et sinon, ils ne passent pas.
ואי לא לא מיסתגי להו
Bava metsi’a 108a בבא מציעא
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabba bar Rav Na’hman voyageait en bateau ; il vit un bosquet qui se dressait au bord du fleuve. Il leur dit : À qui est-il ? On lui dit : À Rabba bar Rav Houna. Il dit : « Et la main des princes et des chefs a été la première dans cette infidélité » (Esd 9, 2). Il leur dit : Coupez, coupez !
רבה בר רב נחמן הוה קא אזיל בארבא חזא ההוא אבא דקאי אגודא דנהרא אמר להו דמאן אמרו ליה דרבה בר רב הונא אמר (עזרא ט, ב) ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה אמר להו קוצו קוצו
Rabba bar Rav Houna vint et le trouva coupé. Il dit : Celui qui l’a coupé, que ses branches soient coupées ! On dit que de tous les jours de Rabba bar Rav Houna, la descendance de Rabba bar Rav Na’hman ne subsista pas.
אתא רבה בר רב הונא אשכחיה דקייץ אמר מאן קצייה תקוץ ענפיה אמרי כולהו שני דרבה בר רב הונא לא אקיים ליה זרעא לרבה בר רב נחמן
Rav Yehouda a dit : Tous [contribuent] à la réfection des remparts, même les orphelins ; mais les rabbins, non. Pourquoi ? Les rabbins n’ont pas besoin de protection. Pour le creusement des puits, même les rabbins.
אמר רב יהודה הכל לאיגלי גפא ואפילו מיתמי אבל רבנן לא מ"ט רבנן לא צריכי נטירותא לכריא דפתיא ואפילו מרבנן
Et nous ne l’avons dit que [si les gens] ne sortent pas en foule [pour travailler] ; mais pour sortir en foule, non, car les rabbins ne sont pas de ceux qui sortent en foule.
ולא אמרן אלא דלא נפקא באוכלוזא אבל לאוכלוזא לא דרבנן לאו בני מיפק באוכלוזא נינהו
Rav Yehouda a dit : Pour le curage du canal, ceux d’en bas aident ceux d’en haut, mais ceux d’en haut n’aident pas ceux d’en bas ; et c’est l’inverse pour les eaux de pluie.
אמר רב יהודה לכריא דנהרא תתאי מסייעי עילאי עילאי לא מסייעי תתאי וחילופא במיא דמיטרא
On a aussi enseigné ainsi : Cinq jardins qui s’approvisionnent en eau à une même source, et la source s’est détériorée : tous réparent avec le plus haut ; il se trouve que le plus bas répare avec tous et répare [en outre] pour lui-même. De même, cinq cours qui déversaient leurs eaux dans un même égout, et l’égout s’est détérioré : toutes réparent avec la plus basse ; il se trouve que la plus haute répare avec toutes et répare [en outre] pour elle-même.
תניא נמי הכי חמש גנות המסתפקות מים ממעין אחד ונתקלקל המעיין כולם מתקנות עם העליונה נמצאת התחתונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה וכן חמש חצרות שהיו מקלחות מים לביב אחד ונתקלקל הביב כולן מתקנות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה
Chmouel a dit : Celui qui s’empare de la berge du fleuve est un effronté, [mais] on ne l’en déloge pas. Et maintenant que les Perses écrivent [dans les actes] : « Acquiers-toi [la terre] jusqu’à [l’endroit où] l’eau arrive au cou du cheval », on l’en déloge aussi.
אמר שמואל האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא חציפא הוי סלוקי לא מסלקינן ליה והאידנא דקא כתבי פרסאי קני לך עד מלי צוארי סוסיא מיא סלוקי נמי מסלקינן ליה
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Celui qui s’empare [d’une terre] entre des frères ou entre des associés est un effronté, [mais] on ne l’en déloge pas. Et Rav Na’hman a dit : On l’en déloge aussi. Mais en vertu du droit du voisin mitoyen, on ne l’en déloge pas.
אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפי חציפא הוי סלוקי לא מסלקינן ליה ורב נחמן אמר נמי מסלקינן ואי משום דינא דבר מצרא לא מסלקינן ליה
Les Nehardéens ont dit : Même en vertu du droit du voisin mitoyen, on l’en déloge, parce qu’il est dit : « Tu feras ce qui est droit et bon aux yeux de l’Éternel » (Dt 6, 18).
נהרדעי אמרי אפילו משום דינא דבר מצרא מסלקינן ליה משום שנאמר (דברים ו, יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה'
[L’acheteur] est venu le consulter et lui a dit : « Irai-je acheter ? », et l’autre lui a dit : « Va, achète. » Faut-il procéder avec lui à un acte d’acquisition ou non ? Ravina a dit : Il n’est pas nécessaire de procéder avec lui à un acte d’acquisition. Les Nehardéens ont dit : Il faut procéder avec lui à un acte d’acquisition. Et la halakha est : il faut procéder avec lui à un acte d’acquisition.
אתא אימליך ביה אמר ליה איזיל איזבון ואמר ליה זיל זבון צריך למיקנא מיניה או לא רבינא אמר לא צריך למיקנא מיניה נהרדעי אמרי צריך למיקנא מיניה והלכתא צריך למיקנא מיניה
Maintenant que tu as dit qu’il faut procéder avec lui à un acte d’acquisition, si l’on n’y a pas procédé, [la terre] a pris ou perdu de la valeur dans son domaine [à lui].
השתא דאמרת צריך למיקנא מיניה אי לא קנו מיניה אייקור וזול ברשותיה
S’il a acheté pour cent ce qui en vaut deux cents, nous examinons : s’il [le vendeur] fait des rabais à tout le monde quand il vend, [le voisin] lui donne cent et la prend ; sinon, il lui donne deux cents et la prend.
זבן במאה ושוי מאתן חזינא אי לכולי עלמא קא מוזילא ומזבין יהיב ליה מאה ושקיל ליה ואי לא יהיב ליה מאתן ושקיל ליה
S’il a acheté pour deux cents ce qui en vaut cent, on a voulu en déduire qu’il peut lui dire : « Je t’ai envoyé pour arranger les choses, non pour les gâter. » Mar Kachicha, fils de Rav ’Hisda, dit à Rav Achi : Ainsi ont dit les Nehardéens au nom de Rav Na’hman : Il n’y a pas de lésion pour les biens fonciers.
זבן במאתן ושויא מאה סבור מינה מצי אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי אמרי נהרדעי משום דרב נחמן אין אונאה לקרקעות
S’il lui a vendu un grivâ de terre au milieu de ses biens, nous examinons : si c’est de la terre de première qualité ou de la terre de qualité inférieure, sa vente est une vente ;
זבין ליה גריוא דארעא במיצעא נכסיה חזינן אי עידית היא אי זיבורית היא זביניה זביני
Original : Bava Metzia 108a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.