et enseigne : « elle l’acquiert ».
ותני זכתה
Bava kama 49b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Halakha 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Dirons-nous que c’est [une controverse de] Tannaïm ? Une fille d’Israël mariée à un converti, qui est devenue enceinte de lui, et [quelqu’un] l’a blessée du vivant du converti : il donne le prix des enfants au converti ; après la mort du converti, une [baraïta] enseigne qu’il est passible et une autre enseigne qu’il est exempt. N’est-ce pas [une controverse de] Tannaïm ? Pour Rabba, c’est certainement [une controverse de] Tannaïm ; mais pour Rav ’Hisda, dirons-nous que c’est [une controverse de] Tannaïm ?
לימא כתנאי בת ישראל שנשאת לגר ונתעברה ממנו וחבל בה בחיי הגר נותן דמי ולדות לגר לאחר מיתת הגר תני חדא חייב ותני חדא פטור מאי לאו תנאי נינהו לרבה ודאי תנאי היא אלא לרב חסדא מי לימא תנאי היא
Ce n’est pas difficile : celle-ci est des Sages, celle-là de Rabban Chimon ben Gamliel.
ל"ק הא רבנן הא רשב"ג
Si c’est Rabban Chimon ben Gamliel, pourquoi précisément après la mort ? Même de son vivant elle a [une part] ! De son vivant elle en a la moitié ; après la mort, le tout.
אי רשב"ג מאי אריא לאחר מיתה אפי' מחיים נמי אית לה פלגא מחיים אית לה פלגא לאחר מיתה כוליה
Et si tu veux, dis : l’une et l’autre sont de Rabban Chimon ben Gamliel : ici, pour la plus-value des enfants ; là, pour le prix des enfants.
ואיבעית אימא הא והא רשב"ג כאן בשבח ולדות כאן בדמי ולדות
On objecta : que de la plus-value des enfants on déduise le prix des enfants, et que de Rabban Chimon ben Gamliel on déduise [l’avis] des Sages !
אמרי משבח ולדות לישמע דמי ולדות ומדרשב"ג לישמע לרבנן
On répondit : non : la plus-value des enfants, à laquelle elle a part, elle l’acquiert en totalité ; le prix des enfants, auquel elle n’a aucune part, elle ne l’acquiert pas du tout.
אמרי לא שבח ולדות דשייכא ידה בגוייהו זכיא בהו בכולהו דמי ולדות דלא שייכא ידה בגוייהו לא זכיא בהו כלל:
Rav Yeiva l’Ancien demanda à Rav Na’hman : celui qui prend possession des titres [de créance] d’un converti, qu’en est-il ? Celui qui prend possession d’un titre a en vue le terrain ; or du terrain il n’a pas pris possession ; et le titre non plus il ne l’a pas acquis, car il n’avait pas en vue le titre. Ou peut-être avait-il aussi en vue le titre ?
בעי מיניה רב ייבא סבא מר"נ המחזיק בשטרותיו של גר מהו מאן דמחזיק בשטרא אדעתיה דארעא הוא דמחזיק ובארעא הא לא אחזיק ושטרא נמי לא קנה דלאו דעתיה אשטרא או דלמא דעתיה נמי אשטרא
Il lui dit : que mon maître réponde : en a-t-il besoin pour boucher l’ouverture de sa fiole ? Il lui dit : oui, pour boucher, pour boucher.
א"ל עני מורי וכי לצור ע"פ צלוחיתו הוא צריך א"ל לצור ולצור
Rabba a dit : le gage d’un Israélite entre les mains d’un converti ; le converti est mort, et un autre Israélite est venu et en a pris possession : on le lui retire. Pour quelle raison ? Puisque le converti est mort, son droit sur le gage s’est éteint.
אמר רבה משכונו של ישראל ביד גר ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו מוציאין אותו מידו מ"ט כיון דמית ליה גר פקע ליה שעבודיה
Le gage d’un converti entre les mains d’un Israélite ; le converti est mort, et un autre Israélite est venu et en a pris possession : celui-ci acquiert à concurrence de son argent, et celui-là acquiert le reste.
משכונו של גר ביד ישראל ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה את השאר
Mais pourquoi ? Que sa cour le lui fasse acquérir, car Rabbi Yossé bar ’Hanina n’a-t-il pas dit : la cour d’un homme acquiert pour lui à son insu ?
ואמאי תקני ליה חצירו דהאמר רבי יוסי בר חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו
On répondit : nous traitons ici du cas où il n’est pas là : chaque fois que lui-même, s’il voulait acquérir, le pourrait, sa cour aussi acquiert pour lui ; chaque fois que lui-même, s’il voulait acquérir, ne le pourrait pas, sa cour non plus n’acquiert pas.
אמרי הכא במאי עסקינן דליתיה כל היכא דאיתא לדידיה דאי בעי מקני [מצי] קני קניא ליה [נמי] חצירו כל היכא דליתיה לדידיה דאי בעי הוא למיקני לא מצי קני חצירו נמי לא קניא
Et la halakha est : s’il n’est pas dans sa cour, il n’acquiert pas.
והלכתא דליתיה בחצירו דלא קנה:
MICHNA: Celui qui creuse une fosse dans le domaine privé et l’ouvre sur le domaine public, ou dans le domaine public et l’ouvre sur le domaine privé, ou dans le domaine privé et l’ouvre sur un autre domaine privé, est passible.
מתני׳ החופר בור ברה"י ופתחו לרה"ר או ברה"ר ופתחו לרה"י ברה"י ופתחו לרה"י אחר חייב:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : celui qui creuse une fosse dans le domaine privé et l’ouvre sur le domaine public (dans le domaine public et l’ouvre sur le domaine privé) est passible, et c’est la fosse dont parle la Torah : paroles de Rabbi Yichmaël. Rabbi Akiva dit : [s’il] a abandonné son domaine sans abandonner sa fosse, c’est la fosse dont parle la Torah.
גמ׳ ת"ר החופר בור ברה"י ופתחו לרה"ר (ברה"ר ופתחו לרה"י) חייב וזהו בור האמור בתורה דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו זהו בור האמור בתורה
Rabba a dit : pour une fosse dans le domaine public, tous admettent qu’il est passible. Pour quelle raison ? Le verset dit : « si un homme ouvre… ou si un homme creuse » (Ex 21, 33) : s’il est passible pour avoir ouvert, pour avoir creusé, à plus forte raison ! C’est plutôt [pour enseigner] que c’est par le fait d’ouvrir et par le fait de creuser que [l’obligation] lui incombe. Ils ne sont en désaccord que
אמר רבה בבור ברה"ר כ"ע לא פליגי דמיחייב מ"ט אמר קרא (שמות כא, לג) כי יפתח וכי יכרה אם על פתיחה חייב על כרייה לא כל שכן אלא שעל עסקי פתיחה ועל עסקי כרייה באה לו לא נחלקו אלא
Original : Bava Kamma 49b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.