avec un moriqa ; « à acquérir », pour exclure Lévi, qui dit : avec les ustensiles du cédant ; il nous apprend : pour acquérir par lui, et non pour céder par lui. Rav Papa a dit : [« Apte »] vient exclure la monnaie. Et Rav Zevid — certains disent Rav Achi — a dit : vient exclure les objets interdits de jouissance. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
במרוקא למקניא לאפוקי מדלוי דאמר בכליו של מקנה קמ"ל למקניא ולא לקנויי ביה רב פפא אמר למעוטי מטבע ורב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה
Certains le rapportent ainsi : Rav Papa a dit : « Apte » vient exclure la monnaie. Rav Zevid — certains disent Rav Achi — a dit : vient exclure les objets interdits de jouissance ; mais le moriqa n’avait pas besoin [d’être exclu]. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
איכא דאמרי ביה אמר רב פפא למעוטי מטבע דכשר אמר רב זביד ואיתימא רב אשי למעוטי איסורי הנאה אבל מוריקא לא אצטריך:
On objecta : On ne transfère pas la seconde dîme sur un assimon, ni sur des pièces qu’on donne comme jeton pour les bains. Il en ressort que l’assimon n’est pas [identique aux] pièces qu’on donne comme jeton pour les bains. Et si tu dis qu’il explique [le premier terme], n’a-t-il pas été enseigné ainsi : On transfère la seconde dîme sur un assimon, telles sont les paroles de Rabbi Dossa ; et les Sages disent : On ne transfère pas ; et ils s’accordent qu’on ne transfère pas sur des pièces qu’on donne comme jeton pour les bains ?
מיתיבי אין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ מכלל דאסימון לאו מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ וכי תימא פרושי קמפרש והא לא תנא הכי מחללין מעשר שני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אומרים אין מחללין ושוין שאין מחללין על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ
אלא אמר רבי יוחנן מאי אסימון פולסא ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן רבי דוסא ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד רבי דוסא הא דאמרן רבי ישמעאל מאי היא דתניא (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר הנצרר ביד דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לרבות כל דבר שיש עליו צורה:
« Comment ? S’il a tiré à lui des fruits [du vendeur] sans lui avoir donné l’argent, il ne peut se rétracter », etc. : Rabbi Yo’hanan a dit : Selon la Torah, l’argent acquiert ; et pourquoi a-t-on dit que le tirage acquiert ? C’est un décret, de peur que [le vendeur] ne lui dise : Ton blé a brûlé dans le grenier.
כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו וכו': אמר ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה
En fin de compte, celui qui a provoqué l’incendie doit payer ! — C’est plutôt un décret de peur qu’un incendie ne survienne par accident : si on les laisse dans son domaine [à l’acheteur], [le vendeur] se dévouera, se donnera de la peine et les sauvera ; sinon, il ne se dévouera pas pour se donner de la peine et les sauver.
סוף סוף מאן דשדא דליקה בעי שלומי אלא גזירה שמא תפול דליקה באונס אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל ואי לא לא מסר נפשיה טרח ומציל
Rech Lakich a dit : Le tirage est explicite dans la Torah. Quelle est la raison de Rech Lakich ? Le verset dit : « Si vous vendez quelque chose à votre prochain, ou si vous achetez de la main de votre prochain » (Lv 25, 14) : une chose qui s’acquiert de main à main.
ריש לקיש אמר משיכה מפורשת מן התורה מאי טעמא דריש לקיש אמר קרא (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד
Et Rech Lakich ? S’il en est ainsi, que le verset écrive : « Si vous vendez quelque chose de la main de votre prochain, ne vous lésez pas » ; pourquoi ai-je besoin de « ou si vous achetez » ? Conclus-en : pour [enseigner] le tirage.
וריש לקיש א"כ לכתוב קרא וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך אל תונו או קנה למה לי שמע מינה למשיכה
Et Rabbi Yo’hanan, que fait-il de « ou si vous achetez » ? Il en a besoin pour ce qui a été enseigné : « Si vous vendez quelque chose… ne vous lésez pas » : je n’ai que [le cas où] l’acheteur a été lésé ; si le vendeur a été lésé, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « ou si vous achetez… ne vous lésez pas ».
ור' יוחנן או קנה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא וכי תמכרו ממכר אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר או קנה אל תונו
Nous avons appris : Rabbi Chimon dit : Celui qui a l’argent en main a le dessus. C’est le vendeur qui peut se rétracter, l’acheteur ne peut pas se rétracter. Si tu dis, soit, que l’argent acquiert, c’est pour cela que le vendeur peut se rétracter et que l’acheteur ne le peut pas ; mais si tu dis que l’argent n’acquiert pas, que l’acheteur aussi se rétracte !
תנן ר"ש אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה מוכר הוא דמצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי מוכר מצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אלא אי אמרת מעות אינן קונות לוקח נמי ליהדר ביה
Pour Rech Lakich, soit : voilà ce qui distingue Rabbi Chimon des Sages. Mais pour Rabbi Yo’hanan, qu’est-ce qui distingue Rabbi Chimon des Sages ? Ce qui les distingue est [l’enseignement] de Rav ’Hisda, car Rav ’Hisda a dit : De même qu’on a institué le tirage pour les vendeurs, de même on a institué le tirage pour les acheteurs. Rabbi Chimon n’admet pas [l’enseignement] de Rav ’Hisda ; les Sages admettent [l’enseignement] de Rav ’Hisda.
בשלמא לריש לקיש היינו דאיכא בין ר' שמעון לרבנן אלא לרבי יוחנן מאי איכא בין ר"ש לרבנן איכא בינייהו דרב חסדא דאמר רב חסדא כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות ר"ש לית ליה דרב חסדא רבנן אית להו דרב חסדא
Nous avons appris : « Mais on a dit : Celui qui a puni la génération du déluge punira celui qui ne tient pas sa parole. » Si tu dis, soit, que l’argent acquiert, c’est pour cela qu’il est soumis au « mais » ; mais si tu dis que l’argent n’acquiert pas, pourquoi est-il soumis au « mais » ? À cause de simples paroles ?
תנן אבל אמרו מי שפרע מדור המבול הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי קאי באבל אלא אי אמרת מעות אינן קונות אמאי קאי באבל משום דברים
Et pour des paroles, est-on soumis au « mais » ? N’a-t-il pas été enseigné :
ובדברים מי קאי באבל והתניא
Original : Bava Metzia 47b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.