Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il y a des témoins qui savent ce qu’il y avait dans l’acte, qu’ils lui écrivent un acte valable ! Et s’il n’y a pas de témoins, comment le savons-nous ? Rava dit : Il s’agit du cas où il le croit [sur parole].
אי דאיכא סהדי דידעי מאי הוה בשטרא ליכתבו ליה שטרא מעליא ואי דליכא סהדי אנן מנא ידעינן אמר רבא תהא במאמינו
Rav Dimi bar ’Hanina dit : Cet [enseignement] de Rabba fait l’objet du désaccord entre Rabbi Chimon et les Sages : selon Rabbi Chimon, qui dit qu’une chose qui occasionne de l’argent est comme de l’argent, il est redevable ; selon les Sages, qui disent qu’une chose qui occasionne de l’argent n’est pas comme de l’argent, il n’est pas redevable.
אמר רב דימי בר חנינא הא דרבה מחלוקת ר"ש ורבנן היא לר"ש דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי מחייב לרבנן דאמרי דבר הגורם לממון לאו כממון דמי לא מחייב
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, objecta : Admettons que tu aies entendu Rabbi Chimon dire qu’une chose qui occasionne de l’argent est comme de l’argent, [c’est] pour une chose qui est fondamentalement de l’argent, comme [l’enseignement] de Rabba, car Rabba a dit : S’il a volé du ’hamets avant Pessa’h et qu’un autre est venu le brûler pendant la fête, il est exempt, car tout le monde a l’obligation de l’éliminer ; après Pessa’h, c’est le désaccord entre Rabbi Chimon et les Sages :
מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אימר דשמעת ליה לרבי שמעון דבר הגורם לממון כממון דמי בדבר שעיקרו ממון כדרבה דאמר רבה גזל חמץ לפני הפסח ובא אחר ושרפו במועד פטור שהכל מצווים עליו לבערו לאחר הפסח מחלוקת ר' שמעון ורבנן
selon Rabbi Chimon, qui dit qu’une chose qui occasionne de l’argent est comme de l’argent, il est redevable ; selon les Sages, qui disent qu’une chose qui occasionne de l’argent n’est pas comme de l’argent, il est exempt. Mais pour une chose qui n’est pas fondamentalement de l’argent, le dit-on ?
לרבי שמעון דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי חייב לרבנן דאמרי דבר הגורם לממון לאו כממון דמי פטור בדבר שאין עיקרו ממון מי אמרינן
Amémar dit : Celui qui applique la loi des dommages indirects fait payer, [pour un acte brûlé,] la valeur d’un acte valable ; et celui qui n’applique pas la loi des dommages indirects fait payer la valeur d’un simple papier. Un cas se présenta : Rafram fit pression sur Rav Achi, et celui-ci fit payer comme [on paie] une poutre pour une statue. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
« Du ’hamets sur lequel Pessa’h est passé : il lui dit : “Voici ton bien devant toi”. » Quel tanna [pense qu’]on dit, pour des choses interdites à tout profit : « Voici ton bien devant toi » ? Rav ’Hisda dit : C’est Rabbi Ya’akov, car il est enseigné : Un bœuf qui a tué, avant que son jugement soit prononcé, si [son propriétaire] l’a vendu, il est vendu ; s’il l’a consacré, il est consacré ; s’il l’a abattu, sa viande est permise ; si un gardien l’a rendu à son propriétaire, il est [valablement] rendu.
חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך: מאן תנא אומרין באיסורי הנאה הרי שלך לפניך אמר רב חסדא ר' יעקב היא דתניא שור שהמית עד שלא נגמר דינו מכרו מכור הקדישו מוקדש שחטו בשרו מותר החזירו שומר לבעליו מוחזר
Après que son jugement a été prononcé, s’il l’a vendu, il n’est pas vendu ; s’il l’a consacré, il n’est pas consacré ; s’il l’a abattu, sa viande est interdite ; si un gardien l’a rendu à son propriétaire, il n’est pas [valablement] rendu. Rabbi Ya’akov dit : même après que son jugement a été prononcé, si un gardien l’a rendu à son propriétaire, il est rendu.
משנגמר דינו מכרו אינו מכור הקדישו אינו מוקדש שחטו בשרו אסור החזירו שומר לבעליו אינו מוחזר רבי יעקב אומר אף משנגמר דינו החזירו שומר לבעליו מוחזר
N’est-ce pas sur ce point qu’ils sont en désaccord : Rabbi Ya’akov pense qu’on dit, pour des choses interdites à tout profit, « Voici ton bien devant toi », et les Sages pensent qu’on ne dit pas, pour des choses interdites à tout profit, « Voici ton bien devant toi » ?
מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי יעקב סבר אומרין באיסורי הנאה הרי שלך לפניך ורבנן סברי אין אומרין באיסורי הנאה הרי שלך לפניך
Rabba lui dit : Non, selon tous on dit, pour des choses interdites à tout profit, « Voici ton bien devant toi », car sinon, qu’ils soient en désaccord à propos du ’hamets à Pessa’h ! Mais, dit Rabba, ici ils sont en désaccord sur [la question de savoir si] l’on prononce le jugement du bœuf en son absence.
א"ל רבה לא דכולי עלמא אמרינן באיסורי הנאה הרי שלך לפניך דאם כן נפלגו בחמץ בפסח אלא אמר רבה הכא בגומרין דינו של שור שלא בפניו קא מיפלגי
Les Sages pensent qu’on ne prononce pas le jugement du bœuf en son absence, car [le propriétaire] lui dit : « Si tu me l’avais ramené, je l’aurais fait fuir dans le marais ; maintenant tu l’as livré entre les mains de ceux contre qui je ne peux pas plaider ». Et Rabbi Ya’akov pense qu’on prononce le jugement du bœuf en son absence, car il lui dit : « Qu’aurais-tu pu faire ? En fin de compte, on aurait prononcé son jugement en son absence ».
רבנן סברי אין גומרין דינו של שור שלא בפניו דאמר ליה אי אייתיתיה ניהליה הוה מעריקנא ליה לאגמא השתא מסרתיה ביד מאן דלא מצינא לאישתעויי דינא בהדיה ור' יעקב סבר גומרין דינו של שור שלא בפניו דאמר ליה מאי עבדי ליה סוף סוף הוה גמרי ליה דינא שלא בפניו
Rav ’Hisda rencontra Rabba bar Chmouel et lui dit : As-tu appris quelque chose sur les choses interdites à tout profit ? Il lui répondit : Oui, nous avons appris : « Il restituera l’objet volé » (Lv 5, 23). Pourquoi le verset dit-il « qu’il a volé » ? Il le restituera tel qu’il l’a volé.
אשכחיה רב חסדא לרבה בר שמואל א"ל תנית מידי באיסורי הנאה אמר ליה אין תנינא (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזלה מה תלמוד לומר אשר גזל יחזיר כעין שגזל
De là on a dit : S’il a volé une pièce de monnaie et qu’elle a été retirée de la circulation, des fruits et qu’ils ont pourri, du vin et qu’il a tourné au vinaigre, de la terouma et qu’elle est devenue impure, du ’hamets et que Pessa’h est passé dessus, une bête avec laquelle une transgression a été commise, ou un bœuf avant que son jugement soit prononcé, il lui dit : « Voici ton bien devant toi ».
מכאן אמרו גזל מטבע ונפסל פירות והרקיבו יין והחמיץ תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונעבדה בה עבירה ושור עד שלא נגמר דינו אומר לו הרי שלך לפניך
De qui as-tu entendu dire : avant que son jugement soit prononcé, oui ; après que son jugement a été prononcé, non ? Des Sages. Et il enseigne : du ’hamets sur lequel Pessa’h est passé, il lui dit : « Voici ton bien devant toi ». Il lui dit : Si tu les rencontres, ne leur dis rien.
מאן שמעת ליה דאמר עד שלא נגמר דינו אין משנגמר דינו לא רבנן וקתני חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך א"ל אי משכחת להו לא תימא להו ולא מידי:
« Des fruits qui ont pourri : il lui dit : “Voici ton bien devant toi”. » Mais nous avons appris : des fruits qui ont pourri, il paie [la valeur] au moment du vol ! Rav Papa dit : Ici, ils ont tous pourri ; là, une partie a pourri.
פירות והרקיבו אומר לו הרי שלך לפניך: והתנן פירות והרקיבו משלם כשעת הגזילה אמר רב פפא כאן שהרקיבו כולן כאן שהרקיבו מקצתן:
MICHNA: S’il a donné [des objets] à des artisans pour les réparer et qu’ils les ont abîmés, ils sont tenus de payer. S’il a donné à un menuisier un coffre, une caisse ou une armoire à réparer et qu’il l’a abîmé, il est tenu de payer. Et le maçon qui s’est engagé à démolir un mur et a brisé les pierres ou les a endommagées est tenu de payer. S’il démolissait d’un côté et que [le mur] est tombé de l’autre côté, il est exempt ; mais si c’est à cause du coup, il est tenu de payer.
מתני׳ נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל חייב לשלם והבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל ושיבר האבנים או שהזיקן חייב לשלם היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור ואם מחמת המכה חייב:
GUEMARA:Rav Assi dit : On ne l’a enseigné que s’il a donné au menuisier un coffre, une caisse ou une armoire pour y planter un clou, et qu’il y a planté un clou et les a brisés ; mais s’il a donné au menuisier du bois pour faire un coffre, une caisse ou une armoire, et qu’il en a fait un coffre, une caisse ou une armoire puis les a brisés, il est exempt.
גמ׳ אמר רב אסי לא שנו אלא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעץ בהן מסמר ונעץ בהן מסמר ושיברן אבל נתן לחרש עצים לעשות שידה תיבה ומגדל ועשה מהן שידה תיבה ומגדל ושיברן פטור
Nous avons appris : S’il a donné à des artisans et qu’ils ont abîmé, ils sont tenus de payer. N’est-ce pas qu’il leur a donné du bois ? Non : un coffre, une caisse ou une armoire.
תנן נתן לאומנין וקלקלו חייבין לשלם מאי לאו דיהיב להו עצים לא שידה תיבה ומגדל
Mais du fait que la fin enseigne « un coffre, une caisse ou une armoire », on en déduit que le début [parle] de bois ! On répond : [la fin] explique [le début] : comment ? S’il a donné à des artisans pour réparer et qu’ils ont abîmé, ils sont tenus de payer : par exemple, s’il a donné à un menuisier un coffre, une caisse ou une armoire.
הא מדקתני סיפא שידה תיבה ומגדל מכלל דרישא עצים אמרי פרושי קא מפרש לה כיצד נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם כגון שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל
Et c’est aussi raisonnable qu’il enseigne « comment ? », car s’il te vient à l’esprit que le début [parle] de bois, maintenant qu’il nous a appris que pour le bois ils sont tenus de payer et qu’on ne dit pas que l’artisan acquiert par la plus-value des objets, est-il besoin [de le dire] pour un coffre, une caisse ou une armoire ?
והכי נמי מסתברא דכיצד קתני דאי סלקא דעתך רישא עצים השתא אשמעינן עצים חייבין לשלם ולא אמרינן אומן קונה בשבח כלים שידה תיבה ומגדל מבעיא
Si c’est pour cela, ce n’est pas un argument : il a enseigné la fin pour éclairer le début, pour que tu ne dises pas que le début [parle] d’un coffre, d’une caisse ou d’une armoire, mais pas de bois ; il a enseigné à la fin « un coffre, une caisse ou une armoire », d’où il ressort que le début [parle] de bois, et néanmoins il est tenu de payer.
אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר רישא שידה תיבה ומגדל אבל עצים לא תנא סיפא שידה תיבה ומגדל מכלל דרישא עצים ואפ"ה חייב לשלם
Dirons-nous que ceci l’appuie : Celui qui donne de la laine à un teinturier,
לימא מסייע ליה הנותן צמר לצבע
Original : Bava Kamma 98b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.