« S’il était inoffensif, j’aurais avoué et je me serais exempté ! »
אם תם הוה מודינא ומפטרינא
Bava kama 40b בבא קמא
Structure du débat :Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et même selon celui qui dit que la moitié du dommage est [une compensation] pécuniaire, qu’il lui dise : « S’il était inoffensif, je l’aurais fait fuir dans le marais ! »
ואפילו למ"ד פלגא נזקא ממונא נימא ליה אי תם הוא הוה מעריקנא ליה לאגמא
De quoi traitons-nous donc ici ? Par exemple, du cas où le tribunal a devancé [l’emprunteur] et l’a saisi.
אלא הכא במאי עסקינן כגון דאקדים בי דינא ותפסיה
S’il en est ainsi, pourquoi le propriétaire paie-t-il la moitié du dommage ? Qu’il lui dise : « Tu as fait saisir mon bœuf par la main de quelqu’un avec qui je ne peux pas plaider ! » Parce qu’il [l’emprunteur] peut lui dire : « Si je te l’avais rendu, ne te l’aurait-on pas pris ? »
אי הכי בעלים אמאי משלמים חצי נזק נימא ליה אתפסתיה לתוראי בידא מאן דלא מצינא לאשתעויי דינא בהדיה משום דא"ל אי אהדרתיה ניהלך לאו מינך הוו שקלי ליה
Qu’il lui dise : « Si tu me l’avais rendu, je l’aurais fait fuir dans le marais ! » Parce qu’il peut lui dire : « En fin de compte, ne se serait-on pas fait payer sur les meilleurs biens ? »
ונימא ליה אי אהדרתיה ניהליה הוה מעריקנא ליה לאגמא משום דא"ל סוף סוף לאו מעלייה הוו משתלמי
Cela va là où il a des biens ; là où il n’a pas de biens, que peut-on dire ?
הניחא היכא דאית ליה נכסי היכא דלית ליה נכסי מאי איכא למימר
Parce qu’il peut lui dire : « De même que je suis engagé envers toi, de même je suis engagé envers cet autre », en vertu [de la règle] de Rabbi Natan.
משום דא"ל כי היכא דמשתעבדנא לדידך הכי נמי משתעבדנא להאיך מדר' נתן
Car il est enseigné : Rabbi Natan dit : d’où [sait-on que si] quelqu’un réclame un mané à son prochain, et que ce prochain [réclame un mané] à un autre, d’où [sait-on] qu’on le retire de celui-ci et qu’on le donne à celui-là ? L’Écriture dit : « Et il le donnera à celui envers qui il est coupable » (Nb 5, 7).
דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין שמוציאין מזה ונותנים לזה ת"ל (במדבר ה, ז) ונתן לאשר אשם לו
« S’il est devenu averti chez l’emprunteur et que celui-ci l’a rendu au propriétaire, le propriétaire paie la moitié du dommage et l’emprunteur est exempt de tout. »
הועד בבית שואל והחזירו לבעלים בעלים משלמין חצי נזק ושואל פטור מכלום
[Selon] la fin, le changement de domaine modifie [le statut] ; [selon] le début, le changement de domaine ne modifie pas [le statut] !
סיפא רשות משנה רישא רשות אינה משנה
Rabbi Yo’hanan a dit : c’est une [baraïta] brisée : celui qui a enseigné ceci n’a pas enseigné cela.
א"ר יוחנן תברא מי ששנה זו לא שנה זו
Rabba a dit : de ce que [selon] le début le changement de domaine ne modifie pas [le statut], [selon] la fin aussi le changement de domaine ne modifie pas [le statut] ; et la raison de la fin est que [le propriétaire] peut lui dire : « Il n’est pas en ton pouvoir de rendre mon bœuf averti. »
רבה אמר מדרישא רשות אינה משנה סיפא נמי רשות אינה משנה וסיפא היינו טעמא משום דא"ל לאו כל כמינך דמייעדת ליה לתוראי
Rav Papa a dit : de ce que [selon] la fin le changement de domaine modifie [le statut], [selon] le début aussi le changement de domaine modifie [le statut] ; et la raison du début est que, partout où il va, son propriétaire [reste responsable] de lui.
רב פפא אמר מדסיפא רשות משנה רישא נמי רשות משנה ורישא היינו טעמא משום דכל מקום שהולך שם בעליו עליו:
« Le bœuf du stade n’est pas passible de mort », etc. Il leur a été demandé : qu’en est-il à l’égard de l’autel ?
שור האצטדין אינו חייב מיתה [וכו']: איבעיא להו מהו לגבי מזבח
Rav a dit : il est apte ; et Chmouel a dit : il est inapte. Rav a dit qu’il est apte : il est contraint. Et Chmouel a dit qu’il est inapte : une transgression a été commise par son moyen.
רב אמר כשר ושמואל אמר פסול רב אמר כשר אנוס הוא ושמואל אמר פסול הרי נעבד בו עבירה
On objecta : « Du bétail » (Lv 1, 2) — pour exclure celui qui a eu commerce [avec un humain] et celui avec qui on a eu commerce ; « du gros bétail » — pour exclure l’animal adoré ; « du petit bétail » — pour exclure l’animal réservé [à l’idolâtrie] ; « et du petit bétail » — pour exclure l’encorneur.
מיתיבי (ויקרא א, ב) מן הבהמה להוציא את הרובע ואת הנרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח
Rabbi Chimon a dit : si l’on a mentionné celui qui a eu commerce, pourquoi mentionner l’encorneur ? Et si l’on a mentionné l’encorneur, pourquoi mentionner celui qui a eu commerce ?
אמר רבי שמעון אם נאמר רובע למה נאמר נוגח ואם נאמר נוגח למה נאמר רובע
Parce qu’il y a chez celui qui a eu commerce [une particularité] qu’il n’y a pas chez l’encorneur, et il y a chez l’encorneur [une particularité] qu’il n’y a pas chez celui qui a eu commerce.
מפני שיש ברובע שאין בנוגח ויש בנוגח שאין ברובע
Pour celui qui a eu commerce, [la Torah] a traité la contrainte comme le plein gré ; pour l’encorneur, elle n’a pas traité la contrainte comme le plein gré. L’encorneur paie la rançon ; celui qui a eu commerce ne paie pas la rançon. C’est pourquoi il a fallu mentionner celui qui a eu commerce et il a fallu mentionner l’encorneur.
רובע עשה בו אונס כרצון נוגח לא עשה בו אונס כרצון נוגח משלם כופר רובע אינו משלם את הכופר לפיכך הוצרך לומר רובע והוצרך לומר נוגח
On enseigne en tout cas : « Pour celui qui a eu commerce, elle a traité la contrainte comme le plein gré ; pour l’encorneur, elle n’a pas traité la contrainte comme le plein gré. » Pour quelle règle ? N’est-ce pas pour le sacrifice ?
קתני מיהת רובע עשה בו אונס כרצון נוגח לא עשה בו אונס כרצון למאי הלכתא לאו לקרבן
Non : pour la mise à mort.
לא לקטלא
C’est aussi logique, car si tu disais [qu’il s’agit] du sacrifice, [quand on dit que] pour l’encorneur elle n’a pas traité la contrainte comme le plein gré, n’est-ce pas sa propre contrainte qui est visée et n’est-ce pas son propre gré qui est visé ? N’est-ce donc pas pour la mise à mort ?
הכי נמי מסתברא דאי אמרת לקרבן נוגח לא עשה בו אונס כרצון לאו אונס דידיה כתיב ולאו רצון דידיה כתיב אלא לאו לקטלא:
Le maître a dit : « L’encorneur paie la rançon ; celui qui a eu commerce ne paie pas la rançon. » Quel est le cas ? Si l’on dit qu’il a eu commerce [avec une femme] et l’a tuée, quelle différence pour moi qu’il l’ait tuée avec la corne ou qu’il l’ait tuée par le commerce ?
אמר מר נוגח משלם את הכופר רובע אינו משלם את הכופר ה"ד אילימא דרבעה וקטלה מה לי קטלה בקרנא מה לי קטלה ברביעה
Mais [si c’est le cas] où il a eu commerce et ne l’a pas tuée, s’il ne paie pas la rançon, c’est parce qu’il ne l’a pas tuée !
ואלא דרבעה ולא קטלה האי דלא משלם כופר משום דלא קטלה הוא
Abayé a dit : en réalité, [c’est le cas] où il a eu commerce et ne l’a pas tuée, et on l’a amené au tribunal et on l’a mis à mort. Tu aurais pu dire
אמר אביי לעולם דרבעה ולא קטלה דאתיוה לבי דינא וקטלוה מהו דתימא
Original : Bava Kamma 40b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.