Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais selon celui qui dit qu’il se posait la question des objets cachés [détruits] par le feu, que font les versets ? Il te répondra : [Il se posait la question des objets] cachés, ainsi que l’une de ces [deux questions].
אלא למ"ד טמון באש קמיבעיא ליה מאי איבעי ליה קראי אמר לך טמון וחדא מהנך קמיבעיא ליה
Cela se comprend selon celui qui dit [qu’il s’agissait de] ces deux [questions] : c’est pourquoi il est écrit : « Mais David ne voulut pas la boire » (2 S 23, 16). Il dit : Puisqu’il y a là un interdit, je n’en veux pas. Mais selon celui qui dit qu’il se posait la question des objets cachés [détruits] par le feu, puisque c’est un enseignement traditionnel qu’ils lui avaient envoyé, que signifie « Mais David ne voulut pas la boire » ?
בשלמא למ"ד הני תרתי היינו דכתיב (שמואל ב כג, טז) ולא אבה דוד לשתותם אמר כיון דאיכא איסורא לא ניחא לי אלא למ"ד טמון באש קא מבעיא ליה מכדי גמרא הוא דשלחו ליה מאי לא אבה דוד לשתותם
Qu’il ne les a pas dits en leur nom. Il dit : J’ai reçu ceci du tribunal de Chmouel de Rama : Quiconque se livre à la mort pour les paroles de la Torah, on ne dit pas une parole de halakha en son nom.
דלא אמרינהו משמייהו אמר כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו
« Et il la répandit en libation pour l’Éternel » (2 S 23, 16). Cela se comprend selon celui qui dit [qu’il s’agissait de] ces deux [questions] : parce qu’il agit pour le nom du Ciel. Mais selon celui qui dit qu’il se posait la question des objets cachés [détruits] par le feu, que signifie « Et il la répandit en libation pour l’Éternel » ? Qu’il les dit au nom de la tradition reçue.
(שמואל ב כג, טז) ויסך אותם לה' בשלמא למ"ד הני תרתי משום דעבד לשם שמים אלא למ"ד טמון באש מאי ויסך אותם לה' דאמרינהו משמא דגמרא:
Rav Papa a dit : Notre tanna compte de haut en bas : six coudées, il est exempt ; cinq coudées, il est exempt ; jusqu’à quatre coudées, il est exempt. Le tanna extérieur compte de bas en haut : deux coudées, il est redevable ; trois coudées, il est redevable ; jusqu’à quatre coudées, il est redevable.
אמר רב פפא תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה שש אמות פטור חמש אמות פטור עד ארבע אמות פטור תנא ברא מלמטה למעלה קא חשיב שתי אמות חייב שלש אמות חייב עד ארבע אמות חייב
Rava a dit : Les quatre coudées dont on a dit qu’on est exempt, [cela vaut] même dans un champ d’épines. Rav Papa a dit : Et [on compte] quatre coudées à partir du sommet des épines vers le haut.
אמר רבא ד' אמות שאמרו דפטור אפילו בשדה קוצים אמר רב פפא ומשפת קוצים ולמעלה ד' אמות
Rav a dit : On ne l’a enseigné que pour [une flamme] qui s’élance [vers le haut] ; mais pour [une flamme] qui se courbe [et s’étend], même jusqu’à cent coudées, il est redevable. Et Chmouel dit : Notre Michna traite de [la flamme] qui se courbe ; mais pour celle qui s’élance, même la moindre [distance], il est exempt.
אמר רב לא שנו אלא בקולחת אבל בנכפפת אפילו עד מאה אמה חייב ושמואל אמר מתני' בנכפפת אבל בקולחת אפי' כל שהוא פטור
Il a été enseigné conformément à Rav : Dans quel cas ces paroles ont-elles été dites ? Pour [la flamme] qui s’élance ; mais pour celle qui se courbe et trouve du bois sur son passage, même jusqu’à cent mil, il est redevable. Si elle a franchi un fleuve ou un ruisseau large de huit coudées, il est exempt.
תניא כוותיה דרב בד"א בקולחת אבל בנכפפת ועצים מצויין לה אפילו עד מאה מיל חייב עברה נהר או שלולית שהם רחבים ח' אמות פטור:
« Un chemin public. » Qui est le tanna ? Rava a dit : C’est Rabbi Eliézer, car nous avons appris : Rabbi Eliézer dit : Seize coudées, comme la largeur d’un chemin public.
דרך הרבים: מאן תנא אמר רבא ר"א היא דתנן רבי אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רה"ר (פטור):
Selon celui qui dit : un fleuve à proprement parler, même s’il n’y a pas d’eau. Et selon celui qui dit : un canal d’irrigation, s’il y a de l’eau, oui ; mais s’il n’y a pas d’eau, non.
מ"ד נהר ממש אע"ג דליכא מיא ומ"ד אריתא דדלאי אי אית ביה מיא אין אבל לית ביה מיא לא
Qu’est-ce que chelolit ? Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Un endroit où les eaux de pluie se rassemblent. Rav Bivi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Un canal d’eau qui distribue [l’eau] en butin (chalal) à ses côtés.
מאי שלולית אמר רב יהודה אמר שמואל מקום שמי גשמים שוללין שם רב ביבי א"ר יוחנן אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה
Selon celui qui dit : un endroit où les eaux de pluie se rassemblent, à plus forte raison un canal d’eau. Et selon celui qui dit : un canal d’eau, un endroit où les eaux de pluie se rassemblent ne fait pas séparation, car ceux-là
מאן דאמר מקום שמי גשמים שוללין שם כ"ש אמת המים ומאן דאמר אמת המים אבל מקום שמי גשמים שוללין שם לא מפסקי דהנהו
Original : Bava Kamma 61a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.