Il n’y a pas de difficulté : ici, [il s’agit d’un champ] entouré d’un mur et d’une clôture ; là, [d’un champ] qui n’est pas entouré d’un mur et d’une clôture.
לא קשיא הא דמהדר ליה שורא ורתקא הא דלא מהדר ליה שורא ורתקא
Bava metsi’a 107b בבא מציעא
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et l’Éternel écartera de toi toute maladie » (Dt 7, 15) : Rav a dit : C’est le mauvais œil. Rav suit son principe, car Rav monta au cimetière, fit ce qu’il fit, et dit : Quatre-vingt-dix-neuf [sont morts] par le mauvais œil, et un seul de mort naturelle.
(דברים ז, טו) והסיר ה' ממך כל חולי אמר רב זו עין רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ
Et Chmouel a dit : C’est le vent. Chmouel suit son principe, car Chmouel a dit : Tout [vient] du vent. Et selon Chmouel, il y a pourtant les exécutés du pouvoir royal ! — Ceux-là aussi, sans le vent, on leur appliquerait un remède et ils vivraient.
ושמואל אמר זה הרוח שמואל לטעמיה דאמר שמואל הכל ברוח ולשמואל הא איכא הרוגי מלכות הנך נמי אי לאו זיקא עבדי להו סמא וחיי
Rabbi ’Hanina a dit : C’est le froid, car Rabbi ’Hanina a dit : Tout est entre les mains du Ciel, sauf les refroidissements, comme il est dit : « Des tsinim [épines], des pièges sont sur le chemin du pervers ; celui qui garde son âme s’en éloigne » (Pr 22, 5).
ר' חנינא אמר זו צינה דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר (משלי כב, ה) צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם
Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : Ce sont les sécrétions, car le maître a dit : Les sécrétions du nez et les sécrétions de l’oreille : en grande quantité, c’est mauvais ; en petite quantité, c’est bon.
ר' יוסי בר חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן יפה
Rabbi Éléazar a dit : C’est la bile. On a aussi enseigné ainsi : Ma’hala [maladie], c’est la bile. Pourquoi l’appelle-t-on ma’hala ? Parce qu’elle rend malade tout le corps de l’homme. Autre explication : ma’hala, parce que quatre-vingt-trois maladies dépendent de la bile, et toutes, le pain du matin avec du sel et une cruche d’eau les annulent.
ר' אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם דבר אחר מחלה ששמונים ושלשה חלאים תלוין במרה וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן
Les rabbins ont enseigné : Treize choses ont été dites du pain du matin : il protège de la chaleur, du froid, des vents et des démons ; il rend sage le simple ; [celui qui le mange] obtient gain de cause en justice, mérite d’étudier la Torah et de l’enseigner, ses paroles sont écoutées et son étude se maintient en lui ;
ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין ומחכימת פתי וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד ודבריו נשמעין ותלמודו מתקיים בידו
sa chair ne dégage pas de mauvaise vapeur ; il s’unit à sa femme et ne désire pas une autre femme ; il tue la vermine qui est dans les entrailles. Et certains disent : il fait aussi sortir la jalousie et entrer l’amour.
ואין בשרו מעלה הבל ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת והורגת כינה שבבני מעים וי"א אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה
Rabba dit à Rava bar Mari : D’où [vient] ce que disent les gens : « Soixante coureurs ont couru et n’ont pas rattrapé l’homme qui a mangé dès le matin », et [ce que] les rabbins ont dit : « Lève-toi tôt et mange : en été à cause de la chaleur, et en hiver à cause du froid » ?
א"ל רבה לרבא בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שיתין רהיטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך ואמרו רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה
Il lui dit : De ce qui est écrit : « Ils n’auront pas faim et n’auront pas soif, et ni la chaleur brûlante ni le soleil ne les frapperont » (Is 49, 10) : la chaleur brûlante et le soleil ne les frapperont pas, puisqu’ils n’auront pas faim et n’auront pas soif.
א"ל דכתיב (ישעיהו מט, י) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש לא יכם שרב ושמש כיון דלא ירעבו ולא יצמאו
Il lui dit : Toi, tu me le dis d’après ce [verset], et moi je te le dis d’après celui-ci : « Vous servirez l’Éternel votre Dieu, et Il bénira ton pain et ton eau » (Ex 23, 25). « Vous servirez l’Éternel votre Dieu » : c’est la lecture du Chema et la prière. « Et Il bénira ton pain et ton eau » : c’est le pain au sel et la cruche d’eau. À partir de là : « Et J’écarterai la maladie du milieu de toi » (Ex 23, 25).
א"ל את אמרת לי מהתם ואנא אמינא לך מהכא (שמות כג, כה) ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך ועבדתם את ה' אלהיכם זו קריאת שמע ותפלה וברך את לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך
Rav Yehouda dit à Rav Ada l’arpenteur : Ne sois pas négligent dans l’arpentage, car chaque petit morceau est bon pour [planter] du safran. Rav Yehouda dit [aussi] à Rav Ada l’arpenteur : Les quatre coudées le long d’un canal, sois négligent à leur égard ; celles le long du fleuve, ne les mesure pas du tout.
א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה לא תזלזל במישחתא דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה ד' אמות דאניגרא זלזל בהו דאנהרא לא תמשחנהו כלל
Rav Yehouda suit son principe, car Rav Yehouda a dit : Les quatre coudées le long d’un canal appartiennent aux riverains du canal ; celles le long du fleuve appartiennent à tout le monde.
רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה ארבע אמות דאניגרא לבני אניגרא דאנהרא דכולי עלמא
Rabbi Ami faisait proclamer : Coupez [les arbres sur] la largeur d’une épaule de haleur, des deux côtés du fleuve. Rav Natan bar Hochaya coupa seize coudées ; les gens de Mechrounia vinrent contre lui et le frappèrent. Il pensait [que c’était] comme le domaine public ; mais il n’en est rien : là, il faut autant que cela ; ici, c’est pour tendre leurs cordes [de halage], et la largeur d’une épaule de haleur suffit.
מכריז רבי אמי מלא כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו רב נתן בר הושעיא קץ שיתסר אמתא אתו עליה בני משרוניא דפנוהו הוא סבר כרשות הרבים ולא היא התם בעינן כולי האי הכא משום אמתוחי אשליהן הוא כמלא כתפי נגדי סגי
Rabba bar Rav Houna avait un bosquet au bord du fleuve. On lui dit : Que le maître le coupe. Il leur dit : Coupez [ceux d’]en amont et [d’]en aval, et ensuite je couperai. Comment a-t-il pu agir ainsi ? N’est-il pas écrit : « Examinez-vous et examinez » (So 2, 1), et Rech Lakich a dit : Corrige-toi toi-même, et ensuite corrige les autres ?
רבה בר רב הונא הוה ליה ההוא אבא אגודא דנהרא אמרו ליה ניקוץ מר אמר להו קוצו עילאי ותתאי והדר ניקוץ אנא היכי עביד הכי והכתיב (צפניה ב, א) התקוששו וקשו ואמר ריש לקיש קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים
Là, le bosquet [voisin] appartenait à Parzak, le dignitaire, et il se disait : S’ils coupent, je couperai ; et s’ils ne coupent pas, pourquoi couperais-je ? Car s’ils peuvent tendre leurs cordes [tout du long], ils passent,
התם אבא דבי פרזק רופילא הוה ואמר אי קייצו קייצנא ואי לא קייצו אמאי איקוץ דאי ממתחי להו אשלייהו מסתגי להו
Original : Bava Metzia 107b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.