Structure du débat :Question 1Objection 2Preuve 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Des paroles des uns et des autres, nous apprenons que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah. Car même Rabbi Chimon ne parle ainsi que parce que les versets ne sont pas clairement identifiés ; mais si les versets étaient clairement identifiés, nous en déduirions un a fortiori. À cause de quoi ? N’est-ce pas à cause de la souffrance des animaux que nous le déduirions ?
מדברי שניהם נלמד צער בעלי חיים דאורייתא ואפי' ר"ש לא קאמר אלא משום דלא מסיימי קראי אבל מסיימי קראי דרשי' ק"ו משום מאי לאו משום צער בעלי חיים דרשינן
Peut-être est-ce à cause de la perte d’argent, et il veut dire ceci : si pour le chargement, où il n’y a pas de perte d’argent, on est tenu, pour le déchargement, où il y a perte d’argent, à plus forte raison !
דלמא משום דאיכא חסרון כיס וה"ק ומה טעינה דלית בה חסרון כיס חייב פריקה דאית בה חסרון כיס לא כ"ש
Et dans le chargement il n’y aurait pas de perte d’argent ? Ne traitons-nous pas [aussi] du cas où, entre-temps, il manque son marché, ou bien des voleurs viennent et prennent tout ce qu’il a avec lui ?
וטעינה אין בה חסרון כיס מי לא עסקינן דאדהכי והכי בטיל משוקיה אי נמי אתו גנבי ושקלי כל מה דאיכא בהדיה
La preuve que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah : la fin enseigne : « Rabbi Yossé le Galiléen dit : S’il portait plus que sa charge, on n’est pas tenu envers lui, ainsi qu’il est dit : “sous sa charge” (Ex 23, 5) – une charge qu’il peut supporter. » N’en ressort-il pas que le premier Tanna estime qu’on est tenu envers lui ? Pour quelle raison ? N’est-ce pas parce que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah ?
תדע דצער בעלי חיים דאורייתא דקתני סיפא ר' יוסי הגלילי אומר אם היה עליו יתר [על] משאו אין זקוק לו שנאמר (שמות כג, ה) תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו לאו מכלל דת"ק סבר זקוק לו מאי טעמא לאו משום דצער בעלי חיים דאורייתא
Peut-être sont-ils en désaccord sur « sous sa charge » : Rabbi Yossé estime que nous interprétons « sous sa charge » – une charge qu’il peut supporter –, et les Sages estiment que nous n’interprétons pas « sous sa charge ».
דלמא בתחת משאו פליגי דרבי יוסי סבר דרשינן תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו ורבנן סברי לא דרשינן תחת משאו
La preuve que [l’interdit de] faire souffrir les animaux n’est pas de la Torah : le début enseigne : « Si [le propriétaire] est allé s’asseoir et lui a dit : Puisque c’est à toi qu’incombe la mitsva, si tu veux décharger, décharge, il est exempt, ainsi qu’il est dit : “avec lui”. » Or si tu pensais que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah, qu’importe que le propriétaire soit avec lui ou que le propriétaire ne soit pas avec lui ?
תדע דצער בעלי חיים לאו דאורייתא דקתני רישא הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא מה לי איתיה למריה בהדיה ומה לי כי ליתיה למריה בהדיה
En réalité, [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah. Penses-tu que « exempt » signifie exempt totalement ? Peut-être est-il exempt [de le faire] gratuitement mais tenu [de le faire] contre rémunération, et le Miséricordieux dit ceci : lorsque le propriétaire est avec lui, il travaille avec lui gratuitement ; lorsque le propriétaire n’est pas avec lui, il travaille pour lui contre rémunération. Et en réalité, [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah.
לעולם צער בעלי חיים דאורייתא מי סברת פטור פטור לגמרי ודלמא פטור בחנם וחייב בשכר וה"ק רחמנא כי איתיה למריה בהדיה עבד גביה בחנם וכי ליתיה למריה בהדיה עבד גביה בשכר ולעולם צער בעלי חיים דאורייתא
Dirons-nous que ceci l’appuie : La bête d’un idolâtre, on s’en occupe comme de la bête d’un Israélite. Cela se comprend si tu dis que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah : c’est pourquoi on s’en occupe comme de la bête d’un Israélite ; mais si tu dis qu’il n’est pas de la Torah, pourquoi s’en occupe-t-on comme de la bête d’un Israélite ? Là, c’est à cause de l’hostilité [qu’on susciterait].
לימא מסייע ליה בהמת עובד כוכבים מטפל בה כבהמת ישראל אי אמרת בשלמא צער בעלי חיים דאורייתא משום הכי מטפל בה כבהמת ישראל אלא אי אמרת צער בעלי חיים לאו דאורייתא אמאי מטפל בה כבהמת ישראל התם משום איבה
C’est aussi logique, car [la baraïta] enseigne : Si elle était chargée de vin interdit, on n’est pas tenu envers elle. Cela se comprend si tu dis que ce n’est pas de la Torah : c’est pourquoi on n’est pas tenu envers elle ; mais si tu dis que c’est de la Torah, pourquoi n’est-on pas tenu envers elle ? Voici ce qu’il veut dire : pour la charger de vin interdit, on n’est pas tenu envers elle.
הכי נמי מסתברא דקתני אם היתה טעונה יין אסור אין זקוק לה אי אמרת בשלמא לאו דאורייתא משום הכי אין זקוק לה אלא אי אמרת דאורייתא אמאי אין זקוק לה ה"ק ולהטעינה יין אסור אין זקוק לה
Viens et entends : [Si c’est] la bête d’un idolâtre et la charge d’un Israélite, [on applique] « et tu t’abstiendras ». Or si tu dis que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah, pourquoi « et tu t’abstiendras » ? Il faudrait « tu l’aideras, oui, tu l’aideras » ! En réalité, [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah, et là il s’agit du chargement.
תא שמע בהמת עובד כוכבים ומשאוי ישראל וחדלת ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא אמאי וחדלת עזב תעזב מבעי ליה לעולם צער בעלי חיים דאורייתא התם בטעינה
S’il en est ainsi, cite la fin : la bête d’un Israélite et la charge d’un idolâtre, [on applique] « tu l’aideras, oui, tu l’aideras ». Or s’il s’agit du chargement, pourquoi « tu l’aideras, oui, tu l’aideras » ? À cause de la peine de l’Israélite.
אי הכי אימא סיפא בהמת ישראל ומשאוי עובד כוכבים עזב תעזב ואי בטעינה אמאי עזב תעזב משום צערא דישראל
S’il en est ainsi, même au début aussi ! Le début [traite] d’un ânier idolâtre, la fin d’un ânier israélite. Qu’est-ce qui te permet de trancher ainsi ? En général, un homme marche derrière son propre âne.
אי הכי אפילו רישא נמי רישא בחמר עובד כוכבים סיפא בחמר ישראל מאי פסקת סתמא דמלתא איניש בתר חמריה אזיל
Viens et entends : Si un ami [doit être aidé à] décharger et un ennemi à charger, la mitsva est [d’aider] l’ennemi, afin de dompter son penchant. Or si tu pensais que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah, [décharger] serait préférable ! Même ainsi, [aider l’ennemi] afin de dompter son penchant est préférable.
ת"ש אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא הא עדיף ליה אפ"ה כדי לכוף את יצרו עדיף
Viens et entends : L’ennemi dont on a parlé est un ennemi israélite, et non un ennemi idolâtre. Si tu dis que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah, qu’importe un ennemi israélite ou un ennemi idolâtre ?
ת"ש שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא עובד כוכבים אי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא מה לי שונא ישראל ומה לי שונא עובד כוכבים
Original : Bava Metzia 32b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.