARA: Rabbi Abbahou enseigna devant Rabbi Yo’hanan : tous ceux qui détériorent [le Chabbat] sont exempts, sauf celui qui blesse et celui qui allume un feu. Il lui dit : va enseigner cela dehors ! [La règle sur] celui qui blesse et celui qui allume un feu n’est pas une Michna ; et si tu veux dire que c’est une Michna, [il s’agit de] celui qui blesse en ayant besoin [du sang] pour son chien, [et de] celui qui allume en ayant besoin de la cendre.
גמ׳ תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם תימצי לומר משנה חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו
Nous avons appris : « Si son bœuf a incendié une meule le Chabbat, il est tenu ; et s’il a lui-même incendié une meule le Chabbat, il est exempt. » Et on enseigne [le cas de] l’homme semblable à [celui de] son bœuf : de même que son bœuf n’en a pas besoin,
תנן שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור וקתני הוא דומיא דשורו מה שורו דלא קבעי ליה
Original : Bava Kamma 34b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.