On en viendrait à confondre avec le premier [pèlerinage] ; or voici que vient le troisième pèlerinage.
אתיא לאחלופי בראשון הא קא אתי רגל שלישי
Bava metsi’a 28b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nos Maîtres ont enseigné : Autrefois, quiconque trouvait un objet perdu l’annonçait pendant trois fêtes de pèlerinage, et après la dernière fête encore sept jours, afin [que le propriétaire] puisse marcher trois [jours], revenir en trois [jours] et annoncer un jour. Après la destruction du Temple – qu’il soit rebâti bientôt, de nos jours – on institua qu’on fasse l’annonce dans les synagogues et les maisons d’étude. Et lorsque les oppresseurs se multiplièrent, on institua qu’on en informe ses voisins et ses connaissances, et cela suffit.
ת"ר בראשונה כל מי שמצא אבידה היה מכריז עליה שלשה רגלים ואחר רגל אחרון שבעת ימים כדי שילך שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד משחרב בית המקדש שיבנה במהרה בימינו התקינו שיהו מכריזים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומשרבו האנסים התקינו שיהו מודיעין לשכיניו ולמיודעיו ודיו
Que signifie « lorsque les oppresseurs se multiplièrent » ? [Ceux] qui disaient : L’objet perdu [revient] au roi. Rabbi Ami trouva une bourse de dinars. Un homme le vit, qui tremblait [de peur]. Il lui dit : Va, prends-la pour toi, car nous ne sommes pas des Perses, qui disent : L’objet perdu [revient] au roi.
מאי משרבו האנסין דאמרי אבידתא למלכא רבי אמי אשכח אודייא דדינרי חזייה ההוא בר נש דקא מירתת א"ל זיל שקול לנפשך דלאו פרסאי אנן דאמרי אבידתא למלכא
Nos Maîtres ont enseigné : Il y avait à Jérusalem la Pierre des réclamations. Quiconque avait perdu un objet s’y rendait, et quiconque trouvait un objet s’y rendait. Celui-ci se tenait là et faisait l’annonce, et celui-là se tenait là, donnait les signes distinctifs et le reprenait. C’est d’elle que nous avons appris : Sortez et voyez si la Pierre des réclamations a été recouverte [par les eaux].
ת"ר אבן טוען היתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה וזו היא ששנינו צאו וראו אם נמחת אבן הטוען:
MICHNA: S’il a nommé l’objet perdu sans indiquer ses signes distinctifs, on ne le lui remettra pas. Et au fourbe, même s’il a indiqué ses signes, on ne le remettra pas, ainsi qu’il est dit : « jusqu’à ce que ton frère le recherche » (Dt 22, 2) – jusqu’à ce que tu recherches [au sujet de] ton frère s’il est un fourbe ou s’il n’est pas un fourbe.
מתני׳ אמר את האבידה ולא אמר סימניה לא יתן לו והרמאי אע"פ שאמר סימניה לא יתן לו שנאמר (דברים כב, ב) עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי:
GUEMARA: Il a été dit : Rav Yehouda dit : On annonce « un objet perdu » ; Rav Na’hman dit : On annonce « un manteau ».
גמ׳ אתמר רב יהודה אמר אבידתא מכריז ור"נ אמר גלימא מכריז
Rav Yehouda dit qu’on annonce « un objet perdu », car si tu dis qu’on annonce « un manteau », nous devons craindre les fourbes.
רב יהודה אמר אבידתא מכריז דאי אמרת גלימא מכריז חיישינן לרמאי
Rav Na’hman dit qu’on annonce « un manteau » : nous ne craignons pas les fourbes, car sinon la chose n’aurait pas de fin.
ר"נ אמר גלימא מכריז לרמאי לא חיישינן דא"כ אין לדבר סוף
Nous avons appris : S’il a nommé l’objet perdu sans indiquer ses signes distinctifs, on ne le lui remettra pas. Cela se comprend si tu dis qu’on annonce « un objet perdu » : [la Michna] nous apprend que même s’il a dit « un manteau », s’il n’a pas indiqué les signes, nous ne le lui rendons pas. Mais si tu dis qu’on annonce « un manteau » – l’un a dit « manteau » et l’autre a dit « manteau » –, est-il besoin de dire que s’il n’a pas indiqué les signes, nous ne le lui rendons pas ?
תנן אמר את האבידה ולא אמר את סימניה ה"ז לא יתן לו אי אמרת בשלמא אבידתא מכריז הא קמ"ל אע"ג דאמר גלימא כי לא אמר סימנין לא מהדרינן ליה אלא אי אמרת גלימא מכריז אמר איהו גלימא ואמר איהו גלימא צריכא למימר כי לא אמר סימנין לא מהדרינן ליה
Rav Safra dit : En réalité, on annonce « un manteau » : l’un a dit « manteau », et l’autre a donné des signes. Et que signifie « il n’a pas indiqué ses signes » ? Il n’a pas indiqué ses signes distinctifs précis.
אמר רב ספרא לעולם גלימא מכריז אמר איהו גלימא ואמר איהו סימנין ומאי לא אמר את סימניה לא אמר סימנין מובהקין דידה:
« Et au fourbe, même s’il a indiqué ses signes, on ne le remettra pas. » Nos Maîtres ont enseigné : Autrefois, quiconque avait perdu un objet donnait des signes et le reprenait. Lorsque les fourbes se multiplièrent, on institua qu’on lui dise : Va, amène des témoins [attestant] que tu n’es pas un fourbe, et prends-le.
והרמאי אע"פ שאמר את סימניה ה"ז לא יתן לו: ת"ר בראשונה כל מי שאבדה לו אבידה היה נותן סימנין ונוטלה משרבו הרמאין התקינו שיהו אומרים לו צא והבא עדים דלאו רמאי את וטול
Comme dans ce cas : le père de Rav Papa avait perdu un âne, et on le trouva. Il vint devant Rabba bar Rav Houna, qui lui dit : Va, amène des témoins [attestant] que tu n’es pas un fourbe, et prends-le. Il alla et amena des témoins. [Rabba bar Rav Houna] leur dit : Le connaissez-vous comme un fourbe ? Ils lui dirent : Oui. [Le père] leur dit : Moi, je suis un fourbe ? ! Ils lui dirent : Nous voulions dire que tu n’es pas un fourbe. Rabba bar Rav Houna dit : C’est logique, un homme n’apporte pas [de témoignage] à sa propre charge.
כי הא דאבוה דרב פפא אירכס ליה חמרא ואשכחוה אתא לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה זיל אייתי סהדי דלאו רמאי את וטול אזל אייתי סהדי אמר להו ידעיתון ביה דרמאי הוא אמרו ליה אין אמר להו אנא רמאה אנא אמרו ליה אנן לאו רמאי את קאמרינן אמר רבה בר רב הונא מסתברא לא מייתי איניש חובתא לנפשיה:
MICHNA: Tout [animal] qui travaille et mange, [le trouveur] le fera travailler et le nourrira ; et ce qui ne travaille pas mais mange sera vendu, ainsi qu’il est dit : « et tu le lui rendras » (Dt 22, 2) – vois comment tu le lui rendras.
מתני׳ כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל ודבר שאין עושה ואוכל ימכר שנאמר (דברים כב, ב) והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו
Que fera-t-on de l’argent [de la vente] ? Rabbi Tarfon dit : Il peut s’en servir ; c’est pourquoi, s’il est perdu, il en est responsable. Rabbi Akiva dit : Il ne s’en servira pas ; c’est pourquoi, s’il est perdu, il n’en est pas responsable.
מה יהא בדמים ר"ט אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן ר"ע אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אין חייב באחריותן:
GUEMARA: Et cela indéfiniment ? Rav Na’hman dit au nom de Chmouel : Jusqu’à douze mois. Il a été enseigné de même dans une baraïta : Tout ce qui travaille et mange, comme une vache ou un âne, il s’en occupe pendant douze mois ; au-delà, il en fixe la valeur et les garde.
גמ׳ ולעולם אמר רב נחמן אמר שמואל עד י"ב חדש תניא נמי הכי כל דבר שעושה ואוכל כגון פרה וחמור מטפל בהן עד י"ב חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן
Les veaux et les poulains, il s’en occupe trois mois ; au-delà, il en fixe la valeur et les garde. Les oies et les coqs, il s’en occupe trente jours ; au-delà, il en fixe la valeur et les garde.
עגלים וסייחין מטפל בהן שלשה חדשים מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן אווזין ותרנגולין מטפל בהם שלשים יום מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן
Rav Na’hman bar Its’hak dit : Une poule est comme un gros bétail. Il a été enseigné de même : Une poule et un gros bétail, il s’en occupe douze mois ; au-delà, il en fixe la valeur et les garde. Les veaux et les poulains, il s’en occupe trente jours ; au-delà, il en fixe la valeur et les garde. Les oies, les coqs et tout ce dont l’entretien coûte plus qu’il ne rapporte, il s’en occupe trois jours ; au-delà, il en fixe la valeur et les garde.
אמר רב נחמן בר יצחק תרנגולת כבהמה גסה תניא נמי הכי תרנגולת ובהמה גסה מטפל בהן שנים עשר חודש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן עגלים וסייחין מטפל בהן ל' יום מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן אווזין ותרנגולין וכל דבר שטיפולו מרובה משכרו מטפל בהן שלשה ימים מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן
Il y a une difficulté : veaux et poulains contredisent veaux et poulains, oies et coqs contredisent oies et coqs !
קשיא עגלים וסייחין אעגלים וסייחין אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין
Veaux et poulains contre veaux et poulains, il n’y a pas de difficulté : ici il s’agit de bêtes qui paissent, là de bêtes qu’on engraisse.
עגלים וסייחין אעגלים וסייחין לא קשיא הא דרעיא והא דפטומא
Oies et coqs contre oies et coqs, il n’y a pas non plus de difficulté : ici il s’agit de grands, là de petits.
אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין נמי לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:
« Et ce qui ne travaille pas mais mange. » Nos Maîtres ont enseigné : « Et tu le lui rendras » – vois comment tu le lui rendras : qu’il ne fasse pas manger un veau aux veaux, un poulain aux poulains, une oie aux oies et un coq aux coqs.
ושאינו עושה ואוכל: תנו רבנן והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו שלא יאכיל עגל לעגלים וסיח לסייחין אווזא לאווזין ותרנגול לתרנגולין:
« Que fera-t-on de l’argent ? Rabbi Tarfon dit : Il peut s’en servir, etc. » Ils ne sont en désaccord que
מה יהא בדמים רבי טרפון אומר ישתמש וכו': עד כאן לא פליגי
Original : Bava Metzia 28b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.