Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« couché » (Ex 23, 5) – et non qui a l’habitude de se coucher ; « couché » – et non debout ; « sous sa charge » – et non déchargé ; « sous sa charge » – une charge qu’il peut supporter. Or si tu dis que [l’interdit de] faire souffrir les animaux est de la Torah, qu’importe qu’il soit couché, qu’il ait l’habitude de se coucher ou qu’il soit debout ?
(שמות כג, ה) רובץ ולא רבצן רובץ ולא עומד תחת משאו ולא מפורק תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא מה לי רובץ ומה לי רבצן ומה לי עומד
C’est aussi logique, car elle enseigne : « sous sa charge – une charge qu’il peut supporter ». De qui as-tu entendu qu’il tient ce raisonnement ? De Rabbi Yossé le Galiléen. Déduis-en.
ה"נ מסתברא דקתני תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא רבי יוסי הגלילי ש"מ
Mais peux-tu l’attribuer à Rabbi Yossé le Galiléen ? La fin enseigne : « sous sa charge – et non déchargé ». Que signifie « et non déchargé » ? Si l’on dit : on n’est pas du tout tenu envers une bête déchargée, n’est-il pas écrit : « tu relèveras, oui, tu relèveras avec lui » (Dt 22, 4) ? C’est donc évidemment : pas gratuitement, mais contre rémunération. De qui as-tu entendu qu’il tient ce raisonnement ? Des Sages ! En réalité, c’est Rabbi Yossé le Galiléen, et pour le chargement il pense comme les Sages.
ומי מצית מוקמת לה כרבי יוסי הגלילי והא קתני סיפא תחת משאו ולא מפורק מאי לא מפורק אילימא לא מפורק כלל הא כתיב (דברים כב, ד) הקם תקים עמו אלא פשיטא לא מפורק בחנם אלא בשכר מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא רבנן לעולם ר' יוסי הגלילי היא ובטעינה סבר לה כרבנן
Nos Maîtres ont enseigné : « Si tu vois » (Ex 23, 5) : on pourrait penser même de loin ; le verset dit : « si tu rencontres » (Ex 23, 4). Si [c’est] « si tu rencontres », on pourrait penser une rencontre effective ; le verset dit : « si tu vois ». Et quelle est la vue qui équivaut à une rencontre ? Les Sages l’ont évaluée à un sept et demi de mille, et c’est un stade.
ת"ר (שמות כג, ה) כי תראה יכול אפי' מרחוק ת"ל כי תפגע אי כי תפגע יכול פגיעה ממש ת"ל כי תראה ואיזו היא ראייה שיש בה פגיעה שיערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל וזה הוא ריס
MICHNA: Son propre objet perdu et l’objet perdu de son père : le sien passe en premier. Son propre objet perdu et l’objet perdu de son maître : le sien passe en premier.
מתני׳ אבדתו ואבדת אביו אבדתו קודמת אבדתו ואבדת רבו שלו קודם
L’objet perdu de son père et l’objet perdu de son maître : celui de son maître passe en premier, car son père l’a amené dans ce monde, mais son maître, qui lui a enseigné la sagesse, l’amène à la vie du monde à venir. Et si son père est un sage, celui de son père passe en premier.
אבדת אביו ואבדת רבו של רבו קודמת שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא ואם אביו חכם של אביו קודמת
Si son père et son maître portaient [chacun] un fardeau, il dépose d’abord celui de son maître, et ensuite il dépose celui de son père. Si son père et son maître étaient en captivité, il rachète son maître, et ensuite il rachète son père ; et si son père est un sage, il rachète son père, et ensuite il rachète son maître.
היה אביו ורבו נושאין משאוי מניח את של רבו ואחר כך מניח את של אביו היה אביו ורבו בבית השבי פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם אביו חכם פודה את אביו ואח"כ פודה את רבו:
GUEMARA: D’où le sait-on ? Rav Yehouda dit au nom de Rav : Le verset dit : « Toutefois, il n’y aura pas d’indigent chez toi » (Dt 15, 4) – ce qui est à toi passe avant ce qui est à tout autre homme.
גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא (דברים טו, ד) אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם
« Si son père et son maître portaient un fardeau, etc. » Nos Maîtres ont enseigné : Son maître dont on a parlé est le maître qui lui a enseigné la sagesse, et non le maître qui lui a enseigné la Bible et la Michna ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Quiconque dont il tient la plus grande partie de sa sagesse. Rabbi Yossé dit : Même s’il ne lui a éclairé les yeux que sur une seule michna, c’est son maître.
היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו': תנו רבנן רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה דברי ר"מ רבי יהודה אומר כל שרוב חכמתו הימנו רבי יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זה הוא רבו
Rava dit : Comme Rav Se’hora, qui m’a expliqué [le terme] zouhama listron. Chmouel déchira ses vêtements pour un des Sages qui lui avait expliqué : « L’un descend jusqu’à l’aisselle, et l’autre ouvre une fente. »
אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון
Oula dit : Les disciples des Sages de Babylonie se lèvent l’un devant l’autre et déchirent [leurs vêtements] l’un pour l’autre ; mais pour ce qui est de l’objet perdu face à celui de leur père, ils ne le rapportent [en priorité] que pour leur maître principal.
אמר עולא תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה וקורעין זה על זה ולענין אבדה במקום אביו אינן חוזרין אלא לרבו מובהק
Rav ’Hisda demanda à Rav Houna : Un disciple dont son maître a besoin, qu’en est-il ? Il lui dit : ’Hisda, ’Hisda, je n’ai pas besoin de toi, c’est toi qui as besoin de moi, jusqu’à quarante ans ! Ils se tinrent rigueur l’un à l’autre et n’allèrent plus l’un chez l’autre. Rav ’Hisda observa quarante jeûnes parce qu’il avait blessé Rav Houna, et Rav Houna observa quarante jeûnes parce qu’il avait soupçonné Rav ’Hisda.
קבעי מיניה רב חסדא מרב הונא תלמיד וצריך לו רבו מאי אמר ליה חסדא חסדא לא צריכנא לך את צריכת לי עד ארבעין שנין איקפדי אהדדי ולא עיילי לגבי הדדי יתיב רב חסדא ארבעין תעניתא משום דחלש דעתיה דרב הונא יתיב רב הונא ארבעין תעניתא משום דחשדיה לרב חסדא
Mais Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : La halakha est conforme à la michna anonyme ? Or nous avons appris : « son maître, qui lui a enseigné la sagesse ». Quelle sagesse ? La plus grande partie de sa sagesse.
ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן רבו שלמדו חכמה מאי חכמה רוב חכמתו
Nos Maîtres ont enseigné : Ceux qui s’occupent de la Bible : c’est une vertu et ce n’est pas une vertu ; de la Michna : c’est une vertu, et l’on en reçoit une récompense ; de la Guemara : il n’y a pas de vertu plus grande. Et toujours, cours vers la Michna plus que vers la Guemara.
ת"ר העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא
Ceci même est difficile : tu as dit : « de la Guemara, il n’y a pas de vertu plus grande », puis tu as dit : « et toujours, cours vers la Michna plus que vers la Guemara » ! Rabbi Yo’hanan dit :
הא גופא קשיא אמרת בגמרא אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא אמר רבי יוחנן
Original : Bava Metzia 33a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.