le paiement [correspondant au supplément] du double.
תשלום דכפל:
Bava kama 76a בבא קמא
Structure du débat :Question 3Objection 1Récit 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il a volé et consacré, et ensuite abattu ou vendu, etc. On objecte : certes, pour l’abattage il n’est pas tenu, car lorsqu’il abat, c’est un bien consacré qu’il abat, et non [la bête] de son propriétaire.
גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר כו': אמרי בשלמא אטביחה לא מחייב דכי קא טבח דהקדש קא טבח ולא דמריה קא טבח
Mais pour la consécration, qu’il soit tenu ! Quelle différence pour moi qu’il l’ait vendu à un simple particulier ou qu’il l’ait vendu au Ciel ?
אלא אהקדש ליחייב מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים
De qui est-ce ? C’est de Rabbi Chimon, qui dit que les offrandes sacrées dont il porte la responsabilité demeurent en possession de leur propriétaire.
הא מני ר"ש היא דאמר קדשים שחייב באחריותן ברשותיה דמריה קיימי
Mais puisque la fin est de Rabbi Chimon, le début n’est pas de Rabbi Chimon !
הא מדסיפא ר"ש הוי רישא לאו ר"ש
De quoi s’agit-il donc ici ? D’offrandes de sainteté mineure, et selon Rabbi Yossé le Galiléen, qui dit que les offrandes de sainteté mineure sont un bien de leur propriétaire et demeurent en sa possession.
אלא הכא במאי עסקינן בקדשים קלים ואליבא דר' יוסי הגלילי דאמר קדשים קלים ממון בעלים הוא וברשותיה קיימי
Mais pour les offrandes de sainteté majeure, qu’en serait-il ? Il paierait le quadruple ou le quintuple ? Au lieu d’enseigner au début : « s’il a volé et abattu, et ensuite consacré, il paie le quadruple ou le quintuple », qu’on distingue et qu’on enseigne dans le même cas :
אבל קדשי קדשים מאי משלם תשלומי ד' וחמשה אדתני רישא גנב וטבח ואח"כ הקדיש משלם תשלומי ד' וה' ליפלוג וליתני בדידה
dans quel cas cela s’applique-t-il ? Aux offrandes de sainteté mineure ; mais pour les offrandes de sainteté majeure, il paie le quadruple ou le quintuple !
במה דברים אמורים בקדשים קלים אבל בקדשי קדשים משלם תשלומי ארבעה וחמשה
En réalité, il n’y a pas de différence entre les offrandes de sainteté majeure et les offrandes de sainteté mineure. Et quant à ta difficulté : « quelle différence pour moi qu’il l’ait vendu à un simple particulier ou qu’il l’ait vendu au Ciel ? » — s’il l’a vendu à un simple particulier, c’était d’abord le bœuf de Réouven et maintenant c’est le bœuf de Chimon ; s’il l’a vendu au Ciel, c’était d’abord le bœuf de Réouven et maintenant c’est [encore] le bœuf de Réouven.
אלא לעולם לא שנא קדשי קדשים ולא שנא קדשים קלים ודקשיא לך מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים מכרו להדיוט מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דשמעון מכרו לשמים מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן:
Rabbi Chimon dit, etc. On objecte : admettons que Rabbi Chimon estime : « quelle différence pour moi qu’il l’ait vendu à un simple particulier ou qu’il l’ait vendu au Ciel ? » ; il aurait fallu le dire à l’inverse :
רבי שמעון אומר וכו': אמרי נהי דסבר ר"ש מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים איפכא מיבעי ליה
pour les offrandes sacrées dont il porte la responsabilité, il est exempt, car elles ne sont pas encore sorties de sa possession ;
קדשים שחייב באחריותן פטור דאכתי לא נפק מרשותיה
pour les offrandes sacrées dont il ne porte pas la responsabilité, il est tenu, car il les fait sortir de sa possession.
קדשים שאינו חייב באחריותן חייב דמפקי ליה מרשותיה
On répond : Rabbi Chimon se rapporte à une autre question.
אמרי ר"ש אמילתא אחריתי קאי
Et voici ce qu’elle enseigne : celui qui vole après un voleur ne paie pas le quadruple ou le quintuple ; et de même, celui qui vole un bien consacré de la maison de son propriétaire est exempt.
והכי קתני אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי ד' וה' וכן גונב הקדש מבית בעלים פטור
Pour quelle raison ? « Et cela est volé de la maison de l’homme » (Ex 22, 6), et non de la maison du Sanctuaire.
מ"ט (שמות כב, ו) וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש
Rabbi Chimon dit : [pour] des offrandes sacrées dont il porte la responsabilité, il est tenu. Pour quelle raison ? On y applique « et cela est volé de la maison de l’homme ». Et [pour] celles dont il ne porte pas la responsabilité, il est exempt, car on n’y applique pas « et cela est volé de la maison de l’homme ».
רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן חייב מאי טעמא קרינא ביה וגונב מבית האיש ושאינו חייב באחריותן פטור דלא קרינן ביה וגונב מבית האיש
Or, nous savons que Rabbi Chimon dit qu’un abattage qui n’est pas propre ne porte pas le nom d’abattage ; [pour] les offrandes sacrées aussi, c’est un abattage impropre !
מכדי שמעינן ליה לר"ש דאמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה קדשים נמי שחיטה שאינה ראויה היא
Lorsque Rav Dimi est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : [il s’agit] de celui qui abat des bêtes sans défaut à l’intérieur [du Temple] au nom de leur propriétaire.
כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן בשוחט תמימים מבפנים לשם בעלים
Mais le principal n’est-il pas revenu au propriétaire ? Rabbi Its’hak bar Avin a dit : [il s’agit du cas] où le sang a été répandu.
והרי חזרה קרן לבעלים אמר רבי יצחק בר אבין שנשפך הדם
Lorsque Ravin est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : [il s’agit] de celui qui abat des bêtes sans défaut à l’intérieur, non au nom de leur propriétaire.
כי אתא רבין אמר רבי יוחנן בשוחט תמימים בפנים שלא לשם בעלים
Original : Bava Kamma 76a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.