portait des chaussures noires et se tenait dans le marché de Nehardea. Les gens de la maison de l’exilarque le trouvèrent et lui dirent : Qu’ont donc ces chaussures de particulier ? Il leur dit : C’est que je suis en deuil de Jérusalem. Ils lui dirent : Es-tu assez important pour porter le deuil de Jérusalem ? Ils pensèrent que c’était de l’arrogance ; ils l’amenèrent et l’emprisonnèrent.
הוה סיים מסאני אוכמי וקאי בשוקא דנהרדעא אשכחוהו דבי ריש גלותא וא"ל מאי שנא הני מסאני אמר להו דקא מאבילנא אירושלים אמרו ליה את חשיבת לאיתאבולי אירושלים סבור יוהרא הוה אתיוה וחבשוה
Il leur dit : Je suis un grand homme. Ils lui dirent : Comment le savons-nous ? Il leur dit : Ou bien vous me posez une question, ou bien je vous pose une question. Ils lui dirent : Pose, toi.
אמר להו גברא רבה אנא אמרו ליה מנא ידעינן אמר להו או אתון בעו מינאי מילתא או אנא איבעי מינייכו מילתא אמרו ליה בעי את
Il leur dit : Celui qui coupe une grappe de dattes non mûres, que paie-t-il ? Ils lui dirent : Il paie la valeur de la grappe non mûre. – Mais elles seraient devenues des dattes ! – Ils lui dirent : Il paie la valeur des dattes. – Il leur dit : Mais ce ne sont pas des dattes qu’il lui a prises !
אמר להו האי מאן דקץ כופרא מאי משלם אמרו ליה משלם דמי כופרא והא הוו תמרי א"ל משלם דמי תמרי אמר להו והא לאו תמרי שקל מיניה
Ils lui dirent : Dis-le-nous, toi. Il leur dit : Sur soixante. Ils lui dirent : Qui dit comme toi ? Il leur dit : Voici que Chmouel est vivant et que son tribunal siège. Ils envoyèrent [demander] devant Chmouel, qui leur dit : Il vous a bien dit : sur soixante. Et ils le relâchèrent.
אמרו ליה אימא לן את אמר להו בששים אמרו ליה מאן אמר כוותיך אמר להו הא שמואל חי ובית דינו קיים שדרו קמיה דשמואל אמר להו שפיר קאמר לכו בששים ושבקוהו:
« Rabbi Chimon dit : Si elle a mangé des fruits arrivés à maturité, etc. » Quelle en est la raison ? Ce qu’a dit le Miséricordieux : « et qu’elle broute dans le champ d’autrui » (Ex 22, 4), qui enseigne qu’on évalue en rapport avec le champ, cela vaut pour ce qui a [encore] besoin du champ ; ceux-ci, puisqu’ils n’ont plus besoin du champ, il doit les payer tels quels.
ר"ש אומר אכלה פירות גמורים כו': מ"ט הא דאמר רחמנא (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר מלמד ששמין על גב השדה ה"מ מידי דצריך לשדה הני כיון דלא צריכי לשדה בעינייהו בעי שלומי
Rav a jugé selon Rabbi Meïr, car il a été enseigné : Si [le mari] a écrit [un acte de vente de ses biens] à un premier [acheteur] et qu’elle [son épouse] n’a pas signé pour lui, [puis] à un second et qu’elle a signé pour lui, elle a perdu sa ketouba – ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Elle peut dire : J’ai voulu faire plaisir à mon mari ; qu’avez-vous [à prétendre] contre moi ?
דן רב כר"מ דתניא כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו אבדה כתובתה דברי ר"מ רבי יהודה אומר יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אתם מה לכם עלי
Et il a tranché la halakha selon Rabbi Chimon, comme nous l’avons appris : Rabbi Chimon dit : Si elle a mangé des fruits arrivés à maturité, elle paie des fruits arrivés à maturité : si un séa, un séa ; si deux séa, deux séa.
ופסק הלכתא כר"ש כי הא דתנן ר"ש אומר אכלה פירות גמורין משלמת פירות גמורין אם סאה סאה אם סאתים סאתים:
MICHNA: Celui qui entasse des gerbes dans le champ de son prochain sans permission, et que l’animal du propriétaire du champ les mange, [celui-ci] est exempt. Et si [l’animal] en a subi un dommage, le propriétaire du tas est redevable. Mais s’il a entassé avec la permission du propriétaire du champ, [celui-ci] est redevable.
מתני׳ המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל השדה פטור ואם הוזקה בהן בעל הגדיש חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב:
GUEMARA: Faut-il dire que nous avons appris [cela] contrairement à Rabbi [Yehouda Hanassi] ? Car selon Rabbi, il a dit : [il n’est redevable] que si le maître des lieux a accepté de garder ! Rav Papa a dit : Nous traitons ici d’un gardien d’aires : puisqu’il lui a dit « Entre et entasse », cela signifie « Entre, et je garderai pour toi ».
גמ׳ לימא תנן דלא כרבי דאי כרבי האמר עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא"ל עייל וגדוש עייל ואנטר לך הוא:
MICHNA: Celui qui envoie le feu par l’intermédiaire d’un sourd-muet, d’un aliéné ou d’un mineur est exempt selon les lois humaines et redevable selon les lois du Ciel. S’il l’a envoyé par l’intermédiaire d’une personne saine d’esprit, la personne saine d’esprit est redevable.
מתני׳ השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים שלח ביד פקח הפקח חייב
Si l’un a apporté le feu et l’autre a apporté le bois, celui qui a apporté le bois est redevable. Si l’un a apporté le bois et l’autre a apporté le feu, celui qui a apporté le feu est redevable.
אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים המביא את העצים חייב אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב
GUEMARA:Rech Lakich a dit au nom de ’Hizkiya : On ne l’a enseigné que s’il lui a remis une braise et que [l’incapable] l’a attisée ; mais s’il lui a remis une flamme, il est redevable. Quelle en est la raison ? Ce sont ses actes qui l’ont causé.
גמ׳ אמר ר"ל משמיה דחזקיה לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מ"ט מעשיו קא גרמו לו
Et Rabbi Yo’hanan dit : Même s’il lui a remis une flamme, il est exempt. Quelle en est la raison ? C’est la manipulation du sourd-muet qui l’a causé ; et il n’est redevable que s’il lui remet des copeaux,
ורבי יוחנן אמר אפילו מסר לו שלהבת פטור מ"ט צבתא דחרש גרמה לו ולא מחייב עד שימסור לו גווזא
Original : Bava Kamma 59b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.