Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Chimon dit : Bien qu’on ait dit qu’un manteau acquiert un dinar d’or et qu’un dinar d’or n’acquiert pas un manteau, en tout cas telle est la halakha ; mais on a dit : Celui qui a puni les gens de la génération du déluge, les gens de la génération de la dispersion, les gens de Sodome et Gomorrhe, et les Égyptiens dans la mer, punira celui qui ne tient pas sa parole.
רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית מכל מקום כך הלכה אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו
Et Rava a dit : Nous n’avons [en ce cas] que « l’esprit des Sages n’est pas satisfait de lui ». Des paroles accompagnées d’argent sont soumises au « mais » ; des paroles non accompagnées d’argent ne sont pas soumises au « mais ».
ואמר רבא אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו דברים ואיכא בהדייהו מעות קאי באבל דברים וליכא בהדייהו מעות לא קאי באבל
Rava a dit : Un verset et une baraïta soutiennent Rech Lakich. Le verset, car il est écrit : « S’il a menti à son prochain au sujet d’un dépôt, d’un bien remis en main, d’un vol, ou s’il a exploité son prochain » (Lv 5, 21). « Un bien remis en main » : Rav ’Hisda a dit : Par exemple, s’il lui a affecté un ustensile [en garantie] de son prêt. « Exploité » : Rav ’Hisda a dit : Par exemple, s’il lui a affecté un ustensile pour son salaire retenu.
אמר רבא קרא ומתניתא מסייע ליה לריש לקיש קרא דכתיב (ויקרא ה, כא) וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו תשומת יד אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי להלואתו עשק א"ר חסדא כגון שיחד לו כלי לעשקו
Et quand le verset les reprend, il est écrit : « Alors, s’il a péché et s’est rendu coupable, il restituera l’objet volé qu’il a volé, ou ce qu’il a extorqué par exploitation, ou le dépôt qui lui a été confié » (Lv 5, 23) ; tandis que le bien remis en main, il ne l’a pas repris. Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce qu’il y manque le tirage ?
וכי אהדריה קרא כתיב (ויקרא ה, כג) והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו ואילו תשומת יד לא אהדריה מאי טעמא לאו משום דמחסרא משיכה
Rav Papa dit à Rava : Dis que c’est [sous le terme] « exploitation » que le verset le reprend ! — Ici, de quoi s’agit-il ? D’un cas où il le lui a pris, puis l’a de nouveau déposé chez lui.
אמר ליה רב פפא לרבא אימא מעושק הוא דהדר קרא הכא במאי עסקינן כגון שנטלו ממנו וחזרו והפקידו אצלו
S’il en est ainsi, que [le verset] reprenne aussi le bien remis en main, et qu’on l’interprète d’un cas où il le lui a pris, puis l’a de nouveau déposé chez lui ! — Si le verset l’avait repris, ce ne serait ni une réfutation ni un soutien ; maintenant que le verset ne l’a pas repris, cela le soutient.
אי הכי תשומת יד נמי ליהדריה ולוקמיה כגון שנטלו הימנו וחזר והפקידו אצלו אי אהדריה קרא לא תיובתא ולא סייעתא השתא דלא אהדריה קרא מסייע ליה
Et le bien remis en main, le verset ne le reprend-il pas ? N’a-t-il pas été enseigné : Rabbi Chimon a dit : D’où [sait-on qu’il faut] appliquer en bas ce qui est dit en haut ? Car il est écrit : « ou de toute chose au sujet de laquelle il aura juré faussement » (Lv 5, 24). Et Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha au nom de Rav : C’est pour inclure le bien remis en main dans la restitution. — Explicitement, en tout cas, le verset ne le reprend pas.
ותשומת יד לא אהדריה קרא והתניא אמר ר' שמעון מנין ליתן את האמור למעלה למטה דכתיב (ויקרא ה, כד) או מכל אשר ישבע עליו לשקר ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב לרבות תשומת יד להישבון בהדיא מיהא לא אהדריה קרא
La baraïta, d’où l’avons-nous ? Car il a été enseigné : [Si le trésorier] l’a donnée [la pièce consacrée] au baigneur, il a commis un sacrilège. Et Rav a dit : Précisément le baigneur, chez qui il ne manque pas de tirage ; mais pour une autre chose, où il manque le tirage, il ne commet pas de sacrilège tant qu’il n’a pas tiré.
מתניתא מנלן דתניא נתנה לבלן מעל ואמר רב דוקא בלן הוא דלא מחסרא משיכה אבל מידי אחריתא דמחסרא משיכה לא מעל עד דמשיך
Mais n’a-t-il pas été enseigné : S’il l’a donnée au barbier, il a commis un sacrilège ? Or le barbier, il faut tirer la coupe ! — Ici, de quoi s’agit-il ? D’un barbier non-juif, qui n’est pas sujet au tirage.
והתניא נתנה לספר מעל וספר הא בעי לממשך תספורת הכא במאי עסקינן בספר נכרי דלאו בר משיכה הוא
On a aussi enseigné ainsi : S’il l’a donnée au barbier, au batelier ou à n’importe quel artisan, il ne commet pas de sacrilège tant qu’il n’a pas tiré. Elles se contredisent ! N’en conclut-on donc pas : ici, d’un barbier non-juif ; là, d’un barbier juif ? Conclus-en.
תניא נמי הכי נתנה לספר או לספן או לכל בעלי אומנות לא מעל עד דמשך קשיין אהדדי אלא לאו ש"מ כאן בספר נכרי כאן בספר ישראל ש"מ
Et de même Rav Na’hman a dit : Selon la Torah, l’argent acquiert. Et Lévi l’a vérifié dans sa [collection de] baraïtot et a trouvé : S’il l’a donnée à un grossiste, il a commis un sacrilège.
וכן אמר רב נחמן דבר תורה מעות קונות ובדקה לוי במתניתיה ואשכח נתנה לסיטון מעל
Original : Bava Metzia 48a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.