Structure du débat :Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
sur une fosse dans son propre domaine : Rabbi Akiva pense que pour une fosse dans son domaine aussi il est passible, car il est écrit : « le propriétaire de la fosse » (Ex 21, 34) : c’est d’une fosse qui a un propriétaire que parle le Miséricordieux.
בבור ברשותו ר"ע סבר בור ברשותו נמי חייב דכתיב (שמות כא, לד) בעל הבור בבור דאית ליה בעלים קאמר רחמנא
Mais alors, que signifie « c’est la fosse dont parle la Torah », que dit Rabbi Akiva ? C’est la fosse par laquelle l’Écriture a commencé en premier [à traiter] des paiements.
אלא מאי זהו בור האמור בתורה דקאמר ר"ע זהו בור שפתח בו הכתוב תחלה לתשלומין
Et Rav Yossef a dit : pour une fosse dans le domaine privé, tous admettent qu’il est passible. Pour quelle raison ? Le Miséricordieux a dit « le propriétaire de la fosse » : nous traitons d’une fosse qui a un propriétaire.
ורב יוסף אמר בבור ברה"י כולי עלמא לא פליגי דמחייב מאי טעמא בעל הבור אמר רחמנא בבור דאית ליה בעלים עסקינן
Ils sont en désaccord sur une fosse dans le domaine public : Rabbi Yichmaël pense que pour une fosse dans le domaine public aussi il est passible, car il est écrit « si un homme ouvre… ou si un homme creuse » : s’il est passible pour avoir ouvert, pour avoir creusé, à plus forte raison ! C’est plutôt [pour enseigner] que c’est par le fait d’ouvrir et par le fait de creuser que [l’obligation] lui incombe.
כי פליגי בבור ברה"ר רבי ישמעאל סבר בור ברה"ר נמי חייב דכתיב כי יפתח וכי יכרה אם על פתיחה חייב על כרייה לא כ"ש אלא שעל עסקי פתיחה ועל עסקי כרייה באה לו
Et Rabbi Akiva ? Ces [deux expressions] sont nécessaires : car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « si un homme ouvre », j’aurais dit : c’est pour celui qui ouvre qu’il suffit de couvrir ; mais à celui qui creuse, il ne suffit pas de couvrir, il faut qu’il la comble.
ור"ע הנהו מיצרך צריכי דאי כתב רחמנא כי יפתח הוה אמינא פותח הוא דסגי ליה בכסוי כורה לא סגי ליה בכסוי עד דטאים ליה
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « si un homme creuse », j’aurais dit : c’est le creusement qui exige une couverture, parce qu’il a fait un acte ; mais celui qui ouvre, qui n’a pas fait d’acte, dis qu’il n’a même pas besoin de couvrir. Il nous enseigne [qu’il n’en est rien].
ואי כתב רחמנא כי יכרה הוה אמינא כרייה הוא דבעי כסוי משום דעבד מעשה אבל פותח דלא עבד מעשה אימא כסוי נמי לא בעי קמ"ל
Mais alors, que signifie « c’est la fosse dont parle la Torah », que dit Rabbi Yichmaël ? C’est la fosse par laquelle l’Écriture a commencé en premier [à traiter] des dommages.
ואלא מאי זהו בור האמור בתורה דקאמר ר' ישמעאל זהו בור שפתח בו הכתוב תחלה לניזקין
On objecta : celui qui creuse une fosse dans le domaine public et l’ouvre sur le domaine privé est exempt, bien qu’il n’ait pas le droit de faire cela, car on ne fait pas de cavité sous le domaine public.
מיתיבי החופר בור ברה"ר ופתחו לרה"י פטור ואף על פי שאינו רשאי לעשות כן לפי שאין עושין חלל תחת רה"ר
Celui qui creuse des fosses, des fossés et des grottes dans le domaine privé et les ouvre sur le domaine public est passible ; et celui qui creuse des fosses dans un domaine privé contigu au domaine public, comme ceux qui creusent pour des fondations, est exempt. Et Rabbi Yossé bar Rabbi Yehouda rend passible, à moins qu’il ne fasse une cloison de dix [palmes], ou qu’il ne s’éloigne de quatre palmes de l’endroit où passent les pieds des hommes et de l’endroit où passent les pieds des bêtes.
החופר בורות שיחין ומערות ברשות היחיד ופתחו לרה"ר חייב והחופר בורות ברה"י הסמוכה לרשות הרבים כגון אלו החופרים לאושין פטור ור' יוסי בר' יהודה מחייב עד שיעשה מחיצה עשרה או עד שירחיק ממקום דריסת רגלי אדם וממקום דריסת רגלי בהמה ארבעה טפחים
Rav Achi a dit : maintenant que tu l’as expliquée, pour Rav Yossef, comme l’avis de tous, pour Rabba non plus ne l’explique pas comme [une controverse de] Tannaïm :
אמר רב אשי השתא דאוקימתא לרב יוסף לדברי הכל לרבה נמי לא תוקמה כתנאי
puisque le début est de Rabbi Yichmaël, la fin aussi est de Rabbi Yichmaël ; et la raison est que c’est pour des fondations ; donc, si ce n’est pas pour des fondations, il est passible : par exemple, s’il a élargi [la fosse] en direction du domaine public.
מדרישא ר' ישמעאל סיפא נמי ר' ישמעאל וטעמא דלאושין הא לאו לאושין חייב כגון דארווח ארווחי לרה"ר
On objecta : celui qui creuse une fosse dans le domaine privé et l’ouvre sur le domaine public est passible ; dans un domaine privé contigu au domaine public, il est exempt. Cela se comprend selon Rabba : tout est de Rabbi Yichmaël ; mais selon Rav Yossef, le début se comprend : c’est Rabbi Yichmaël ; mais la fin, de qui est-elle ? Ni de Rabbi Yichmaël ni de Rabbi Akiva !
מיתיבי החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרה"ר חייב ברה"י הסמוכה לרה"ר פטור בשלמא לרבה כולה ר' ישמעאל היא אלא לרב יוסף בשלמא רישא רבי ישמעאל אלא סיפא מני לא ר' ישמעאל ולא ר"ע
Les Sages ont enseigné : s’il a creusé, ouvert et remis [la fosse] au public, il est exempt ; s’il a creusé, ouvert et ne l’a pas remise au public, il est passible. Et telle était la coutume de Ne’hounia, le creuseur de fosses, de fossés et de grottes : il creusait, ouvrait et remettait au public. Et lorsque les Sages l’apprirent, ils dirent : celui-ci a accompli cette halakha. Cette halakha et rien d’autre ? Dis plutôt : même cette halakha.
ת"ר חפר ופתח ומסר לרבים פטור חפר ופתח ולא מסר לרבים חייב וכן מנהגו של נחוניא חופר בורות שיחין ומערות שהיה חופר ופותח ומוסר לרבים וכששמעו חכמים בדבר אמרו קיים זה הלכה זו הלכה זו ותו לא אלא אימא אף הלכה זו:
Les Sages ont enseigné : il arriva que la fille de Ne’hounia, le creuseur de fossés, tomba dans une grande fosse. On vint en informer Rabbi ’Hanina ben Dossa. À la première heure, il leur dit : « Tout va bien. » À la deuxième, il leur dit : « Tout va bien. » À la troisième, il leur dit : « Elle est remontée. »
תנו רבנן מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה
On lui demanda [à elle] : « Qui t’a remontée ? » Elle leur dit : « Un bélier s’est présenté à moi, et un vieillard le conduisait. » Ils lui dirent [à lui] : « Es-tu prophète ? » Il leur dit : « Je ne suis pas prophète, et je ne suis pas fils de prophète » (Am 7, 14) ; mais voici ce que je me suis dit : la chose pour laquelle ce juste s’est donné de la peine, sa descendance y trébucherait-elle ? »
אמרו לה מי העלך אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו
Rabbi A’ha a dit : malgré cela, son fils mourut de soif, car il est dit : « et autour de Lui, la tempête fait rage (nis’ara) » (Ps 50, 3) : cela enseigne que le Saint, béni soit-Il, est exigeant envers ceux qui L’entourent, même à l’épaisseur d’un cheveu (sa’ara). Rabbi Ne’hounia[le déduit] d’ici : « Dieu redoutable dans le conseil des saints, grand et terrible pour tous ceux qui L’entourent » (Ps 89, 8).
אמר רבי אחא אף על פי כן מת בנו בצמא שנאמר (תהלים נ, ג) וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה ר' נחוניא אמר מהכא (תהלים פט, ח) אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו
Rabbi ’Hanina a dit : quiconque dit que le Saint, béni soit-Il, est laxiste, sa vie sera livrée à l’abandon, car il est dit : « Le Rocher, Son œuvre est parfaite, car toutes Ses voies sont justice » (Dt 32, 4). Rabbi ’Hana, et certains disent Rabbi Chmouel bar Na’hmani, a dit : que signifie ce qui est écrit :
אמר ר' חנינא כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו שנאמר (דברים לב, ד) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א"ר חנא ואיתימא ר' שמואל בר נחמני מאי דכתיב
Original : Bava Kamma 50a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.