soit selon Rabbi Yehouda, quand on l’a gardé d’une garde inférieure et non d’une garde supérieure, soit selon Rabbi Eliézer ben Ya’akov, quand on ne l’a pas gardé du tout !
אי לר"י דעבד ליה שמירה פחותה ולא עבד ליה שמירה מעולה אי לר"א בן יעקב דלא עביד ליה שמירה כלל
Car il est enseigné : Rabbi Eliézer ben Ya’akov dit : l’inoffensif comme l’averti, qu’on a gardés d’une garde inférieure, sont exempts. Et Rabbi Ya’akov nous apprendrait ceci : qu’on leur nomme des tuteurs pour un inoffensif afin de recouvrer sur [le bœuf] lui-même.
דתניא ר"א בן יעקב אומר אחד תם ואחד מועד ששמרן שמירה פחותה פטורין והא קמ"ל ר' יעקב דמעמידין להן אפוטרופין לתם לגבות מגופו
Ravina a dit : il y a entre eux [la question de savoir si] le changement de domaine modifie [le statut] ; par exemple, s’il était averti et que le sourd-muet a recouvré l’ouïe, l’aliéné la raison, ou que le mineur est devenu majeur : Rabbi Yehouda pense qu’il reste dans son statut ; Rabbi Ya’akov pense que le changement de domaine modifie [le statut].
רבינא אמר רשות משנה איכא בינייהו כגון דהוה מועד ונתפקח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן ר"י סבר הרי הוא בחזקתו ר' יעקב סבר רשות משנה:
N’est-ce pas sur ceci qu’ils divergent : les Sages pensent que la rançon est [une compensation] pécuniaire, et Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, pense que la rançon est une expiation ?
מאי לאו בהא קמיפלגי דרבנן סברי כופרא ממונא הוא ור' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה סבר כופרא כפרה
Rav Papa a dit : non. Tous s’accordent que la rançon est une expiation, et ici ils divergent sur ceci : les Sages pensent que nous l’estimons selon [la valeur] du lésé, et Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, pense que nous l’estimons selon [la valeur] de l’auteur du dommage.
א"ר פפא לא דכ"ע כופרא כפרה הוא והכא בהא קמיפלגי רבנן סברי בדניזק שיימינן ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה סבר בדמזיק שיימינן
Quelle est la raison des Sages ? « Imposition » est dit plus bas, et « imposition » est dit plus haut : de même que là-bas [il s’agit de la valeur] du lésé, de même ici [il s’agit de la valeur] du lésé.
מ"ט דרבנן נאמרה שיתה למטה ונאמרה שיתה למעלה מה להלן בדניזק אף כאן בדניזק
Rava faisait l’éloge de Rav A’ha bar Ya’akov devant Rav Na’hman, [disant] que c’était un grand homme. Il lui dit : quand il viendra chez toi, amène-le-moi.
משבח ליה רבא לר"נ בדרב אחא בר יעקב דאדם גדול הוא א"ל לכשיבא לידך הביאהו לידי
Celui-ci paierait-il une rançon et celui-là une rançon ? Le Miséricordieux a dit « une rançon » et non deux rançons. Celui-ci une demi-rançon et celui-là une demi-rançon ? Le Miséricordieux a dit une rançon entière et non une demi-rançon.
משלם האי כופר והאי כופר כופר אחד אמר רחמנא ולא שני כופרין האי חצי כופר והאי חצי כופר כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר
Pendant qu’il était assis à y réfléchir, il lui dit [encore] : nous avons appris : « Ceux qui sont redevables d’évaluations, on prend des gages sur eux ; ceux qui sont redevables de sacrifices expiatoires et de sacrifices de culpabilité, on ne prend pas de gages sur eux. » Ceux qui sont redevables de rançons, qu’en est-il ?
אדיתיב וקא מעיין בה א"ל תנן חייבי ערכין ממשכנין אותן חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן חייבי כופרין מאי
Puisque c’est une expiation, est-ce semblable au sacrifice expiatoire et au sacrifice de culpabilité, [en sorte que la chose] lui pèse et qu’il n’est pas besoin de prendre des gages sur lui ? Ou peut-être, puisque c’est à son prochain qu’il doit la donner, c’est [une obligation] pécuniaire et non envers le Très-Haut, [la chose] ne lui pèse pas et il faut prendre des gages sur lui ?
כיון דכפרה הוא כחטאת ואשם דמי מחמר חמיר עילויה ולא בעי משכוניה או דלמא כיון דלחבריה הוא דבעי מיתבא ליה ממונא הוא ולא לגבוה הוא ולא חמיר עליה ובעי משכוניה
Ou encore, puisque lui n’a pas péché et que ce sont ses biens qui ont causé le dommage, la chose ne lui pèse pas et il faut prendre des gages sur lui ?
אי נמי כיון דהוא לא חטא וממוניה הוא דאזיק לא חמיר מילתא עילויה ובעי משכוניה
Nos maîtres ont enseigné : [si quelqu’un] l’a emprunté le tenant pour inoffensif, et qu’il s’est révélé averti, le propriétaire paie la moitié du dommage et l’emprunteur paie la moitié du dommage.
ת"ר שאלו בחזקת תם ונמצא מועד בעלים משלמין חצי נזק ושואל משלם חצי נזק
S’il est devenu averti chez l’emprunteur et que celui-ci l’a rendu au propriétaire, le propriétaire paie la moitié du dommage et l’emprunteur est exempt de tout.
הועד בבית שואל והחזירו לבעלים בעלים משלמין חצי נזק ושואל פטור מכלום
Le maître a dit : « [Si quelqu’un] l’a emprunté le tenant pour inoffensif, et qu’il s’est révélé averti, le propriétaire paie la moitié du dommage et l’emprunteur la moitié du dommage. » Mais pourquoi ? Qu’il lui dise : « C’est un bœuf que j’ai emprunté, je n’ai pas emprunté un lion ! »
אמר מר שאלו בחזקת תם ונמצא מועד בעלים משלמין חצי נזק ושואל חצי נזק ואמאי לימא ליה תורא שאילי אריא לא שאילי
Parce que [le propriétaire] peut lui dire : « En fin de compte, s’il était inoffensif, tu aurais dû payer la moitié du dommage ; maintenant aussi, va payer la moitié du dommage. »
משום דא"ל סוף סוף אי תם הוה פלגא נזקא בעית שלומי השתא נמי זיל שלים פלגא נזקא
Original : Bava Kamma 40a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.