avec un tube de roseau.
בגובתא דקניא
Bava metsi’a 102a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Question 1Objection 3Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les Sages ont enseigné : Celui qui loue une maison à son prochain, il incombe au locataire de faire la mezouza ; et lorsqu’il sort, il ne la prendra pas avec lui en sortant ; mais [s’il l’a louée] d’un non-Juif, il la prend avec lui en sortant. Et il arriva à quelqu’un qu’il la prit avec lui en sortant, et il enterra sa femme et ses deux fils.
ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו
מעשה לסתור אמר רב ששת ארישא:
« Le fumier appartient au propriétaire, et le locataire n’a que ce qui provient du four et du fourneau » : De quoi s’agit-il ? Si l’on dit : d’une cour qu’il a louée au locataire, et des bœufs du locataire, pourquoi [le fumier] appartient-il au propriétaire ? Mais [s’il s’agit] d’une cour qui n’a pas été louée au locataire, et des bœufs du bailleur, c’est évident !
הזבל של בעל הבית ואין לשוכר אלא היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד: במאי עסקינן אילימא בחצר דאגיר ליה לשוכר ותורי דשוכר אמאי של בעה"ב אלא בחצר דלא אגירא לשוכר ותורי דמשכיר פשיטא
Ce n’est nécessaire que [dans le cas] d’une cour du bailleur où se sont tenus des bœufs venus d’ailleurs.
לא צריכא בחצר דמשכיר ותורי דאתו מעלמא קמו בה
Cela soutient Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina, car Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina a dit : La cour d’un homme acquiert pour lui à son insu.
מסייע ליה לר' יוסי ברבי חנינא דא"ר יוסי ברבי חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו
On objecta : S’il a dit : « Que toutes les trouvailles qui y entreront aujourd’hui, ma cour les acquière pour moi », il n’a rien dit. Or, s’il en était comme l’a dit Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina, que la cour d’un homme acquiert pour lui à son insu, pourquoi n’a-t-il rien dit ?
מיתיבי אם אמר כל מציאות שיבאו לתוכו היום תקנה לי חצרי לא אמר כלום ואם איתא להא דא"ר יוסי בר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו אמאי לא אמר כלום
De quoi s’agit-il ici ? D’une cour qui n’est pas gardée.
הכא במאי עסקינן בחצר שאינה משתמרת
S’il en est ainsi, dis la fin : « Si s’est répandue en ville la rumeur d’une trouvaille [chez lui], ses paroles sont valides. » Or, si [il s’agit] d’une cour qui n’est pas gardée, qu’importe que se soit répandue en ville la rumeur d’une trouvaille ?
אי הכי אימא סיפא יצא לו שם מציאה בעיר דבריו קיימין ואי בחצר שאינה משתמרת כי יצא לו שם מציאה בעיר מאי הוי
Puisque s’est répandue en ville la rumeur d’une trouvaille, les gens s’en tiennent à l’écart, et elle devient comme une cour gardée.
כיון דיצא לו שם מציאה בעיר מיבדל בדילי אינשי מינה והויא לה כחצר המשתמרת
On objecta : Le fumier qui provient du four et du fourneau, et celui qu’on recueille dans l’air, lui appartient ; mais celui qui est dans l’étable et celui qui est dans la cour appartient au propriétaire. Or, s’il en était comme [l’a dit] Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina, qui a dit que la cour d’un homme acquiert pour lui à son insu, celui qu’on recueille dans l’air, pourquoi lui appartient-il ? C’est l’espace aérien de sa cour !
מיתיבי זבל היוצא מן התנור ומן הכירים והקולט מן האויר הרי הוא שלו ושברפת ושבחצר של בעל הבית ואם איתא להא דר' יוסי בר' חנינא דאמר חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו קולט מאויר אמאי הרי הוא שלו אויר חצרו הוא
Abayé a dit : [Il s’agit du cas] où il fixe un récipient sous l’arrière-train de la vache.
אמר אביי במדביק כלי בשולי פרה
Rava a dit : [Un objet dans] l’air qui n’est pas destiné à se poser n’est pas considéré comme posé.
רבא אמר אויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי
Mais est-ce évident pour Rava ? Il s’est pourtant posé la question, car Rava a demandé : S’il a jeté une bourse par cette entrée et qu’elle est sortie par cette [autre] entrée, qu’en est-il ? [Un objet dans] l’air qui n’est pas destiné à se poser est-il considéré comme posé, ou n’est-il pas considéré comme posé ?
ומי פשיטא ליה לרבא והא מיבעי בעי לה דבעי רבא זרק ארנקי בפתח זה ויצאתה בפתח זה מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לאו כמונח דמי
Là, rien ne s’interpose ; ici, le récipient s’interpose.
התם לא מיפסק ולא מידי הכא מיפסק כלי
« Celui qui est dans l’étable et celui qui est dans la cour appartient au propriétaire » : [ce sont] deux [cas] ?
ושברפת ושבחצר הרי אלו של בעל הבית תרתי
Abayé a dit : Voici ce qu’il dit : celui qui est dans l’étable qui est dans la cour appartient au propriétaire. Rav Achi a dit : Cela revient à dire que celui qui loue sa cour sans précision n’a pas loué l’étable qui s’y trouve.
אמר אביי הכי קאמר ושברפת שבחצר הרי אלו של בעל הבית אמר רב אשי זאת אומרת המשכיר חצירו סתם לא השכיר רפת שבה
On objecta : Les colombes du colombier et les colombes du grenier sont soumises [à l’obligation] de renvoyer [la mère], et il est interdit de les prendre, au titre du vol, par souci de paix.
מיתיבי יוני שובך ויוני עלייה חייבות בשילוח ואסורות בגזל מפני דרכי שלום
Or, s’il en était comme l’a dit Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina, que la cour d’un homme acquiert pour lui à son insu, lis ici : « Si tu rencontres » (Dt 22, 6), à l’exclusion de ce qui est [déjà] à ta disposition !
ואם איתא להא דאמר רבי יוסי בר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו קרי כאן (דברים כב, ו) כי יקרא פרט למזומן
Rava a dit : L’œuf, dès que la majeure partie en est sortie, devient soumis [à l’obligation] de renvoyer [la mère] ; mais il n’est acquis que lorsqu’il est tombé dans sa cour. Et lorsqu’on enseigne qu’ils sont soumis [à l’obligation] de renvoyer, [c’est] avant qu’il ne tombe dans sa cour.
אמר רבא ביצה ביציאת רובה הוא דאיחייבה לה בשילוח ומיקנא לא קניא עד דנפלה לחצרו וכי קתני חייבות בשילוח מקמי דתיפול לחצירו
S’il en est ainsi, pourquoi [enseigne-t-on] qu’il est interdit de les prendre au titre du vol ? — [Cela se rapporte] à la mère.
אי הכי אמאי אסורות משום גזל אאמן
Et si tu veux, dis : en réalité, [cela se rapporte] aux œufs ; et dès que la majeure partie en est sortie, il y a porté son attention.
ואיבעית אימא לעולם אביצים ומדנפיק רובה דעתיה עילוה
Et maintenant que Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Il est interdit d’acquérir les œufs tant que la mère est couchée sur eux, car il est dit : « Tu renverras la mère, et ensuite tu prendras les petits pour toi » (Dt 22, 7), tu peux même dire qu’il est tombé dans sa cour : partout où lui-même pourrait l’acquérir, sa cour l’acquiert pour lui ; et partout où lui-même ne pourrait pas l’acquérir, sa cour non plus ne l’acquiert pas pour lui.
והשתא דאמר רב יהודה אמר רב אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר (דברים כב, ז) שלח תשלח את האם והדר את הבנים תקח לך אפי' תימא דנפלה לה לחצרו כל היכא דאיהו מצי זכי ליה חצרו זכיא ליה וכל היכא דאיהו לא מצי זכי ליה חצרו נמי לא זכיא ליה
S’il en est ainsi, [comment peut-on enseigner] qu’il est interdit de les prendre au titre du vol, par souci de paix ? S’il a renvoyé [la mère], c’est un véritable vol ; s’il ne l’a pas renvoyée, il faut [encore] la renvoyer !
א"ה אסורות בגזל מפני דרכי שלום אי דשלחה גזל מעליא הוא אי דלא שלחה הא בעי שלוחה
[Il s’agit] d’un mineur, qui n’est pas soumis [à l’obligation] de renvoyer. — Le mineur est-il soumis [à la règle] du souci de paix ? — Voici ce qu’il dit : le père du mineur est tenu de [les] rendre par souci de paix.
בקטן דלאו בר שילוח הוא קטן בר דרכי שלום הוא ה"ק אביו של קטן חייב להחזיר לו מפני דרכי שלום:
MICHNA: Celui qui loue une maison à son prochain pour une année, si l’année a été rendue embolismique, elle l’a été au profit du locataire ; s’il la lui a louée au mois, si l’année a été rendue embolismique, elle l’a été au profit du bailleur.
מתני׳ המשכיר בית לחבירו לשנה נתעברה השנה נתעברה לשוכר השכיר לו לחדשים נתעברה השנה נתעברה למשכיר
Il arriva à Tsippori qu’un homme loua un bain à son prochain pour douze [dinars] d’or par an, un dinar d’or par mois,
מעשה בציפורי באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהב לשנה מדינר זהב לחדש
Original : Bava Metzia 102a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.