« lent à la colère (erekh appayim) » (Ex 34, 6) ? Il n’est pas écrit erekh af : [cela signifie] lent à la colère envers les justes et envers les méchants.
(שמות לד, ו) ארך אפים ולא כתיב ארך אף ארך אפים לצדיקים ולרשעים:
Bava kama 50b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 3Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les Sages ont enseigné : on ne doit pas ôter les pierres de son domaine [pour les jeter] dans le domaine public. Il arriva qu’un homme ôtait les pierres de son domaine [et les jetait] dans le domaine public ; un homme pieux le trouva et lui dit : « Vaurien ! pourquoi ôtes-tu les pierres d’un domaine qui n’est pas à toi vers un domaine qui est à toi ? » L’autre se moqua de lui.
ת"ר לא יסקל אדם מרשותו לרה"ר מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרה"ר ומצאו חסיד אחד אמר לו ריקה מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך לגלג עליו
Quelque temps après, il dut vendre son champ ; il marchait dans ce domaine public et trébucha sur ces pierres. Il dit : « Il m’a bien dit, cet homme pieux : pourquoi ôtes-tu les pierres d’un domaine qui n’est pas à toi vers un domaine qui est à toi ? »
לימים נצרך למכור שדהו והיה מהלך באותו רה"ר ונכשל באותן אבנים אמר יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך:
MICHNA: Celui qui creuse une fosse dans le domaine public, et un bœuf ou un âne y tombe, est passible. Qu’il creuse une fosse, un fossé, une grotte, des tranchées ou des entailles, il est passible. S’il en est ainsi, pourquoi est-il dit « fosse » ? De même qu’une fosse a de quoi tuer, [soit] dix palmes, de même tout ce qui a de quoi tuer, [soit] dix palmes. S’ils avaient moins de dix palmes, et qu’un bœuf ou un âne y est tombé et est mort, il est exempt ; et s’il s’y est blessé, il est passible.
מתני׳ החופר בור ברה"ר ונפל לתוכו שור או חמור חייב אחד החופר בור שיח ומערה חריצין ונעיצין חייב א"כ למה נאמר בור מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב:
GUEMARA: Rav a dit : la fosse pour laquelle la Torah a rendu passible, c’est pour ses vapeurs [étouffantes] et non pour le choc. Il pense donc que, pour le choc, c’est le sol de la terre qui lui cause le dommage.
גמ׳ אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו אלמא קסבר חבטה קרקע עולם הוא דמזקא ליה
Et Chmouel a dit : pour ses vapeurs, et à plus forte raison pour le choc. Et si tu dis que la Torah a parlé du choc et non des vapeurs, la Torah a témoigné au sujet de la fosse, même si elle est pleine de flocons de laine.
ושמואל אמר להבלו וכ"ש לחבטו וא"ת לחבטו אמרה תורה ולא להבלו התורה העידה על הבור ואפילו מלא ספוגין של צמר
Quelle différence y a-t-il entre eux ? La différence est lorsqu’il a fait une élévation dans le domaine public : selon Rav, pour l’élévation il n’est pas passible ; selon Chmouel, pour l’élévation aussi il est passible.
מאי בינייהו איכא בינייהו דעבד גובה ברה"ר לרב אגובה לא מיחייב לשמואל אגובה נמי מיחייב
Quelle est la raison de Rav ? Le verset dit « et qu’il y tombe » : il faut qu’il tombe à la manière d’une chute. Et selon Chmouel, « et qu’il tombe » implique de n’importe quelle manière.
מ"ט דרב דאמר קרא ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהו משמע
Nous avons appris : s’il en est ainsi, pourquoi est-il dit « fosse » ? De même qu’une fosse a de quoi tuer, [soit] dix palmes, de même tout ce qui a de quoi tuer, [soit] dix palmes. Cela se comprend selon Chmouel : « de même tout » vient inclure l’élévation ; mais selon Rav, « de même tout » vient inclure quoi ?
תנן א"כ למה נאמר בור מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים בשלמא לשמואל אף כל לאתויי גובה אלא לרב אף כל לאתויי מאי
À inclure les tranchées et les entailles. Mais les tranchées et les entailles, il les enseigne explicitement ! Il les enseigne, puis il explique.
לאתויי חריצין ונעיצין חריצין ונעיצין בהדיא קתני להו תני והדר מפרש
Et tous ces [cas] qu’il enseigne, pourquoi en ai-je besoin ? C’est nécessaire : car s’il avait enseigné [seulement] la fosse, j’aurais dit : c’est une fosse de dix qui a des vapeurs, parce qu’elle est étroite et ramassée ; mais un fossé, qui est long, dis qu’à dix il n’a pas de vapeurs.
והני כולהו דקתני למה לי צריכא דאי תנא בור הוה אמינא בור עשרה הוא דאית ביה הבלא משום דקטין וכריכא אבל שיח דאריך אימא בעשרה לית ביה הבלא
Et s’il avait enseigné le fossé, j’aurais dit : c’est un fossé de dix qui a des vapeurs, parce qu’il est étroit ; mais une grotte, qui est carrée, dis qu’à dix elle n’a pas de vapeurs.
ואי תנא שיח הוה אמינא שיח עשרה הוא דאית ביה הבלא משום דקטין אבל מערה דמרבעא אימא בעשרה לית בה הבלא
Et s’il avait enseigné la grotte, j’aurais dit : c’est une grotte de dix qui a des vapeurs, parce qu’elle est couverte ; mais les tranchées, qui ne sont pas couvertes, dis qu’à dix elles n’ont pas de vapeurs.
ואי תני מערה הוה אמינא מערה בעשרה הוא דאית בה הבלא משום דמטללא אבל חריצין דלא מטללי אימא בעשרה לית בהו הבלא
Et s’il avait enseigné les tranchées, j’aurais dit : ce sont les tranchées de dix qui ont des vapeurs, parce qu’elles ne sont pas plus larges en haut qu’en bas ; mais les entailles, qui sont plus larges en haut qu’en bas, dis qu’à dix elles n’ont pas de vapeurs. Il nous enseigne [qu’il n’en est rien].
ואי תנא חריצין הוה אמינא חריצין עשרה הוא דאית בהו הבלא משום דלית בהו רויחא מלעיל טפי מתתאי אבל נעיצין דרויחי מלעיל טפי מתתאי אימא בעשרה לית בהו הבלא קמ"ל:
Nous avons appris : s’ils avaient moins de dix palmes, et qu’un bœuf ou un âne y est tombé et est mort, il est exempt ; et s’il s’y est blessé, il est passible. Un bœuf ou un âne y est tombé et est mort, il est exempt : pour quelle raison ? N’est-ce pas parce qu’il n’y a pas de choc ?
תנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ"ט לאו משום דלית ביה חבטה
Non, parce qu’il n’y a pas de vapeurs. S’il en est ainsi, « s’il s’y est blessé, il est passible » : mais il n’y a pas de vapeurs ! On répondit : il n’y a pas de vapeurs [suffisantes] pour la mort, mais il y a des vapeurs pour les dommages.
לא משום דלית ביה הבלא אי הכי אם הוזק בו חייב הא לית ביה הבלא אמרי אין הבלא למיתה ויש הבלא לנזקין
Un certain bœuf tomba dans une rigole des puiseurs d’eau ; son propriétaire l’égorgea ; Rav Na’hman le déclara tréfa.
ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה רב נחמן
Rav Na’hman a dit : si le propriétaire de ce bœuf avait pris un kav de farine et était allé apprendre à la maison d’étude [la règle] : « s’il a survécu vingt-quatre heures, il est valide », je n’aurais pas fait perdre ce bœuf qui vaut bien des kav. Rav Na’hman pense donc qu’il y a un choc [dangereux] à moins de dix.
אמר רב נחמן אי שקיל מריה דהאי תורא קבא דקמחא ואזל תנא בי מדרשא אם שהתה מעת לעת כשירה לא אפסדיה לתורא דשוה כמה קבי אלמא קסבר ר"נ יש חבטה בפחות מעשרה
Rava objecta à Rav Na’hman : s’ils avaient moins de dix palmes, et qu’un bœuf ou un âne y est tombé et est mort, il est exempt. Pour quelle raison ? N’est-ce pas parce qu’il n’y a pas de choc ?
איתיביה רבא לרב נחמן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מאי טעמא לאו משום דלית ביה חבטה
Original : Bava Kamma 50b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.