d’un mur délabré.
בכותל רעוע
Bava kama 56a בבא קמא
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le maître a dit : « Celui qui courbe les blés sur pied de son prochain devant un incendie. » De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit que [le feu] l’atteint par un vent ordinaire, il devrait être redevable aussi selon les lois humaines ! Il s’agit plutôt [du cas où le feu] l’atteint par un vent inhabituel.
אמר מר הכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה היכי דמי אילימא דמטיא ליה ברוח מצויה בדיני אדם נמי נחייב אלא דמטיא ברוח שאינה מצויה
Et Rav Achi dit : Il a été dit [« courber » au sens de] « cacher » : parce qu’il les a rendus cachés au feu.
ורב אשי אמר טמון אתמר משום דשויה טמון באש:
Le maître a dit : « Celui qui engage de faux témoins. » De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit : pour lui-même, il doit payer de l’argent, et il devrait être redevable aussi selon les lois humaines ! [Il s’agit] plutôt [de faux témoins engagés] pour son prochain.
אמר מר השוכר עדי שקר ה"ד אילימא לנפשיה ממונא בעי שלומי ובדיני אדם נמי ניחייב אלא לחבריה
« Et celui qui connaît un témoignage en faveur de son prochain et ne témoigne pas pour lui. » De quoi traitons-nous ? Si l’on dit : de deux [témoins], c’est évident, c’est [une obligation] de la Torah : « s’il ne le déclare pas, il portera sa faute » (Lv 5, 1) !
והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו במאי עסקינן אילימא בבי תרי פשיטא דאורייתא הוא (ויקרא ה, א) אם לא יגיד ונשא עונו
[Il s’agit] plutôt d’un seul [témoin].
אלא בחד
N’y en a-t-il pas d’autres ? Or il y a – (moyen mnémotechnique : celui qui fait, avec poison, et l’émissaire, son prochain, s’est brisée) – celui qui fait un travail avec l’eau de purification ou avec la vache rousse de purification : il est exempt selon les lois humaines et redevable selon les lois du Ciel.
ותו ליכא והאיכא (סימן העושה בסם ושליח חבירו נשבר) העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים
Et il y a celui qui place un poison mortel devant l’animal de son prochain : il est exempt selon les lois humaines et redevable selon les lois du Ciel.
והאיכא הנותן סם המות בפני בהמת חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים
Et il y a celui qui envoie le feu par l’intermédiaire d’un sourd-muet, d’un aliéné ou d’un mineur : il est exempt selon les lois humaines et redevable selon les lois du Ciel.
והאיכא השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים
Et il y a celui qui effraie son prochain : il est exempt selon les lois humaines et redevable selon les lois du Ciel.
והאיכא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים
Et il y a [le cas où] sa cruche s’est brisée dans le domaine public et qu’il ne l’a pas enlevée, [ou que] son chameau est tombé et qu’il ne l’a pas relevé : Rabbi Meïr le déclare redevable de leurs dommages, et les Sages disent : il est exempt selon les lois humaines et redevable selon les lois du Ciel.
והאיכא נשברה כדו ברה"ר ולא סלקה נפלה גמלו ולא העמידה ר"מ מחייב בהזיקן וחכ"א פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים
Oui, en effet, il y en a beaucoup, mais ceux-là lui étaient nécessaires : on aurait pu dire qu’il ne soit pas redevable même selon les lois du Ciel ; il nous apprend [que si].
אין מיהא איכא טובא והני אצטריכא ליה מהו דתימא בדיני שמים נמי לא ליחייב קמ"ל
Celui qui fait une brèche dans une clôture devant l’animal de son prochain : on aurait pu dire que, puisque [le mur] était destiné à être démoli, qu’a-t-il fait ? Qu’il ne soit pas redevable même selon les lois du Ciel ; il nous apprend [que si].
הפורץ גדר בפני בהמת חבירו מהו דתימא כיון דלמסתריה קאי מה עביד בדיני שמים נמי לא ליחייב קמ"ל
Celui qui courbe les blés sur pied de son prochain aussi : on aurait pu dire qu’il peut dire : Savais-je donc qu’un vent inhabituel allait venir ? Et qu’il ne soit pas redevable même selon les lois du Ciel ; il nous apprend [que si].
הכופף קמתו של חבירו נמי מהו דתימא לימא מי הוה ידענא דאתיא רוח שאינה מצויה ובדיני שמים נמי לא ליחייב קמ"ל
Et selon Rav Achi, qui dit qu’il a été dit [au sens de] « cacher », on aurait pu dire qu’il peut dire : Moi, je te les ai couverts [pour les protéger], et qu’il ne soit pas redevable même selon les lois du Ciel ; il nous apprend [que si].
ולרב אשי דאמר נמי טמון איתמר מהו דתימא אנא כסויי כסיתיה ניהלך ובדיני שמים נמי לא ליחייב קמ"ל
Celui qui engage de faux témoins aussi : on aurait pu dire qu’il peut dire : Entre les paroles du maître et les paroles du disciple, lesquelles écoute-t-on ? [Les témoins auraient dû obéir à Dieu plutôt qu’à moi,] et qu’il ne soit pas redevable même selon les lois du Ciel ; il nous apprend [que si].
והשוכר עדי שקר נמי מהו דתימא לימא דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ובדיני שמים נמי לא ליחייב קמ"ל
Celui qui connaît un témoignage en faveur de son prochain et ne témoigne pas pour lui aussi : on aurait pu dire [qu’il peut dire] : Qui dit que, si j’étais venu témoigner pour lui, [l’autre partie] aurait avoué ? Peut-être aurait-elle prêté un faux serment ! Et qu’il ne soit pas redevable même selon les lois du Ciel ; il nous apprend [que si].
והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו נמי מהו דתימא מי יימר דכי הוה (אתינא) מסהדינא ליה הוה מודה דלמא הוה משתבע לשקרא ובדיני שמים נמי לא ליחייב קמ"ל:
« Si [l’enclos] a fait brèche pendant la nuit, ou si des brigands y ont fait une brèche, etc. » Rabba a dit : Et ce, à condition qu’elle [la bête] ait creusé [une brèche].
נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים כו': אמר רבה והוא שחתרה
Mais si elle n’a pas creusé, quoi ? Il serait redevable ? De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit : d’un mur solide, même si elle n’a pas creusé, pourquoi serait-il redevable ? Qu’aurait-il dû faire ? Plutôt d’un mur délabré : même si elle a creusé, pourquoi serait-il exempt ? C’est [un cas où] le début est une négligence et la fin un accident.
אבל לא חתרה מאי חייב היכי דמי אילימא בכותל בריא כי לא חתרה אמאי חייב מאי ה"ל למעבד אלא בכותל רעוע כי חתרה אמאי פטור תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא
Cela convient selon celui qui dit que [si] le début est une négligence et la fin un accident, il est exempt ; mais selon celui qui dit que [si] le début est une négligence et la fin un accident, il est redevable, que peut-on dire ?
הניחא למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור אלא למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב מאי איכא למימר
C’est plutôt que la Michna traite d’un mur solide, et même si elle n’a pas creusé. Et lorsque [la parole] de Rabba a été dite, elle a été dite sur la fin [de la Michna] : « S’il l’a laissée au soleil, ou s’il l’a confiée à un sourd-muet, à un aliéné ou à un mineur, et qu’elle sort et cause des dommages, il est redevable. » Rabba a dit : Et même si elle a creusé.
אלא מתני' בכותל בריא ואפילו לא חתרה וכי איתמר דרבה אסיפא איתמר הניחה בחמה או שמסרה לחרש שוטה וקטן ויצתה והזיקה חייב אמר רבה ואפי' חתרה
Inutile de le dire là où elle n’a pas creusé, car tout est négligence ; mais même si elle a creusé, on aurait pu dire que c’est [un cas où] le début est une négligence et la fin un accident ; il nous apprend que tout est négligence.
לא מבעיא היכא דלא חתרה דכולה בפשיעה הוא אלא אפי' חתרה נמי מהו דתימא הויא לה תחילתו בפשיעה וסופו באונס קמ"ל דכולה פשיעה היא
Quelle en est la raison ? Parce qu’il [le lésé] lui dit : Tu savais bien que, puisque tu l’avais laissée au soleil, elle ferait tout ce qu’elle pourrait et sortirait.
מ"ט דאמר ליה מידע ידעת דכיון דשבקתה בחמה כל טצדקא דאית לה למיעבד עבדא ונפקא:
« Si des brigands l’ont fait sortir, les brigands sont redevables. »
הוציאוה לסטים לסטים חייבין:
Original : Bava Kamma 56a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.